הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר-נתן, פרסם היום (שלישי) את דו"ח חריגות השכר לכאורה בגופים המתוקצבים והנתמכים ופעילות יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר. מהדו"ח עולה כי בכ-10% מהגופים המתוקצבים והנתמכים התגלו חריגות לכאורה. עם זאת, חריגות השכר נמצאות במגמת ירידה מיום תחילת פעילותה של יחידת האכיפה. לפי הדו"ח, מאז הקמת היחידה לפני עשור ירד אחוז הגופים החורגים לכאורה בכ-16%.

יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר פועלות בתוך אגף השכר והסכמי עבודה שבמשרד האוצר. מטרות היחידות הן איתור וביטול חריגות שכר בגופים ציבוריים המפוקחים על ידי הממונה על השכר – רשויות מקומיות, קופות החולים, חברות ממשלתיות ועוד. היחידות פועלות להשבת כספים ששולמו שלא כדין והבאת מאשרי התשלום של חריגות השכר להליך משמעתי.

לפי חוק יסודות התקציב, לממונה יש סמכות להורות על ביטול תנאי שכר שהוא מוצא כחריגה ואף להורות לעובד להשיב כספים שקיבל שהוגדרו כחריגה. על החלטות הממונה ניתן לערער בבית הדין לעבודה.

לפי הדו"ח, כתוצאה מפעילות יחידת האכיפה בשנים 2017-2019 הושבו למעלה מ-72 מיליון שקלים לגופים, וכי אומדן החיסכון המצטבר הכולל מאז הקמת היחידה מסתכם מעל ל-7 מיליארד שקלים. עוד נכתב בדו"ח כי במטרה לייעל את תהליכי האכיפה, הפיקוח והבקרה הוכנסה לאחרונה מערכת מחשוב המאפשרת איתור חריגות בזמן אמת.

בנוסף מציג הדו"ח את פעילות היחידה לחקירות שכר, במסגרתה נפתחו בעשור האחרון 150 תיקים. מתוך כלל כתבי התובענה שהוגשו לבית הדין מיום הקמת היחידה ועד סוף שנת 2019, הרוב המוחלט הסתיימו בהרשעה. עוד צוין כי ככל שחולף הזמן, בית הדין מחמיר את הענישה כלפי בעלי תפקידים המבצעים עבירות בתחום השכר.

תהליכי אכיפה במספר גופים ציבוריים המפורטים בדו"ח

▪ התעשייה האווירית לישראל – בעקבות שימוע קיבוצי להנהלת החברה ולנציגות של עובדי החברה נחתם הסכם קיבוצי במסגרתו הוקפאו קידומים בדרגות הגבוהות ונדחו תשלומי תוספות שכר. באגף הממונה על השכר מעריכים כי ההסכם חסך לחברה מעל חצי מיליארד שקלים.

▪ שירותי בריאות כללית – בהמשך לביקורת על חריגות בשכרם של אלפים מרופאי הקופה, נשלח שימוע קיבוצי להנהלת הקופה ולנציגות הרופאים. בעקבות השימוע, ולאחר קבלת תגובות ההנהלה והעובדים וקיומן של פגישות רבות בניסיון להגיע לפתרון מוסכם להסדרת החריגות, דחתה נציגות העובדים את הצעות היחידה להסדרת החריגות בהסכמה. לאור זאת, הממונה על השכר ממשיך את ההליך המינהלי ושוקל להפעיל את סמכותו על פי החוק ולחייב את הגוף הציבורי לפעול לביטול התשלום החורג או הפחתתו, וכן לדרוש מן העובד או הגימלאי להשיב תשלומים חורגים שקיבל בעבר. על החלטה זו ניתן לערער בבית הדין לעבודה.

▪ אוניברסיטת בר-אילן – התקיים מהלך לטיפול בחריגות בתנאי שכרם והעסקתם של עובדי הסגל המינהלי באוניברסיטת בר-אילן. בתום המהלך נחתם הסכם קיבוצי המסדיר את החריגות שנמצאו. כתוצאה מההסכם הופחת שכרם של עובדי הסגל המנהלי בכ 8.4 מיליון שקלים והושב סכום של כ-11 מיליון שקלים. החיסכון האקטוארי כתוצאה מפעולת היחידה עומד על כחצי מיליארד שקלים.

▪ הרשות הארצית לכבאות – לאחר בדיקה של יחידת האכיפה הושבו חריגות שכר בסכום של כ-2.3 מיליון שקלים. סך החיסכון האקטוארי מוערך בכ-13.7 מיליון שקלים. בנוסף, על פי דרישת הממונה הופסקו ההפרשות לקרנות ההשתלמות בגין שעות נוספות ומשמרות, שחסכו לקופת המדינה כ-1.2 מיליון שקלים, ויצרו חיסכון אקטוארי של כ-39 מיליון שקלים.

מנהלי משאבי אנוש וחשבי שכר הורשעו

בנוסף מפרט הדו"ח מספר חקירות והליכים משפטיים של יחידת החקירות, ביניהן הרשעת מנהל אגף משאבי אנוש במכללה האקדמית כינרת ושל הנשיא לשעבר של המכללה האקדמית גליל מערבי באישור חריגות שכר של עובדים. עוד הורשעו גזבר עיריית בית שאן על אישור חריגות בגמלה של גמלאית העירייה, ומנהל אגף משאבי אנוש בעיריית קרית מלאכי על אישור חריגות בשכרו האישי ובשכר עובדים נוספים בעירייה. בנוסף הורשע בהסדר טיעון חשב השכר במועצה המקומית מג'אר באישור חריגת שכר בשכרו האישי טרם פרישתו לגמלאות.

הממונה על השכר, קובי בר-נתן אמר עם פרסום הדו"ח: "פעילות יחידת האכיפה מביאה לידי ביטוי את המטרות העיקריות של האגף – ייעול עבודת המגזר הציבורי, שיפור השירות לאזרח והגדלת פריון העבודה עבודתה של יחידת האכיפה והחיסכון העצום הנובע מפעולותיה חשובים ומורגשים ביתר שאת בתקופה מורכבת זו של אתגרים תקציביים משמעותיים, ועל כן קיימת חשיבות רבה לעיבוי ולחיזוק היחידה והכלים העומדים לרשותה."