דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ט בתמוז תשפ"ד 25.07.24
29.3°תל אביב
  • 24.8°ירושלים
  • 29.3°תל אביב
  • 28.9°חיפה
  • 29.6°אשדוד
  • 27.3°באר שבע
  • 32.9°אילת
  • 29.2°טבריה
  • 25.4°צפת
  • 29.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מס הכנסה

פרשנות / תכנית הורדת המסים הישירים של כחלון איננה הדרך לשיפור הצמיחה

המשק הישראלי נמצא בבעיה, אך לא נראה שהורדת מס ההכנסה והחברות היא מה שיסייע לו לצאת ממנה. את עלות המהלך ניתן להשקיע בדרכים בטוחות בהרבה לעידוד צמיחה, אך לא נראה שזה יקרה.

משה כחלון, תמונת ארכיון. צילום: נועם רבקין-פנטון / פלאש 90
משה כחלון, תמונת ארכיון. צילום: נועם רבקין-פנטון / פלאש 90
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

בתחילת השבוע פורסם כי שר האוצר משה כחלון מתכנן הורדה במס ההכנסה ובמס החברות בתקציב 2018-2017. על פי הפירסומים, רואה כחלון בהורדת המסים כאמצעי להגביר את הצמיחה במשק, שעל פי נתוני החודשים האחרונים נמצאת בהאטה משמעותית. עם זאת, מספר שאלות עולות ביחס לחיבור שעושה כחלון בין הורדת המיסים הישירים לבין הגברת הצמיחה.

נתוני הצמיחה של החודשים האחרונים מעידים על כך המשק הישראלי, יחד עם חלק גדול מהכלכלות של מדינות המערב, נמצא במגמת האטה ויש שיאמרו אף במיתון. הנתון שמונע מהמשק הישראלי לגלוש למיתון כבד הוא הגדילה בהוצאות משקי הבית: אנחנו ממשיכים לקנות כאילו יש צמיחה, וזאת על אף שהמגזר העסקי, בדגש על ענפי התעשייה והחקלאות, חשים מיתון.

הורדת מס החברות אמורה לעודד חברות להשקיע בישראל ובכך ליצור מקומות עבודה ולהוביל לצמיחה. עם זאת, השפעת הורדתו של מס זה הינה מוגבלת ולוקחת זמן רב. גם אם אכן תניע ההורדה משקיעים וחברות לפעול בישראל, ההחלטה על השקעה עסקית לוקחת זמן וההשפעה שלה על המשק לוקחת זמן נוסף. בנוסף, המדיניות ההפכפכה של מס החברות בישראל שעולה ויורד מידי כמה שנים, הופכת את השיקול הזה למוגבל בעבור חברות שמסתכלות על הטווח הארוך. למעשה, מס החברות כבר ירד לפני כשנה, וקשה לומר כי ראינו כתוצאה מכך ברות בין לאומיות נוהרות לישראל או חברות ישראליות יוצאות במהלכי השקעה ופיתוח מאסיביים.

הורדת מס ההכנסה אמורה להשאיר אצל האזרח יותר הכנסה פנויה שתשמש לצריכה ותוביל לצמיחה. כחלון אף הדגיש כי ההורדה של מס ההכנסה מכוונת להיות אצל מקבלי שכר של עד 12,000 שקלים.

אך לגבי הורדת מס הכנסה באופן זה החשבון הוא פשוט:  בעוד מדרגת המס הנמוכה ביותר היא להכנסה של 5,270 ש"ח, חלק גדול מהישראלים מרוויחים פחות. ההכנסה הממוצעת בעשירון הרביעי היא 5060 ש"ח, וכך יוצא שכ 1.2 מליון שכירים בכלל לא מגיעים למדרגת המס הנמוכה ביותר. ההטבה אם כך תחול על עשירונים 5-7 המרוויחים בין 5300 ש"ח ל 13,000 ש"ח. לעניין עידוד הצמיחה, ככל שההטבה נמצאת באוכלוסיה ענייה יותר, ההשפעה שלה על עידוד הצמיחה גדולה יותר, זאת מאחר וכל הכנסה נוספת בשכבות הנמוכות מתורגמת לצריכה מקומית. ככל שעולים בדרגות השכר כך חלק קטן יותר מההטבה מתורגם להוצאה בכלל ולצמיחה מקומית בפרט. אם כחלון היה רוצה להוריד מיסים באופן שיחולל צמיחה ויקטין את הפערים החברתיים הוא צריך להתמקד בהורדת המע"מ.

מה אפשר לעשות עם 4 מיליארד שקלים

ישנן דרכים בטוחות יותר להפוך את 4 מיליארד השקלים, עלותו המשוערות של המהלך, למחוללי צמיחה. במקום להחזיר את הכסף לאזרחים, או לפחות לחלק מהאזרחים, ולקוות שהכסף יתורגם לצמיחה, הממשלה יכולה להגדיל את ההוצאה שלה בפעילות מחוללת צמיחה. על מנת לעודד צמיחה בטווח הקצר יכולה הממשלה לחזק את מערכת הלימודים בגיל הרך. ההשפעה של השקעה כזו על הצמיחה היא כפולה. בשלב ראשון רוב ההוצאה מתורגמת לשכר ברמות הנמוכות, שכאמור נוטות לתרגם הכנסה להוצאה. בשלב שני המהלך יעודד יציאה לעבודה של נשים במגזרים המוחלשים.

אפשרות נוספת היא להגדיל את ההוצאה הציבורית על שירותי בריאות. הוספת תקנים של רופאים ואחיות, גם היא מתורגמת להוצאה ומורידה את ההוצאה הפרטית על בריאות. כשמדברים על צמיחה בטווחים ארוכים יותר, כחלון יכול להגדיל את ההשקעה בתשתיות התחבורה הציבורית, להגדיל את ההוצאה הציבורית על דיור, שירותי רווחה, השכלה גבוהה ועוד. בשורה התחתונה, הרחבת ההוצאה הציבורית יכולה לעודד צמיחה באופן משמעותי בהרבה מהורדת מס חברות. כל זאת מבלי להתייחס לערכים הנוספים של הגדלת ההוצאה הציבורית כמו הקטנת הפערים החברתיים, שיפור מערכת החינוך, הצלת חיים ועוד.

אבל ההוצאה הציבורית לא תגדל

יתכן וכחלון הוא אמנם שר בעל רגישות חברתית, אך בשורה התחתונה הוא מחזיק ופועל על פי תפיסת עולם כלכלית ניאוליברלית , אותה הוא חולק עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. על פי תפיסה זו, גם התיקונים הכלכליים והחברתיים יקרו דרך מנגנון השוק. מהלך זה הינו דוגמא מובהקת לתפיסת עולם זו: במקומה שהממשלה והחברה יחליטו איך להגביר את הצמיחה באמצעות הוצאה ציבורית, נגלגל את הכסף לידי הצרכן הפרטי ונקווה שפעולתיו יביאו לתוצאות המבוקשות.

אך גם אם ירצה כחלון לפעול בכיוון זה, לא בטוח שיוכל, וזאת בגלל הכללים הפיסקאלים. בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה מוזרה: בעוד הכנסות המדינה ממיסים גדלות וחורגות שוב ושוב מהצפי של משרד האוצר, באוצר עוד מדברים על בור תקציבי ענק שיחייב קיצוצים. איך זה עובד במקביל? הבור התקציבי הוא לא ביחס למציאות של ההוצאות וההכנסות הוא ביחס לכלל הגרעון וכלל ההוצאה. לממשלה יש עודף הכנסות אבל במסגרת הכללים הפיסקאלים היא לא יכולה לתרגם אותם להוצאות.

עד כה כל גדילה בהכנסה הלכה להקטנת הגרעון ולכיסוי החוב. כך החוב של ממשלת ישראל הצטמק במהלך השנים האחרונות בקצב מדהים, בזמן שבכל מדינות המערב החוב גדל. ההגבלה של הגדלת התקציב משנה לשנה הכתיבה מצב בו ההוצאה הציבורית ביחס לגודל המשק קטנה משנה לשנה. וזו הסיבה האמיתית שבגינה האוצר רוצה להוריד מיסים: אם ההכנסות ימשיכו לגדול ומהצד השני הוצאות הממשלה לא, אז האוצר יתקשה להסביר לציבור מה הופך אותו לחברתי. לכן החליט, כנראה, כחלון צריך לסלק את עודפי ההכנסות מקופת המדינה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!