הדיון בוועדת הכספים אמש ברא ברייה כלכלית ופוליטית חדשה: תקציב המשכי מורחב, שנתי, ונתון לפיקוח מסויים של הכנסת. תקציב ללא תקציב.
מדובר בברייה מוזרה, אבל אלו זמנים מוזרים. אתמול קרא ראש הממשלה לאחדות ואז תקף את שר המשפטים שלו בחצאי האשמות חסרות ביסוס. שותפתו המרכזית לקואליציה, כחול לבן, חזרה על התנגדותה לטריקים ושטיקים אך הסכימה לשטיק מיוחד, תקציב חד-שנתי בפועל, רק שאסור לקרוא לו ככה.
למרות התנגדות נתניהו, עדיף היה למדינת ישראל שיעבור בכנסת תקציב דו-שנתי, כזה שימנע עוד שנה ללא תקציב, ב-2021. בהיעדר הסכמה על תקציב דו-שנתי, עדיף כבר היה תקציב חד-שנתי, בדרך המלך. אבל בימים אלה, נראה שמדובר ברע במיעוטו: הפשרה הפוליטית החדשה תאפשר לממשלת ישראל התנהלות תקציבית סבירה עד סוף השנה.
אם היה צריך לקבל תזכורת לכך שהחישובים הם פוליטיים ולא כלכליים, אתמול התווספו 20 יום לדחיית התקציב, כך שהמועד האחרון לתקציב 2020 הוא ה-23 בדצמבר, שבוע לפני שנגמרת השנה. אם לא יאושר, הכנסת תתפזר. למה התווספו 20 ימים? חברי ועדת הכספים כבר התעייפו מלבקש הסברים.
הפספוס של פינדרוס
בדיוני הוועדה נרשם גם פספוס היסטורי. ברגע האחרון, ויתרו חברי הוועדה על שינוי מנגנון הקיצוצים של התקציב ההמשכי באופן קבוע. לשינוי דווקא הייתה תמיכה ניכרת, ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) דחף לשם, וזכה לתמיכה של ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ) יוזם החוק, ושל ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) מהאופוזיציה. התיקון הוא פשוט – תוספת מנגנון ״גידול האוכלוסין״ לנוסחה שמרחיבה את התקציב ההמשכי. בכך יכלו חברי ועדת הכספים למנוע, במידה מסוימת, את מה שכינה האוזר "הקצב האוטומטי", ופינדרוס הוסיף ״שהרגשנו השנה על בשרנו״.
הדרג המקצועי באוצר שנכח בדיון, ראש אגף התקציבים שאול מרידור ויועמ"ש המשרד אסי מסינג, התנגדו נחרצות להצעה ודרשו דיון נרחב יותר בזמן אחר. חברי הכנסת לא ויתרו מייד, אבל לבסוף החליטו לדחות את הדיון, תוך שהם מציינים שהוא יובא בזמן הקרוב. יש לקוות שאת ההבטחה הזאת הם מתכוונים לפדות.
״שמעתי אותו בחוץ אומר 10 מיליארד״
אחד מרגעי האבסורד בדיוני הוועדה היה הניסיון לדלות את המספר החשוב ביותר בכל הפולמוס הזה – גובה תוספת התקציב ההמשכי. השר ישראל כ"ץ זרק בהתחלה מגוון מספרים בטווח שבין 10 ל-14 מיליארד שקלים תוך שימוש במושג מפוקפק, ״תקרת ההוצאה המותרת״.
למרות שכ"ץ ייחס למושג הזה משמעויות מופלגות, ואפילו תלה בו את דירוג האשראי של ישראל, כלל לא ברור לאיזו תקרה התכוון. החוק הפיסקלי של תקרת ההוצאה, אליו התכוון כ"ץ, מתבסס על התכנסות ליעד חוב תוצר של 60%, בעוד ישראל נמצאת כבר מזמן ב-75%.
המחזה הגיע לשיא האבסורד בזמן הקראת החוק, אז ניסו כל חברי הוועדה להיזכר מה היה המספר שאמר כ"ץ, שכבר פרש בינתיים לביתו. "שמעתי אותו בחוץ אומר 10", אמר חבר הכנסת שלמה קרעי (ליכוד). אחרים טענו שהמספר עלה ל-14 מיליארד. לבסוף הגיעה הגאולה: הודעה שהתקבלה מהשר קבעה – 11 מיליארד שקלים תוספת. וכך נקבע המספר החשוב ביותר בישראל לארבעת החודשים הקרובים.
בעולם פוליטי נכון יותר, הוויכוח על גודל התוספת היה פותח מהדורות. בעולם הפוליטי שלנו? תזרקו מספר.
המוח היהודי ממציא לנו פטנטים
אם לא יהיה תקציב לשנה הנוכחית והכנסת תתפזר בסוף דצמבר, תעמוד הממשלה בפני מצב תקדימי נוסף: תקציב המשכי, שאין לו תקציב להמשיך. במקרה זה תידרש שוב חקיקה ייחודית שתגדיר מה קורה בתקציב 2021. לצד הניסיון לפתח חיסון לקורונה לחדשנות הישראלית יש עוד כמה אתגרים בפתח.
