כמה מאות עובדי סיעוד זרים לא יכולים לחזור לעבוד בישראל, מכיוון שעלויות תקופת הבידוד שלהם מוטלות על המטופלים. עתירה שהגישה בנושא עמותת קו לעובד, מבקשת להעביר עלויות אלה לאחריות המדינה. העתירה הוגשה נגד כנגד שרי הפנים, הבריאות, הביטחון והאוצר ונגד מתאמת היחידה למאבק בסחר בבני אדם במשרד, והמדינה צריכה להגיב לה עד ה-23 באוגוסט.

מדובר בעובדים שנסעו לבקר את משפחתם, לפני תחילת המשבר וסגירת הגבולות, או בכאלה שאמורים להתחיל לעבוד בארץ, לאחר שכבר עברו את כל תהליך ההשמה. בשני המקרים המדינה מחייבת המטופל הסיעודי, כמעסיק, בעלות הבידוד.

מכיוון שמדובר בהוצאות כבדות עבור המטופלים, רבים מהם לא יכולים להחזיר את המטפל לישראל כדי שיוכל להשלים את תקופת העבודה, עליה שילמו אלפי דולרים. לחילופין, נאלצים המטפלים לוותר על תנאי העסקה הוגנים, או לשאת בעלויות הבידוד בתמורה להסכמת המטופל להחזיר אותם.

"לא אקבל את הזכויות הסוציאליות שצברתי"

סובהה אופרטי נשארה בנפאל, בלי אפשרות לחזור לארץ, אחרי שנסעה לביקור משפחתי. בשיחה עם 'דבר' אמרה אופרטי שמבחינה חוקית היא רשאית לעבוד בארץ, אבל אין שיתוף פעולה של המעסיק והסוכנות דרכה עבדה בישראל.

סובהה אופרטי: "אם היה שיתוף פעולה הייתי יכולה לחזור כבר לארץ". (צילום: אלבום פרטי)

"אם היה שיתוף פעולה הייתי יכולה לחזור כבר לארץ" היא טוענת, "בגלל שאני לא יכולה להיכנס לישראל לא אקבל את פיצויי הפיטורים, דמי החופשה שהצטברו וזכויות סוציאליות נוספות שמגיעות לי. מעבר לזה, המסמכים האישיים שלי, החפצים שלי, וחשבון הבנק שלי עדיין בישראל".

"מלבדי יש עוד הרבה שסובלים"

גם ג'וי אגסטן מטפל זר מהודו, נמצא באותה סיטואציה. לדבריו, משפחת המטופל שלו לא מוכנה להחזיר אותו לישראל. אשרת העבודה של אגסטן בתוקף, וכמו אופרטי, גם  לו יש חפצים, מסמכים וחשבונות בנק בישראל, כמו גם זכויות סוציאליות להן הוא זכאי.

"מלבדי יש עוד הרבה שסובלים" הוא מספר, "חלק נתקעו כשהמעסיק שלהם נפטר במהלך החופשה שלהם, חלק פוטרו מהעבודה כשלא הצליחו לחזור אחריה בגלל שהסוכנויות והמעסיקים מתעלמים".

ג'וי אגסטן: "יש עוד הרבה שסובלים, הם חיים בפחד וייאוש". (צילום: אלבום פרטי)

לפי אגסטן, "הם חיים בפחד וייאוש. הם מיואשים כי הם היו אחראים לפרנס את כל משפחתם. בגלל הסגר והמשבר הכלכלי שנוצר בעקבות הקורונה, מצבם הכלכלי מתדרדר והחזרה לישראל היא הפתרון היחיד עבורם כרגע".

החזרה תמורת ויתור על זכויות

עדות נוספת, הכלולה בעתירה, היא של עובדת שנשארה בארץ המוצא שלה, וביקשה מהמעסיק שיחיזר אותה לארץ. לדבריה, המעסיקה, שבינתיים החליף אותה בעובדת אחרת, הסכים לעשות זאת, אך רק בתנאי שתוותר על זכויותיה לפנסיה ופיצויי פיטורים ושתסכים כי ימשיך להעסיק את העובדת המחליפה. העובדת הסכימה, אך אז דרש המעסיק שגם תישא בעלויות הבידוד שלה ולבסוף נסוג מהסכמתו בכלל.

דוגמה נוספת היא של עובדת שסיפרה לנציג קו לעובד שאחרי שהתחננה בפני מעסיקה האחרון שיחזיר אותה לישראל, הוא הסכים רק בתנאי שתוותר על כל הזכויות שצברה מהעסקתה הקודמת כלפיו, לרבות פנסיה ופיצויי פיטורים. העובדת סיפרה כי מתוך ייאוש חתמה על ההסכם שהוצא לה וחזרה לישראל.

"פגיעה בעובדים ובמטופלים"

עו"ד אלעד כהנא, שמייצג את קו לעובד בעתירה, אומר ל'דבר' כי "על אף שמדינת ישראל מאפשרת, לכאורה, לעובדות הסיעוד לחזור לישראל ולהמשיך בעבודתן, עבורה שילמו אלפי דולרים, בפועל היא מתנה זאת במציאת מטופל סיעודי שייקח על עצמו את מה שהמדינה צריכה לעשות – למצוא עבור העובדות מקום לבידוד ולממנו".

"לפתחנו מגיעים מקרים קורעי לב של עובדות שמעסיקיהן אינם יכולים לשאת בעלויות, והן נותרות עם חובות אדירים שאינן יכולות להחזיר", הוא מוסיף, "או מקרים שבהן עלויות הבידוד מגולגלות על העובדות הנואשות לחזור בהיעדר יכולת מצד המעסיק לממן זאת. מדובר בפגיעה הן במטופלים והן בעובדות, ועל מדינת ישראל לקחת אחריות הן על אלו והן על אלו ולשאת בעלויות הבידוד".