ספאריקום, חברת הסלולר הבולטת במזרח אפריקה, החליטה במרץ האחרון לבטל את העמלות על עסקאות של פחות מ-10 דולר בשירות הארנק האלקטרוני M-PESA שבבעלותה. זאת כדי לעודד את השימוש בארנק אלקטרוני בעת מגיפת הקורונה.
M-PESA אחראית ל-25% מהכנסות חברת הסלולר ספאריקום, ויש לה כ-30 מליון משתמשים בקניה מתוך אוכלוסיה של כ-48 מליון בני אדם בסך הכל. שיעור החדירה העצום, ביחד עם השליטה בשוק (כ98%) מבוססת על פריסה של כ-200,000 סוכנים בכל רחבי המדינה.
אצל הסוכנים של M-PESA אפשר לרכוש כרטיסי SIM, להתחבר ל"מובייל מאני", להטעין מזומן לטלפון או לפדות מזומן מהחשבון. כסף שנטען בטלפון יכול לשמש לרכישת זמן אוויר, או לשליחה לחשבון אלקטרוני של מספר טלפון אחר, ובכך הוא הפך לאמצעי תשלום לכל דבר ועניין.
"עבדתי באירגון שניסה להנגיש שירותים בנקאיים במודלים לא טכנולוגיים לאנשים במקומות מרוחקים באפריקה. פתאום התעורר המובייל מאני וראיתי איך זה מאפשר להמון אנשים שמעולם לא היה להם חשבון בנק וכנראה שלעולם כבר לא יהיה להם חשבון בנק כמו שאנחנו מכירים, גישה להעברת כספים" מסבירה חגית פרויד, סגנית מנהלת תוכנית פיירס לחדשנות גלובלית, בוגרת לימודי פיתוח בינלאומי שגרה ועבדה במזרח אפריקה.
"הייתי באוגנדה כמה חודשים ב-2013, בדיוק כשמובייל מאני התחיל בחדירה משמעותית לאוגנדה, אחר כך עבדתי בחברת סטארט-אפ ישראלית וגרתי ברואנדה שנתיים וחצי וניהלתי את האופרציה של החברה במזרח אפריקה. מאז שחזרתי לארץ אני עובדת בתוכנית פיירס לחדשנות גלובלית, ארגון ללא מטרות רווח המחבר בין עולם החדשנות הטכנולוגית הישראלית לאתגרי העולם המתפתח".
האבולוציה של זמן אוויר שהופך לכסף מזומן
פרויד שהגיעה לאוגנדה מהסטארט-אפ ניישן גילתה שדווקא בתחום הפיננסי, השוק האפריקאי הרבה יותר מתקדם מהשוק הישראלי. "כדי להבין את מובייל מאני צריך לדעת איך בכלל נכנס שירות סלולרי לאפריקה. כשהגיעו הטלפונים הסלולריים לישראל הם גם היו יקרים וגם היית צריך כרטיס אשראי. שם, חברות הסלולר ניתקו יותר מוקדם מאצלנו בישראל את הקשר בין מכשיר, כרטיס SIM וחשבון טלפון.
"גם כשטיילתי ב-2010 יכולתי בכמה דולרים בודדים לקנות כרטיס SIM, ובהתאם למצבי הכלכלי להטעין אותו בזמן אוויר. זה עובד בשיטת PREPAID וזה כבר היה בכל פינה ברחבי המדינה – אתה קונה מין כרטיס גירוד, אפילו ברבע דולר, חושף את הקוד ומטעין את הכסף שקנית".
האנטנות הגיעו למקומות ללא קווי טלפון?
"כן, בהחלט. זה היה תהליך, בהתחלה הייתה תחרות בין הרשתות על מי שמה אנטנה בכל אזור. בטלפונים בעבר היו מקומות ל2-3 כרטיסי SIM, ובין 2010-2015 כולם הסתובבו עם כרטיסים של כל הרשתות ועברו בין כל הרשתות לפי איפה שהייתה קליטה. הייתי יוצאת לשטח עם קולגות, במרכז אוגנדה הם היו עם כרטיס אחד, ובצפון חברה אחרת הפעילה אנטנות".
איך בעצם מתפתח שוק הסלולר במזרח אפריקה?
"בשלב מסוים הגיעו מכשירים זולים מסין ובמקום לקנות אותם בתוך דמי המנוי קנית אותם בהשקעה של 100 דולר ואז את כרטיס הSIM ב-2 דולר והופ אתה מחובר לעולם. עכשיו אם יש לך כסף אתה קונה ומתקשר לאנשים ואם אין לך כסף אתה יכול להיות רק זמין לשיחות נכנסות, פתאום המון אנשים מחוברים.
ברגע שחברות הסלולר קלטו שהן עושות העברות מצד לצד, לאנשים בלי חשבון בנק, ויש להן סוכנים בכל רחבי המדינה אז נפל להן האסימון."
"עכשיו, אם אני כבר מעמד ביניים בעיר ואמא שלי עדיין נמצאת בכפר נידח, אז בפעם הבאה שאני באה לבקר אותה, אני קונה לה טלפון וSIM ומרגע זה היא זמינה ומתחילה התקשורת. מצד שני, מי שבעיר ומרוויח כסף, ויכול להתקשר, אבל היא לא יכולה להתקשר אליו. כי אין לה כסף. אז החברות התחילו לאפשר ללקוחות לרכוש זמן אוויר גם בעבור מספר טלפון אחר".
זו נקודת השינוי?
"ברגע שחברות הסלולר קלטו שהן עושות העברות מצד לצד, לאנשים בלי חשבון בנק, ויש להן סוכנים בכל רחבי המדינה אז נפל להן האסימון. חברה קנייתית בשם ספריקום התחילה פיילוט, שבו אפשר לשלוח דרך הטלפון 'זמן אוויר', והסוכן בכפר יכול לקבל ממך את הזמן אוויר ולהעביר לך במקומו כסף מזומן. זה התחיל להתפשט כאש בשדה קוצים".
"בשפה המקצועית התהליך הזה מתואר היום כ-Leap frogging, קפיצה טכנולוגית שמדלגת שלב, או כמה שלבי פיתוח. בחלקים גדולים של אפריקה לא נפרסה מעולם רשת טלפונית קווית, והתקשורת מייד הפכה לסלולרית.
"המון אפריקאים שלא היה להם חשבון בנק "קפצו" מעבר לפנקסי הצ'קים, כרטיסי האשראי והפקידים בבנק ישר לארנקים דיגיטלים, אנחנו כבר רואים ואני מאמינה שבשנים הקרובות נראה עוד יותר קפיצות טכנולוגיות ודילוגים היישר לתשתיות העתיד בעוד תחומים כמו אנרגיות מתחדשות, טלרפואה ועוד".
כסף בכרטיס הSIM. לכל דבר ועניין. פשוט
אספויר רופמבה סרוקיזה (46) הוא אזרח רואנדה, שלמד בעבר בישראל. הוא מתגעגע לארץ, אבל ממש לא לתלות בבנק. ל"דבר" הוא מספר על פשטות השימוש ב"מובייל מאני: "יש לך את ה-SIM, אז אתה מתקשר למערכת, ומקבל סיסמה, שאותה חייב לזכור.
לשלם על ערוצי טלוויזיה, לשלם חשבונות, כל דבר כמעט. מאז הקורונה, כולם משתמשים בזה גם בסופרמרקט וזה כלי מצוין."
"הם מסבירים לך איך לחייג, איך להפקיד, איך למשוך כסף, כשבכל מקום ברחוב יש סוכנים. גם בכפרים רחוקים. אפשר להטעין בכל מקום ברואנדה. אפשר למשוך מכל מקום. אתה יכול לבקש מהבנק שלך לשלוח כסף ישר לחשבון המובייל מאני. אתה לא חייב להגיע לבנק".
"בישראל קיבלתי מלגה והיא הגיעה דרך הבנק ולא אהבתי את זה בכלל. הייתי צריך לנסוע מהאוניברסיטה בהר הצופים, ללכת למרכז העיר כדי להוציא כסף, ומובייל מאני הרבה יותר מהיר".
אז מה הייתה הפעם הראשונה שאתה השתמשת במובייל מאני?
"כשעזבתי את ישראל ב-2016 וחזרתי לרואנדה אז התחלתי. שם נהוג שאנשים תורמים לחתונות, אז אם חבר שלי מתחתן, אני יכול לתרום לו 10-20 דולר בשיטה הזו. זו הייתה ההעברה הראשונה שעשיתי, הדבר השני היה לרכוש זמן אוויר. אחרי זה, השתמשתי בכל כך הרבה שירותים – לשלם על ערוצי טלוויזיה, לשלם חשבונות, כל דבר כמעט. מאז הקורונה, כולם משתמשים בזה גם בסופרמרקט וזה כלי מצוין".
איך זה עובד?
"אתה מחייג *10082* ומבצע את ההוראות ומשתמש. הממשלה מתאמצת כך שאפילו אנשים שלא יודעים לקרוא יוכלו להשתמש בזה וידעו את הכללים. זה מיידי. במקרים נדירים המערכת לא עובדת, אבל זה בערך לשעה וזה די נדיר ובשאר הזמן זה עובד מיידי".
רשת הסלולר אמינה גם כפרים מרוחקים?
"כן, לגמרי, אין בעיות בכלל".
מזומן הפך לדבר נדיר. הממשלה מעודדת את כולם להשתמש עכשיו במובייל מאני, אבל עדיין יש שימוש במזומן".
בישראל , אין אפליקציית תשלום לטלפון טיפש, רק לסמארטפון, אתה חייב גם חשבון בנק וגם כרטיס אשראי, אם אתה רוצה גם לשלם. אתה מקבל אישור תשלום מיידי, אבל הכסף מגיע אחרי יום או יומיים.
"זה ממש אבסורד. כאן זה עניין של פחות מדקה. אני מחייג ושולח מהמובייל מאני לחשבון שלך. לא צריך בנקאות מחוכמת. אם למשל, יש לי 200 דולר בחשבון, אני יכול לשלם גם בהוראות קבע במובייל מאני. אנשים מאוד מרוצים מזה. זה התחיל בקניה, והיא מאוד מאוד מתקדמת והגיוני שגם בישראל יהיה דבר כזה".
אתה צריך עדיין מזומן ברואנדה?
"כן, אבל זה נדיר. הממשלה מעודדת את כולם להשתמש עכשיו במובייל מאני, אבל עדיין יש שימוש במזומן. אני מעריך שתוך שנה זה כבר יהיה הרבה יותר נדיר. מובייל מאני ממשיך להתפתח בכל יום".
כסף מזומן זו למעשה מערכת תשלומים שהממשלה מממנת, לעומתה מובייל מאני זו מערכת תשלומים שמבוססת על כסף פרטי, מי מממן אותה?
"אתה משלם עמלה לפי גובה העסקה , למשל לעסקאות של 10-20 דולר יש עמלה, לעסקאות של 20-200 דולר יש עמלה אחרת. לכל מפעיל סלולר יש עמלה שונה, אבל בסוף לא מדובר בסכום גבוה. לאנשים אין זמן לעמוד בתור בבנק. אם יש לך עסקה חשובה, והעלות היא 1.05 דולר, אז זה משתלם".
הרבה יותר קל לאבד מזומן, ואנשים מעדיפים לשמור כסף במובייל מאני"
בישראל יש בעיה, של בערך חצי מליון עד מליון איש שלא יכולים לקבל כרטיס אשראי. כולם יכולים להשתמש במובייל מאני ברואנדה?
"כן, כולם יכולים. אפשר לקבל משכורת במובייל מאני, זה לא מסובך".
מה לגבי עולם הפשע – הם מנצלים את מובייל מאני?
"כן, מן הסתם יש גם מקרים כאלו. הממשלה מנסה להתמודד עם זה בעזרת המשטרה ויחידת חקירות. כמו בכל מקום, גם אצלנו יש אנשים טובים ורעים".
מה רמת האבטחה של המובייל מאני?
"זה קשה יותר לגנוב את הכסף שלך במובייל מאני מאשר לגנוב ממך מזומן. יש לך סיסמה, בלעדיה אי אפשר לקחת לך את הכסף. יש נסיונות של הונאות – אנשים שמתקשרים אליך ואומרים שקיבלת כסף ואתה צריך להעביר להם מידע והם לוקחים לך את הסיסמא, או מידע אישי אחר. זה נדיר, וברוב המקרים הם נתפסים והולכים לכלא. הרבה יותר קל לאבד מזומן, ואנשים מעדיפים לשמור כסף במובייל מאני".
חיסרון שסרוקיזה כן מצביע עליו מתרחש כשאתה שולח כסף למספר הלא נכון בטעות. "אם יש לך מזל, אפשר לבטל אם המקבל בצד השני עוד לא משך את הכסף, אבל זה יחסית מסובך, אתה צריך ללכת למשרד הסלולרי באופן פיזי, להסביר שעשית שגיאות וכו'. אתה יכול גם לנסות להתקשר אליו ולבקש אבל הוא לא חייב להסכים".
המודל העסקי של המובייל מאני
"M-PESA היא למעשה חברה עצמאית שמשתמשת בפלטפורמה של ספריקום. זה לא עובד בלי מפעיל סלולר. במקומות שונים באפריקה יש גם ORANGE MONEY, ומתחרים אחרים", אומר אליין דה וולף, ישראלי יליד הולנד, בעל 15 שנות נסיון בשיווק ופיתוח עסקי באפריקה.
האפליקציה לא מותקנת בטלפון עצמו, אלא מסופקת כשירות סלולרי שמתאים גם לטלפון טיפש, ללא חנות אפליקציות כלשהי"
חברות הסלולר הן לא המפעילות של המובייל מאני?
חלקן כן. למשל – אורנג' מאני שהיא מחלקה של אורנג' ולא חברה נפרדת. אני חושב שספאריקום לוקחים מ M-PESA 0.1% מכל עסקה, וM-PESA גובה מהלקוח בערך חצי אחוז", מתאר דה וולף את המודל העסקי.
חשבתי שזה שירות של חברת הסלולר, הרי הלקוח לא מתקין אפליקציה בטלפון כמו בסמארטפון.
דה וולף מסביר שהמובייל מאני אינו שירות של חברת הסלולר, ואינו דורש התקנת אפליקציה כך שהוא מתאים גם לשימוש בטלפונים שאינם חכמים. החברות שמפעילות את הארנק הדיגיטלי רוכשות קודים מרשת הסלולר ומוכרות אותם לצרכנים.
הוא בעצמו היה מעורב בעצמו בנסיון לשווק ארנק סלולרי משופר, שמתגבר על המגבלה הנוכחית שהארנק הסלולרי יכול לשמש להעברת כסף רק לארנק אחר תחת אותה חברה. מה שמסרבל את המונח 'ארנק' ומחייב אזרחים בחלק ממדינות אפריקה להחזיק כמה ארנקים, ולשמור כמה סיסמאות שונות, אחת לכל ארנק כזה.
בתחילת העשור הקודם הוא ניסה לשווק לחברות הסלולר וספקי אינטרנט באפריקה ובכלל, טכנולוגיה שפותחה בישראל, ויכולה לעבוד מול כלל הארנקים האלקטרוניים בשוק. באפריקה נטו להעדיף חברות אחרות, שהציגו יותר נסיון בתחום.
יש העברות בינלאומיות?
"M-PESA עובדת בכמה ארצות ואפשר לשלוח כסף למספרים באותן ארצות. גם שאר החברות פועלות ביותר מארץ אחת".
איך דואגים שיהיה סוכן בכל מקום?
"אנשים עובדים בזה. הם מקבלים עמלה על כל כרטיס SIM שהם מוכרים".
כמעט 70% מכלכלת קניה כבר עובדת דרך M-PESA. מסים, חשבון חשמל, חשבון טלפון, מים, הכל. תשלום לבית ספר, מונית, לחם, אפילו משכורת – אפשר לקבל במזומן או ב-M-PESA"
ולא יכול לקרות מצב שלסוכן נגמר המזומן לפעמים, אנשים באים והוא אומר להם – אין?
"האנשים שיושבים בפינות רחוב, כל כמה שעות הולכים לחנות אמיתית של ספאריקום או M-PESA ומביאים להם את הכסף. יש דרגות, יש צרכן, יש מפיץ מקומי, ויש רוכש סיטונאי שהוא עובד מול החברה. אני זורק לדוגמא – יש ל-M-PESA חמש חברות סיטונאיות, וכל אחת מקבלת אזור מסויים בקניה, וכל האזור הזה – החברה לוקחת מפיצים, או כמה חברות הפצה, בעלות נקודות מכירה, והם המפיצים מחזיקים סוכנים בשטח, שהם אלו שמנהלים לרוב את האינטרקציה מול הלקוח".
אז הסוכנים מתעסקים המון עם מזומן
"נכון, אבל קח בחשבון שכמעט 70% מכלכלת קניה כבר עובדת דרך M-PESA. מסים, חשבון חשמל, חשבון טלפון, מים, הכל. תשלום לבית ספר, מונית, לחם, אפילו משכורת – אפשר לקבל במזומן או ב-M-PESA".
הבנקים לא ניסו לעצור את את המובייל מאני?
"למה שינסו? M-PESA צריכים בסוף לשים את הכסף בבנק, אז יש להם קשר עם בנקים. לבנק עדיף לקוח אחד גדול וממוסד מאשר 20 מליון קטנים שממילא לא חושבים שהם חשובים".
המודל של המובייל מאני כנראה לא יגיע לישראל בקרוב
אם היו מנסים להפעיל שירות כזה בישראל, מייד הוא היה נבלם.
"כי פה המצב הוא שלכולם כמעט כבר יש חשבון בנק, אז זה לא שווה מבחינה עסקית. מה שפה יכול לעבוד אפליקציות של חברות האשראי או BIT".
למה במדינת הסטארט-אפ לא התחלנו עם זה ? זה החלטה פוליטית-בנקאית נטו"
BIT מצריך חשבון בנק, כרטיס אשראי, אפליקציה והכסף לא עובר באופן מיידי
"פה יש פוליטיקה. הבנקים והממשלה לא רוצים משהו כזה. לא מעניין אותם. אתה יודע שהיום הבנקים בארץ הם מהיקרים בעולם? אז אם היה פהM-PESA הם היו מרוויחים אולי עשירית מזה. אבל ממתי אנחנו חשובים?
שם באפריקה, ב-2010 זה כבר ממש התחיל לתפוס – למה במדינת הסטארט-אפ לא התחלנו עם זה ? זה החלטה פוליטית-בנקאית נטו. למה חברות האשראי היום מתנגדות לבנקים ולאפליקציות? מאותה סיבה".
לאן זורם הכסף?
מובייל מאני לא חף מחסרונות. הצמד הבולט בתחום – ספאריקום ו-PESA-M, נשלטות בעיקר על ידי תאגיד וודהקום האירופי. העמלה על כל עסקה אומנם נמוכה אבל במצטבר מדובר בכסף גדול מאוד. כסף שנלקח ברובו מלקוחות חלשים כלכלית, והופך לדיבידנדים שיוצאים מהמדינה ולא מעצימים אותה כלכלית.
פרויד מספרת ל"דבר" על מודלים של בנקאות קהילתית שמחזקת את הכלכלה המקומית, ועל הזיקה שלהם למובייל מאני. "יש מדינות באפריקה שבהן ל-70-80 אחוז מהאוכלוסיה אין גישה לבנקים בכלל, כולל למיקרו-הלוואות. הם לא לקוחות מספיק מעניינים בעבור רוב הבנקים, ואז מוסדות קהילתיים יכולים לעזור.
באוגנדה עבדתי בשנת 2013 עם קבוצות הלוואה וחיסכון כפריות. התארגנות של 30 אנשים מאותה הקהילה שהיו נפגשים פעם בשבוע וכל אחד היה שם סכום קטן לחסוך וקונה בו מניה בחשבון השיתופי".
איך זה עבד?
"כל ה-30 איש התחייבו שבכל שבוע יקנו בין מניה אחת לחמש, בעלות של בערך שקל לכל מניה. יש להם תיבה, עם מחשבון ומחברת. היא נעולה בשלושה מנעולים שונים. מישהי אחת לוקחת את התיבה ושלושה אחרים לוקחים את המפתחות. לאט לאט אנשים החליטו להעניק מהקופה הלוואות לחברי הקבוצה והוא צריך להחזיר את הכסף עם גרייס של חודש בריבית של 10%".
איך זה עוזר להם?
"לאנשים הללו אין מקור אחר להלוואה, אבל לאט לאט העסקים מתפתחים. אחרי שנה הם מחלקים את הקופה לכולם לפי כמות המניות שיש לכל אחד. בדרך כלל מחלקים את הקופה לפני תחילת שנת הלימודים, כדי לשלם שכר לימוד לילדים. זה עוזר למנוע הצטברות של יותר מדי כסף, וזה מבנה קהילתי של מיקרו פייננס".
ללוות מהקהילה בריבית של 10% ולדעת שהיא נשארת בקהילה זה עדיף מללוות מחברת הסלולר, כשהריבית תישאר אצלם"
נשמע נהדר, למה הם צריכים ארנק סלולרי?
"המובייל מאני משדרג את היוזמות הללו. פעם בחודש או חודשיים הם מרוקנים את התיבה לחשבון בארנק הסלולרי. יש שם רמת אבטחה טובה יותר. פגשתי אנשים שבאו אליהם הביתה ואיימו עליהם עם מצ'טה ועם פטישים שברו את המנעולים על הקופה שלהם.
"בנוסף, השימוש של אדם במובייל מאני, מאפשר לחברת הסלולר לקבוע לו דירוג אשראי וגם להציע לו הלוואות, אבל זה לא תחליף טוב למבנים החברתיים בקהילה. ללוות מהקהילה בריבית של 10% ולדעת שהריבית נשארת בקהילה זה עדיף מללוות מחברת הסלולר, כשהריבית תישאר אצלם".
פרויד מתארת כיצד בנוסף לשירותים בנקאיים, מובייל מאני קידם חדירה של טכנולוגיות וחידושים. "זה קידם הנגשה של חשמל סולארי במקומות שלא מחוברים לרשת החשמל. יש מערכות סולאריות ביתיות לייצור חשמל, אלו מערכות לא זולות וכדי לרכוש אותן צריך לשים מקדמה, ולשלם תשלומים חודשיים במשך שנתיים דרך מובייל מאני. למערכת החשמלית יש מערכת בקרה, כך שהפנל הסולרי ייספק חשמל אך ורק אם שילמת את התשלום החודשי. אחרי שנתיים המכשיר עובר לבעלותך המלאה".
ההשפעה של מובייל מאני על חלוקת העושר
מאמר שפורסם מטעם האו"ם טוען כי הכסף הדיגיטלי בקניה הרים 2% מהאוכלוסיה מעל קו העוני. לעומת זאת, כלכלן הפיתוח, אלן גיבסון, פרסם מאמר ניתוח מקיף בו הוא טוען כי השפעת הכסף הדיגיטלי על פיתוח כלכלי בעבור עניים אינה משמעותית.
חוקרים קנייתיים מצאו כי M-PESA נקטה בגביית עמלות גבוהות יותר להעברת כסף לחשבונות של חברות סלולר שאינן ספריקום, כדי לחזק את המונופול שלה, כמו גם במכירת שירותי פרימיום לעניים, שלא היו זקוקים להם או שלא הצליחו לנצל אותם כהלכה.
בקניה אין רגולציה מפותחת על השימוש במאגרי מידע, כך שבספריקום וב- M-PESA נאספו הררי מידע פיננסי משמעותי, ללא פיקוח ראוי. ב-2019 הוגשה תביעה כנגד דליפה לכאורה על רשימת 11 מליון לקוחות שהשתמשו בתשלומים לשירותי הימורים ועשויים להוות "טרף קל" להונאות מסוגים שונים. בשנה האחרונה הגבילה הממשלה הקנייתית את האפשרות של תשלומים סלולריים לשירותי הימורים.
נראה ששיטת המובייל מאני באפריקה, היא יעילה ונוחה יותר מרוב שיטות התשלום הנהוגות במערב. עם זאת, היא סובלת מאותם חסרונות מהם סובלת כל שיטה קפיטליסטית, שמטרתה למקסם רווחים ולא לקדם כלכלה הוגנת יותר.
על פניו, מערכת הכסף הציבורית וההוגנת ביותר היא כסף מזומן, שמופק ומנוהל על ידי מוסדות המדינה. הנימוק העיקרי עליו מצהירות מדינות רבות לרצון לצמצם את השימוש במזומן הוא המאבק ב'כלכלה השחורה' שלא מדווחת לרשויות המס. המודל האפריקאי נותן השראה לפתרון אפשרי מתבקש, שלא נוסה עדיין בשום מדינה – כסף ציבורי דיגיטלי. כזה שמונפק ומנוהל על ידי המדינה אבל מבוסס על טכנולוגיה דיגיטלית. גם זול ומונע כלכלה שחורה וגם יעיל ונוח למשתמש.
