"רגע אושר נחוץ במיוחד", פקד את גן החיות של וושינגטון די.סי השבוע כשמיי שיאנג, הפנדה הענקית של גן החיות, המליטה בהצלחה גוש קטנטן ומתנועע שעה שסביבם מגיפה וחוסר ודאות כלכלית.
"ודאי תשמחו לשמוע כי בתור אם מנוסה, מיי שיאנג הרימה את הגור מייד והחלה לערסל אותו", נאמר בהצהרה מטעם גן החיות. "צוות הפנדות גם שמע את יללות הגור".
תרבות הצריכה לא פסחה גם על התהליך הכמעט טבעי הזה ואוהבי פנדות סביב לעולם יכלו לצפות בהמלטה בשידור חי באמצעות מצלמת הפנדה שמפעיל גן החיות. עובדי גן החיות השתמשו במצלמה גם כדי להשגיח על האם והגור הצעיר. "הפנדות הענקיות הן סמל בינלאומי לחיות טבע בסכנת הכחדה אך גם לתקווה. עם לידתו של הגור הזה, אנחנו נרגשים לספק לעולם רגע כה נחוץ של אושר", אמר סטיב מונפורט, מנהל גן החיות של הסמית'סוניאן ומכון השימור הביולוגי בוושינגטון. לפי מונפורט, גילה של מיי שיאנג (22) הפך את סיכוייה להמליט בהצלחה לקלושים, "ובכל זאת, רצינו להעניק לה הזדמנות נוספת לתרום להישרדות הזן שלה". מיי שיאנג היא הפנדה המבוגרת ביותר להמליט בהצלחה בשבי בארה"ב כשהמבוגרת ביותר בעולם עשתה זאת בסין בגיל 23.
למיי שיאנג יש כבר 3 צאצאים: טאי שאן, באו באו וביי ביי, כולם הועברו לסין בהגיעם לגיל 4 כחלק מהסכם בין הנהלת גן החיות לשלטונות הסיניים.
גן החיות נפתח מחדש במתכונת מצומצמת אחרי הסגר שהוטל על העיר וושינגטון בשל התפרצות הקורונה אולם ביתן הפנדות עדיין סגור למבקרים. מיי שיאנג המליטה בסככה קטנה בה יצרה לה קן מענפים. למרות שהמקום נראה קטן בשביל פנדה ענקית, צוות הגן טוען שכך פנדות ממליטות גם בטבע. "הן נשארות במאורות האלה, עם הגורים, כ-100 ימים לאחר ההמלטה".
גורי פנדה בלידתם הם בגודל של חבילת חמאה. הם ורודים ונטולי פרווה כשהפרווה השחורה-לבנה המאפיינת את הפנדות הענקיות.
מגן החיות נמסר כי מיי שיאנג התעברה באמצעות הזרעה מלאכותית, הליך שהושפע מאד ממגיפת הקורונה. ההליך בוצע ב-14 במרץ, זמן קצר לאחר שגן החיות נסגר והזרע הגיע מזכר בשם טיאן טיאן. במקום להשתמש בתערובת של זרע קפוא וזרע טרי, הצוות השתמש בנוזל זרע שהוקפא והופשר במטרה להפחית את מספר ההליכים הרפואיים שיעברו ההורים המצפים. זהו ההליך הראשון מסוגו שמצליח בארה"ב.
דיפלומטיית דובי הפנדה
המראה העגלגל והתינוקי של הפנדות, לצד נטייתן לשבת ישיבה זקופה והבוהן הנגדית בגפיים הקדמיות שלהן המאפשרת להן לאחוז בבמבוק באופן המזכיר יד אנושית, תרמו רבות להעלאת קרנם של דובי הפנדה. אלו נהפכו ברבות השנים גם לנערי הפוסטר של ארגונים וקמפיינים לשימור בעלי חיים בסכנת הכחדה.
עובדה זו הובילה את ממשלת סין להשתמש בפנדות כנשק דיפלומטי ראשון במעלה ולפתח דוקטרינה שלמה ביחסי החוץ שלהם- 'דיפלומטית דובי הפנדה'. למעשה כל הפנדות בעולם הן רכושה של ממשלת סין. בטבע חיות הפנדות אך ורק בשטחי ההרריים של סצ'ואן וטיבט המצויים תחת שליטתה הריבונית של סין. כל 58 הפנדות החיות בשבי, ב-26 גני החיות השונים הפזורים על 18 מדינות, נמצאות למעשה בהשאלה מסין. זאת בתמורה לתשלום שנתי של כמיליון דולר המיועדים למימון מאמצי השימור של כ-2,000 הפנדות החיות כיום בטבע ומספרם מתאושש בהדרגה. בנוסף קובעים חוזי ההשאלה כי על הגורים הנולדים בשבי במדינות זרות להישלח חזרה לסין בתוך 4 שנים כדי להצטרף לגרעין הרבייה של אוכלוסיות הפנדות הסובלות כידוע ממגוון גנטי מצומצם מאד, דבר המעמיד אותה בסכנה.
