כ-100 עובדי מעבדה מבית החולים 'מאיר' בכפר סבא ערכו אתמול (שלישי) אסיפת מחאה בחצר בית החולים. האסיפה, שהתקיימה על רקע הפיצוץ במשא ומתן בין האיגוד למשרד האוצר ותכנית האיגוד לשבות ב-30 באוגוסט, ארכה כשעה ובמהלכה לא התבצעו בדיקות מעבדה.

בין המוחות היתה גם שולי איזמן, עובדת המעבדה ההמטולוגית שמתגוררת במושב עזריאל שבשרון. היא מבצעת בדיקות אבחון ומעקב עבור מטופלים עם בעיות בקרישת הדם, בדיקות קרישה חיוניות לפני ניתוחים, בדיקות סרטן הדם, ועוד. בתקופה האחרונה נאלצה לעסוק גם בבדיקות קרישת הדם של חולי קורונה מכיוון שהנגיף עלול לגרום לקרישת יתר מסוכנת.

אסיפת המחאה של עובדי המעבדות בבית חולים "מאיר" בכפר סבא. "המשכורת תמיד הייתה נמוכה אבל פעם הייתה יותר תחושה של הערכה מקצועית" (צילום: דפנה איזברוך)

"יש תחושה שלא מעריכים אותנו ואת התפקיד שלנו. זאת תחושת זלזול. יש לנו שליחות מאוד גדולה, אבל אנחנו מרגישים שקופים". לאיזמן תואר שני בביוטכנולוגיה והיא עובדת במערכת הבריאות הציבורית לאחר שעבדה חמש שנים בשוק הפרטי. רק לפני שנה הגיעה לשכר מינימום ללא צורך בהשלמת שכר. "כדי להתקדם לשכר מינימום, צריך ללמוד 1,000 שעות קורסי השלמה, שעולים בין 500 ל-1000 שקל, מהכיס שלי ובזמני הפנוי".

"אף אחד לא רוצה לבוא לעבוד"

איזמן מספרת שארבע עובדות בכירות מהמעבדה ההמטולוגית יצאו לפנסיה השנה ושמונה עובדות חדשות הגיעו, קיבלו הכשרה, ועזבו בגלל השכר הנמוך. "זה לא עוזר שמוסיפים תקנים כדי לעזור לנו להתמודד עם עומס הקורונה אם אף אחד לא רוצה לבוא לעבוד".

"הבעיה היא שהעובדים שמגיעים עם תואר ראשון מבינים בעיקר תאוריה", אומרת ד"ר טליה מזרחי דגרי, רכזת תחום במעבדה ההמטולוגית. "אז אנחנו מכשירים אותם למשך שנה, ואז ברגע שהם כבר מבינים את העבודה, הם מסתכלים על השכר ומתאדים לנו. עברו אצלנו המון עובדים בשנים האחרונות וכולם עפו. מהדור הוותיק נשארה רק ג'סי".

"זה לא תמיד היה ככה", אומרת ג'סי גולדשטיין שעובדת במעבדה ב"מאיר" מאז 1982. "המשכורת תמיד הייתה נמוכה אבל פעם הייתה יותר תחושה של הערכה מקצועית".

חברות הצוות של גולדשטיין מעידות עליה שהיא "יודעת לזהות סרטן ככה, במבט ראשון". "אנשים חושבים שעם כניסתה של טכולוגיה מתקדמת למעבדות העבודה הפכה לאוטומטית", אומרת גולדשטיין. "אמרו בטלוויזיה, 'שיריצו את המכשירים וילכו לשתות קפה', אבל תמיד יש בן אדם מאחורי המכשיר שמוציא ממנו אבחונים הגיוניים. הרובוט לא יודע לקחת בחשבון את זהות החולה ואת ההיסטוריה שלו. צריך אפילו להיות יותר מיומנת מבעבר. זו מיומנות שלוקח לפחות חמש שנים ללמוד אותה כדי להבין על מה את מסתכלת מתחת למיקרוסקופ. יש ניואנסים קטנים. אנחנו משקיעים, מכשירים אנשים, ובסוף הם הולכים לעבוד במקום אחר. למה להישאר בשכר הזה? יוקר המחיה עולה, פעם השכר שלנו עלה בהתאם, אבל כבר לא".

"יש לי 36 שנות ניסיון במעבדה ואני מקבלת 300 שקל השלמה למינימום", מספרת לובה וינמן, עובדת נוספת במעבדה ההמטולוגית. אנחנו נתמכים גם על ידי פרמיות. אני עובדת גם בשישי, גם בשבת וגם בלילות".

"אנחנו לא רוצים לשבות"

"אנחנו נלחמים על הבית כי אנחנו לקראת קריסה. לא נעבור את החורף", אמרה לקהל אסתר אדמון, יו"ר האיגוד. לדבריה, "משרד הביטחון ניצל את פאניקת הקורונה כדי להקים מעבדות פרטיות שזה ניסיון להפרטת מערכת הבריאות בארץ. מחר אלה יהיו הרנטגנאים והאחיות והרופאים, ובסוף תהיה רפואה רק לעשירים".

אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות. "אנחנו נלחמים על הבית כי אנחנו לקראת קריסה. לא נעבור את החורף" (צילום: דפנה איזברוך)

אדמון הוסיפה כי הזנחת המעבדות על ידי משרד הבריאות מהווה צעד במגמה רחבה של הפרטת מערכת הבריאות. "משרד הבריאות השקיע 4 מיליארד שקלים בהקמת מעבדות פרטיות, והם מבצעים רק בדיקות קורונה ורק לשנה וחצי הקרובה. אנחנו לא מבקשים 4 מיליארד אלא רק אחוז אחד של הסכום הזה כדי לתת מענה רפואי לא רק לקורונה אלה לכל האוכלוסיה: האונקולוגים, הנפרולוגים, מטופלי דיאליזה, לילד הקטן שעושים לו בילירובין, לחולי סכרת, לחולי לב. אנחנו נותנים מענה לכולם".

לפי אדמון, המעבדות הציבוריות מתקשות לעמוד מול השכר המפתה שהמעבדות הפרטיות מציעות. "העובדים שלנו עוזבים ל'מיי הריטג", שם משלמים 200 שקלים לשעה. כל הצעירים שהכשרנו עוזבים לשוק הפרטי. משרד הבריאות נתן לנו 200 תקנים והצלחנו לאייש רק 44.

"משרד הבריאות צריך לקחת אחריות ולדאוג לנו לשכר הולם ולמעמד הולם, ולהפסיק לעשות הפרטה בשם הקורונה. ביקשנו ממשרד הביטחון להקצות לנו מההסכם של 'מיי הריטג" והם לא הסכימו. היום מתבצעות 20,000 בדיקות במקסימום כאשר היכולת שלנו היא 40,000. מעבירים למעבדות פרטיות ולא מנצלים את המערכת הציבורית. זה דבר פוליטי אינטרסנטי. מישהו מנצל את הפאניקה כדי להוריד את רמת הרפואה לרמה נמוכה מאוד. המעבדות הפרטיות עושים קופה עכשיו, על חשבוננו, למרות שאנחנו אלה שנהיה כאן כדי לתת מענה רפואי גם עוד 20-10 שנה".

"מתוך אחריות מקצועית, עד כה לא יצאנו לשביתה. כי אנחנו יודעים שאם נצא לשביתה מערכת הבריאות לא תהיה מסוגל לשחרר מטופל אחד הביתה" (והקהל בתגובה: "ולא להביא תינוקות לעולם". מחיאות כפיים).

"אנחנו לא רוצים לשבות. אנחנו רוצים להמשיך לתת מענה לאזרחי ישראל. אבל הממשלה מזניחה אותנו כבר שנים. קיוויתי שלא נגיע לזה, אבל אנחנו לוקחים אחריות על המקצוע שלנו ועל בריאות הציבור, ונצא לשביתה ב-30 בחודש".

"אתם המלאכים והתומכים שלנו"

עובדי המעבדות קיבלו תמיכה גם מוועד בית החולים, מהרופאים שעובדים איתם כתף אל כתף וגם ממקור אחד, לא צפוי, אך משמעותי. מאיר זוארץ, תושב נתניה, שמאושפז בבית החולים עם סרטן גרורתי, "התפרץ" לאסיפה תוך כדי הנאומים ודיבר בשם החולים. "באמת מגיע לכם, אתם המלאכים והתומכים שלנו. משרד הבריאות צריך לקחת אחריות עליכם, שנותנים את הנשמה בשביל בריאות הציבור. משרד הבריאות לא דואג לכם. אני ימני ואני אומר מכאב ליבי. מגיע לכם ודי למשחקים של הממשלה. פה מדובר בחיים, ואני יודע טוב מכולם".

מאיר זוארץ, תושב נתניה, מטופל אונקולוגי בבית החולים 'מאיר' בכפר סבא. "מגיע לכם ודי למשחקים של הממשלה. פה מדובר בחיים, ואני יודע טוב מכולם" (צילום: דפנה איזברוך)

"כל צוות בית החולים תומך בכם ואוהב אתכם", הוסיפה עירית גנץ, יו"ר ועד בית החולים. עובדי המעבדות עובדים במסירות אין קץ במשכורת נמוכה. אנחנו תומכים בכם בשביתה ב30 בחודש".

ד"ר צבי קליין, מנהל יחידת הגינקולוגיה, אמר לקהל, "באנו הרופאים להראות את תמיכתנו כי אתם חיוניים לתפקידנו. בלי עובדי מעבדה אמינים, מקצועיים וטובים אין רפואה. אי אפשר לטפל, אי אפשר לאבחן ואי אפשר לעקוב אחרי המטופלים. אין ספק שהגיע הזמן שלמעלה יבינו שלעובדי הבריאות מגיעה תקינה הולמת ותגמול הולם. אנחנו אתכם ותומכים בכם ומקווים שהסכסוך הזה ייפתר במהרה לשביעות רצונכם".