בקשה לתביעה ייצוגית על סך כ-24 מיליון שקלים הוגשה היום (חמישי) נגד חברת המשלוחים 'וולט'. התביעה דורשת מהחברה להכיר ב-4,000 שליחיה כעובדים המועסקים בה, והזכאים לזכויות סוציאליות.
על פי התביעה, ׳וולט׳, מסווגת את שליחיה כ'עצמאים' באופן פיקטיבי, תוך שהיא שוללת מהם את מעמדם כעובדים. הכול במטרה לעקוף את חוקי המגן ולהימנע מתשלום הזכויות הסוציאליות המגיעות להם. התביעה הוגשה על ידי גולן חזנוביץ' (35) המשמש שליח בחברה מאז אפריל 2020, באמצעות עוה"ד יעקב שפיגלמן, עמית עידו ואחיה רבינוביץ' ממשרד יעקב שפיגלמן ושות'.
לטענת חזנוביץ׳, השליחים ב׳וולט׳ מגיעים ברובם מאוכלוסיות מוחלשות: קטינים, חיילים משוחררים וסטודנטים – ומשתלבים "בלב ליבת עסקיה" של החברה, כחלק אינטגרלי ממערך השליחים אותו היא מפעילה ושירותי המשלוחים אותם היא מספקת, הן למסעדות והן ללקוחות.
עוד מצוין בתביעה שהחברה מפקחת על עבודת השליחים בכל רגע נתון באמצעות האפליקציה, כשהיא עוקבת היכן הם נמצאים בכל רגע נתון והם נדרשים להעמיד עצמם לחלוטין לרשותה. השליחים אינם יכולים לתכנן את מסלולי הנסיעה שלהם ואין להם כל שליטה על המשלוחים שיקבלו, כמותם או המרחקים שלהם. הם אף אינם יכולים להפעיל שיקול דעת האם לקחת משלוח מסויים או לדחות אותו – הכל נעשה ונשלט על-ידי האלגוריתם של החברה.
על אף שהשליחים מוגדרים כ'עצמאים' עליהם לבצע את המשלוחים באופן אישי, והם אינם יכולים להעסיק עובדים אחרים מטעמם, כבעלי עסק אמיתיים, או להעביר את המשימות לאדם אחר שיבצע את המשלוח במקומם. השליחים יכולים אמנם לבחור את שעות עבודתם, אך רק במסגרת שעות הפעילות המוגדרות של וולט.
עוד מודגש כי וולט מגייסת שליחים באמצעות מודעות בהן נכתב "בואו נעבוד ביחד", שאינן מציינות כי לא מדובר בהעסקה רשמית וביחסי עובד-מעביד. המועמדים נדרשים להסכים לבדיקת רישום פלילי, למלא שאלון ולהגיש מועמדות תחת הכותרת "הצטרפו לצוות השליחים של Wolt". לאחר מכן עוברים המועמדים הדרכה במשרדי החברה בתל אביב ובה נאמר להם לראשונה כי אינם צפויים להיקלט כעובדים.
השליחים, רובם צעירים שלא ניהלו עסק מעולם, מקבלים הדרכה בפתיחת תיק במס הכנסה ובמע"מ, ואף מופנים לחברות שונות העובדות עם וולט ומספקות להם שירותי תיווך מול הרשויות בתמורה לאחוזים משכר השליח (3-5%). בחלק מאתרי אותן חברות אף מופיע הלוגו של וולט, וחלקן מתארות עצמן כמספקות שירותים ל"חברות עסקיות שלא מעוניינות ביחסי עובד-מעביד מול עובדיהן".
השליחים יכולים לבחור בין תשלום לפי משלוח, לבין תשלום שעתי במסגרתו הם נדרשים לשריין שעות מראש והחברה מתחייבת להשלים את שכרם ל-40 שקל לשעה ביום רגיל או ל-50 שקל בשעה בשבתות. על-פי רוב, המשמרות המשוריינות שכמותן קבועה מראש 'נחטפות' תוך זמן קצר ממועד פרסומן. החברה אף מסדירה בחוזה שנחתם מול השליח שהיא רשאית להפחית משכרו במידה והמשלוחים לא בוצעו תוך זמן סביר, אם בוצעו בסטנדרט איכות נמוך מהמצופה, או אם הוגשו תלונות מצד משתמשי הפלטפורמה.
החברה אף רשאית לשנות את הסכמיה מול השליחים באופן חד-צדדי ולשנות את תנאי התגמול, וזאת באמצעות הודעה הנמסרת לשליחים. כך לאחרונה שונה אופן התשלום וטבלת התשלומים בגין מרחק.
יש לציין, כי בחוזים הנחתמים בין וולט לשליחיה, מבקשת החברה להטיל עליהם 'לשפות אותה' בגין כל הוצאה נוספת שתוטל עליה במידה ובית דין יקבע כי ישנם יחסי עובד-מעביד בינה לבין עובדיה, סעיף המכונה 'סעיף גדרון'. בקשת התביעה הייצוגית קוראת לבטל סעיף זה, כסעיף דרקוני, בלתי חוקי ומקפח.
הפסיקה הישראלית טרם התייחסה לסוגיות השונות העולות ממודל 'כלכלת החלטורה', ולשאלת סיווגם של עובדיה כ'עובדים' או כ'עצמאים'. עם זאת, בעולם כבר נדונו מודלים דומים, דוגמת המודל של חברת ההיסעים Uber שבתי המשפט בבריטניה הגדירו אותה כמעסיקת הנהגים שבשירותה.
תגובת ׳וולט נמסר כי טרם קיבלו את התביעה, וכי לכשתתקבל, ילמדו את פרטיה ויגיבו בבית המשפט. "חברת וולט אשר מספקת פעילות עסקית למאות בתי עסק גם בתקופות הקשות ביותר, מאפשרת לאלפי שליחים יכולת השתכרות גבוהה משמעותית מהמקובל בתחום (80 שקלים לשעה בממוצע), גמישות והיעדר מחויבות. מודל החברה לא נועד על מנת לחסוך בעלויות. נדגיש שגם בימים אלו וגם בימים בהם אחוזי האבטלה היו נמוכים יותר, רשימת ההמתנה מונה אלפי אנשים שרוצים להיות שליחים. דווקא כעת שהקורונה הוכיחה לכולם שסביבת העבודה המוכרת השתנתה, אנו מקווים שגם בישראל המשפט ידע להעניק מענה ראוי לפלטפורמות טכנולוגיות כשלנו שהתפתחו בשנים האחרונות ברחבי העולם״.
