מעל חצי מהזקנים בישראל חוו התדרדרות במהלך משבר הקורונה, כך עולה מסקר חדש של ג'וינט-אשל ומכון ERI ומחצית מהם חוו עלייה במדדי השבריריות. 40% דווחו על מצב נפשי ירוד. מנכ"ל ג'וינט-אשל: "ישנה חשיבות יתרה להשקיע באוריינות דיגיטלית, במניעה על פני כל הרצף, ביצירת מקורות הכנסה מגוונים ובחיזוק רשתות התמיכה, בדגש על בני משפחה מטפלים". 

על פי הסקר, הקבוצות שחוו התדרדרות משמעותית במיוחד מאופיינות בקושי כלכלי מקדים, מצבי שבריריות וקדם-שבריריות טרם המשבר וכן בהשתייכות למגזר הערבי. אל מול אלה, נמצאו אוריינות דיגיטלית ועצמאות תפקודית כמנבאי חוסן להתמודדות עם מצבי מצוקה ומשבר. 

בישראל חיים כיום יום כ-1.1 מיליון איש בגילאי 65 ומעלה והם מהווים כ-12% מהאוכלוסייה. הסקר נערך באופן טלפוני ואינטרנטי בקרב 704 משתתפים המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית בני ה-65 ומעלה החיים בקהילה בישראל 

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

החמרה כוללת

ממצאי הסקר מראים ש-56% מהזקנים בישראל חוו התדרדרות במהלך משבר הקורונה, רבע מהזקנים (25%) מהזקנים חוו התדרדרות בשני היבטים או יותר – כלומר התדרדרות רב-מימדית. הגורם המכריע בעניין זה הוא המצב הכלכלי: מי שנפגע כלכלית מהמשבר נמצא בסיכון גבוה מאוד (78%) להתדרדרות רב-מימדית ונזקק לסיוע הוליסטי, חומרי ונפשי. 7% מהזקנים חוו בקורונה מצוקה הקשורה להשגת צרכים בסיסיים כמו מזון ותרופות. 

בקרב מחצית מהזקנים (51%) הייתה החמרה במדדי השבריריות (בעיקר אלו הקשורים לחולשה), אותה ניתן לקשר למגבלות על פעילות פיזית. בנוסף, כמעט מחצית מהזקנים (40%) דיווחו על מצב נפשי ירוד17% דיווחו על התדרדרות כלכלית, וכמעט שליש (30%) התדרדרו תפקודית. 

גם בני זוג המטפלים בקשישים סיעודיים נמצאו בסיכון גבוה להתדרדרות עקב משבר הקורונה: ל-10% לא היה למי לפנות לעזרה גם כאשר הזדקקו לה. 

מענים ורשתות תמיכה

מטרת הסקר הייתה למפות את הקשיים המאפיינים את אוכלוסיית הזקנים בישראל בעקבות משבר הקורונה ואת השינויים שחלו באורח חיים, ומנגד למפות את המענים ורשתות התמיכה שיכולים לסייע לזקנים בהתמודדות עם המצב הנוכחי. זאת לאור המדדים להזדקנות מיטבית – בריאות, משמעות וחוסן כלכלי – שגובשו בשנה האחרונה על ידי ג'וינט-אשל יחד עם משרד רה"מ, משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד העבודה והרווחה, המשרד לשויון חברתי, המוסד לביטוח הלאומי ומשרד השיכון.

יוסי היימן, מנכל ג'וינט אשל (צילום: קרן בן ציון)

יוסי היימן, מנכ"ל ג'וינט-אשל: "אוכלוסיית הזקנים בישראל איננה מקשה אחת – לא מבחינת הצרכים שלה ולא מבחינת המענים שיש לפתח להם. הסקר מציב בפנינו תמונת מצב המסייעת בהבנת הצרכים והאתגרים בעת הזו. אנו רואים כי ישנה חשיבות יתרה להשקיע באוריינות דיגיטלית, במניעה על פני כל הרצף, ביצירת מקורות הכנסה מגוונים ובחיזוק רשתות התמיכה בדגש על בני משפחה מטפלים – כי אלו מהווים מנבאים משמעותיים לחוסן הן בשגרה והן במצבי משבר כמו הקורונה. לאור ההבנה כי משבר הקורונה ימשיך ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה, יש צורך מיידי לפתח פתרונות אפקטיביים לקידום נושאים אלו. לצד העובדה כי שיעור הזקנים באוכלוסייה צפוי להכפיל עצמו עם עליית תוחלת החיים, הרי שהשקעה במאמצים אלו הינה אסטרטגית למדינת ישראל ממילא לקידום זקנה מיטיבה ומכבדת". 

גלעד טנאי, יו"ר ומייסד ERI: "המחקר מדגים כמה חשוב, דווקא בשעת משבר, לא להתפתות לפתרונות מהירים ו/או לפתרונות אחידים, אלא לקבל החלטות בהתבסס על נתונים. למדנו כאן, שאם אנחנו רוצים לתת מענה יעיל וממוקד לאוכלוסיה הזקנה בזמן משבר הקורונה, קריטי שנבין איפה הצורך הבוער ביותר ומי נמצא בסיכון הגבוה ביותר להדרדרות – ולמקד את המשאבים שם".