שירות התעסוקה ממליץ על אימוץ מודל תעסוקה גמיש, נוסח המודל הגרמני, לשם התמודדות עם משבר האבטלה. במסמך המלצות שפרסם שירות התעסוקה להתמודדות עם משבר הקורונה, שנכתב בהמשך לדו"ח שפורסם בתחילת המשבר, קוראים בשירות התעסוקה לנקוט בכלים כחיזוק המיומנות של אנשים שנפלטו אל מחוץ לשוק העבודה, יצירת תמריצים לעבודה, ואף הגדלת הביקושים בשוק העבודה באופן ישיר, באמצעות פרויקטים ממשלתיים לאומיים. על פי הערכות שירות התעסוקה, בסוף 2020, כחצי מיליון ישראלים עתידים להישאר בלא מקום עבודה – כ-12% אבטלה במשק.
על פי נתוני שירות התעסוקה, בשנים 2019-2018, בהן שיעור האבטלה היה הנמוך בהיסטוריה של מדינת ישראל, כ-62% ממקבלי קצבאות האבטלה מיצו את מלוא תקופת זכאותם לאבטלה. כעת, כששוק העבודה במשבר, חוששים בשירות התעסוקה כי שיעור האנשים הממצים את מלוא תקופת זכאותם צפוי לעלות ל-80%, בייחוד על רקע הארכת הזכאות עד יוני 2021.
בשירות התעסוקה מציינים כי ככל שאנשים נמצאים תקופה ארוכה יותר מחוץ למעגל העבודה, קטנים סיכוייהם להשתלב בו מחדש וגדלים הסיכויים להיקלע למסלול ארוך הטווח של תלות בקצבה סוציאלית. על פי נתוני האיחוד האירופי, על רקע המשבר הכלל עולמי הקודם הוכפל כך מספר המובטלים לטווח ארוך בין השנים 2014-2007.
לפיכך, ממליצים בשירות לקדם מדיניות שתעודד חזרה מהירה לשוק העבודה ושמירה על קרבה אליו, דוגמת מודל התעסוקה הגרמני המאפשר למעסיק להפחית את שעות העבודה של העובד תוך שהעובד מקבל השלמה להכנסתו מהמדינה, זאת לצד מודלים שונים של סבסוד שכר, סיוע למעסיקים לבניית תשתיות לעבודה מהבית וסבסוד הכשרות במקום העבודה.
עוד ממליץ שירות התעסוקה לפתח תכניות לשיפור המיומנויות והכישורים של העובדים על מנת לחזק את יכולתם לחזור לשוק העבודה ולשפר את הפיריון במשק, ובכלל זה תוך חלוקת שוברי הכשרה מקצועית לעובדים שייקלטו לעבודות זמניות שאינן תואמות את כישוריהם ('תת תעסוקה').
בנוסף, קורא שירות התעסוקה למדינה לפעול באופן ישיר ליצירת מקומות עבודה באמצעות השקעות ציבוריות ופרטיות, בעיקר בתכניות תשתית שיאפשרו יצירת מקומות עבודה חדשים. עוד ממליץ שירות התעסוקה מתן תמריצים למעסיקים לקלוט עובדים באופן קבוצתי, בעיקר עובדים מענפים שנפגעו באופן קולקטיבי, דבר שיוכל ליצור מוטיבציה לדורשי העבודה לצאת לעבוד בסביבה חברתית מוכרת החסרה להם.
לצד זאת, ממליצים בשירות להתנות את קבלת דמי האבטלה בהתייצבות בלשכות התעסוקה, במטרה לעודד ולעתים לחייב דורשי עבודה לקחת חלק בתכניות לעידוד תעסוקה.
"עם פרוץ המשבר אמרתי שהדרך היעילה ביותר להשבת עובדים היא דרך חל"ת גמיש, או בשמו המוכר יותר, 'המודל הגרמני'", אומר שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, בהמשך למסמך. "על פי המודל, המעסיק יוכל להעסיק עובדים בחלקי משרה בהתאם לצרכיו, ואילו המדינה תשלים לעובד את שכרו, דרך תשלום החל"ת שהוא ממילא מקבל. זו לא העת להטיל דופי במעסיקים הקורסים תחת הנטל והעובדים המשוועים לחזור למעגל העבודה, אלא לעשות כל שניתן על מנת להחזיר בפרק זמן קצר כמה שיותר עובדים למעגל העבודה. לאחר המשבר, מעסיק שניצל זאת לטובתו, שלא בתום לב, ישלם על כך".
מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור הוסיף: "על מנת לסייע באופן אפקטיבי למאות אלפי דורשי העבודה בישראל יש צורך להפעיל תוכנית אסטרטגית מקיפה. לאור המדיניות הקיימת, שמתמקדת בפיצוי על פני תמרוץ לתעסוקה, חיוני להקטין את ההשפעות השליליות שעלולות להיווצר ברמת הפרט. לכן, יש צורך ביישום תכנית סדורה לעידוד ושילוב דורשי עבודה בשוק התעסוקה לטווח המיידי ואף לשנים הבאות. שירות התעסוקה ממליץ למצוא את האיזון בין שני מסלולים משלימים: מצד אחד חיזוק רמת המיומנות של דורשי העבודה ומצד שני תמרוץ אפקטיבי לשילובם בשוק העבודה. כמו כן, אין מנוס מהגדלת הביקוש באופן ישיר על ידי הממשלה, בין היתר בפרויקטים ממשלתיים לאומיים שישפיעו גם על הפריון בעבודה".