מערכת הבריאות בישראל הגיעה למשבר הקורונה עם השקעה נמוכה ביחס למדינות מפותחות אחרות – כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים היום (שלישי). למרות עלייה קלה בהוצאה במחירים קבועים ביחס ל-2018, אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות (ללא השקעות) מהתוצר המקומי הגולמי בישראל ב-2019 עמד על 7.3%, שיעור נמוך מממוצע ההוצאה לבריאות במדינות ה-OECD שעמד על 8.8%.
לפי הנתונים, אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות מהתמ"ג בישראל נשאר יציב יחסית בשני העשורים האחרונים, ונע בין השנים 2000 ל-2019 בין 6.9% ל-7.3%. זאת בעוד האחוז הממוצע במדינות ה- OECD נע בין 7.2% ל-8.8%.
ההוצאה הלאומית לבריאות מחושבת על סמך ההוצאה הציבורית וההוצאה הפרטית של משקי הבית. לפי הנתונים, ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל עלתה בשנת 2019 ב-3.9% (במחירים קבועים) לעומת 2018. ההוצאה לנפש, במחירים קבועים, עלתה ב-2.0%. בסך הכל הסתכמה ההוצאה הלאומית לבריאות בשנה שעברה ב-106.2 מיליארד ש"ח, שהם 7.6% מהתמ"ג.
בשנת 2019 תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (כגון רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים) מימנו 21% מההוצאה הלאומית לבריאות. 13% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים. סך כל המימון הפרטי – משקי בית ואחרים הסתכם ב-34% בשנת 2019.
המימון הציבורי (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומלכ"ר ציבורי) כולל מימון מתקציב המדינה ומיסים מיועדים. 24% מההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2019 מומנו מגביית מס בריאות ו-40% מומנו מתקציב המדינה. מימון מתקציב המדינה כולל העברות לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים ומימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים.
עוד עולה מההשוואה הבין-לאומית כי אחוז המימון הציבורי של ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל (64%), נמוך מאחוז המימון הציבורי הממוצע בארצות ה-OECD 74%). בנורווגיה אחוז המימון הציבורי (הכולל הוצאות ממשלה וביטוחי בריאות חובה) הוא הגבוה ביותר – 85% מההוצאה השוטפת לבריאות. בישראל, אחוז המימון הציבורי דומה לזה שבשווייץ.
בשנת 2019 ההוצאה השוטפת לבריאות לנפש במונחי שווי כוח הקנייה בישראל הסתכמה ב-3,089$, בדומה להוצאה בסלובניה, ונמוכה מזו שבמרבית מדינות ה-OECD. בארה"ב הייתה ההוצאה השוטפת לנפש הגבוהה ביותר – 11,072$. החישוב במונחי שווי כוח הקנייה מביא בחשבון את ההבדלים במחירי התוצר במדינות השונות. יחד עם זאת, בהשוואה הבין-לאומית אינם מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה וכדומה. בלמ"ס מציינים כי כשמחשבים הוצאה לבריאות משוקללת לפי גיל, מתקבלת הוצאה לאומית לנפש גבוהה יותר בישראל.
