ועדם שטרום, או בשמה הרשמי "הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים", הגישה מסקנותיה ב-2016. בין המלצות הוועדה שהתקבלו, ואף עוגנו בחקיקה בתחילת 2017, היתה החלטה להפריד את כרטיסי האשראי מהבנקים. כדי לאפשר לחברות כרטיסי האשראי לבסס לעצמן נתח שוק, הוחלט גם להגביל את מסגרות האשראי שמעניקים הבנקים, לתקופה שבין 2020 ל-2023. אלא שבחסות הקורונה מנסים הבנקים לדחות את יישום ההגבלה.

"זה פשוט תרגיל יחסי ציבור של הבנקים שנועד למנוע התחרות ולדחות אותה לאינסוף. האמת הפשוטה היא שהם מצליחים ליצור מסגרת של הפחדה בחסות הקורונה", כך אומר עו"ד דרור שטרום על הכוונה לדחות את ההגבלות על הבנקים שאמורות לייצר תחרות בשוק האשראי.

בראיון ל'דבר' תוקף מי שעמד בראש הוועדה לרפורמה בשוק האשראי את הבנקים על עיכוב הרפורמה: "הבנקים מקשקשים. אחרי שלוש שנים שהיה להם להיערך בהדרגתיות למסגרות האלה, פתאום בדקה ה-90 מוצאים שבנק לאומי למשל הגדיל את המסגרות ולא הפחית אותם. כל העסק מריח כמו הצגה מבוימת".

במסגרת הרפורמה ליצירת תחרותיות במערכת הבנקאית, הוחלט להפריד את כרטיסי האשראי מהבנקים. כדי לאפשר לחברות כרטיסי האשראי להתחרות בבנקים, הוחלט גם להגביל את מתן האשראי על ידי הבנקים לתקופה של שנה וחצי.

הרעיון היה שעד סוף שנת 2020 יצמצמו הבנקים את מסגרות האשראי של לקוחותיהם, והלקוחות שיחפשו פתרונות אשראי חלופיים ימצאו אותם אצל חברות כרטיסי האשראי. בכך יוכלו חברות כרטיסי האשראי לייצר לעצמן נתח שוק שיאפשר להן להתחרות בבנקים שיחזרו בעצמם למשחק ב-2023.

לא לפגוע במשקי הבית

אלא שהקורונה טרפה את הקלפים. כעת, הבנקים טוענים שלא יהיה ניתן לבצע את הרפורמה בזמן המוגדר, מחשש שמחנק האשראי הזמני שעלול להיווצר בעקבות המהלך עלול לפגוע באופן משמעותי במשקי בית המתבססים יותר מתמיד על אשראי. בעוד שבמשרד האוצר ובבנק ישראל נוטים לקבל את טענת הבנקים, שטרום חושב שמדובר בניצול ציני של המצב.

"אני מבקש כי תדחה באופן חד משמעי את ההמלצה לדחות ולצמצם את פתיחת השוק לתחרות" כתב שטרום במכתב ששלח לשר האוצר בסוף השבוע. "דווקא עתה, כשמשקי הבית נזקקים בצורה החזקה ביותר לתחרות שתוזיל את יוקר המחיה הפיננסי, מנסים הבנקים, ולצערי חלק מפקידי המדינה, לנצל את המשבר כדי למנוע, לעכב ולחבל בכניסת התחרות"

שטרום זועם על ההסכם שככל הנראה מתגבש בימים האחרונים בין הבנקים לבנק ישראל, במסגרתו ידחה ביצוע החוק ל-2021, והצעדים שידרשו מהבנקים בזמן הביניים יהיו קלים יותר. הבנקים יידרשו לצמצם את המסגרות הכוללות ב-35% בלבד, ויוכלו להמשיך ולהציע מסגרות נדיבות יחסית. המסגרות ככל הנראה לא יפחתו מ-12,000 שקלים, במקום 5,000 על פי החוק.

הבנקים ממילא יעשו בקרה על המסגרות שהם נתנו וימצאו שחצי מיליון אנשים אין להם היום משכורות. אז ברור לגמרי שהמסגרת תפחת והתנאים יהיו יותר גרועים"

שטרום טוען שהאזהרות של הבנקים לגבי מחנק אשראי אינן מבוססות, ושביצוע הרפורמה כמתוכנן יביא דווקא להוזלת האשראי לצרכנים. "הטענה שלהם נשענת על שני דברים. הראשון הוא שאם המסגרות הבנקאיות יופחתו לא יהיה להם שום תחליף ממקום אחר ולכן אנשים ימצאו את עצמם עם פחות אשראי, והטענה השנייה היא שאם אנשים יישארו כפי שהם היום עם מסגרות אשראי בנקאיות בלבד מצבם יהיה טוב יותר כי לא יפגעו בתנאים שלהם".

לטענתו של שטרום, משבר הקורונה יביא כך או אחרת לפגיעה בתנאי האשראי של משקי הבית. "הבנקים ממילא יעשו בקרה על המסגרות שהם נתנו וימצאו שחצי מיליון אנשים אין להם היום משכורות. אז ברור לגמרי שהמסגרת תפחת והתנאים יהיו יותר גרועים".

אשראי בתנאים לא פחות טובים

שטרום מוסיף שלטענת חברות כרטיסי האשראי, ועל פי בדיקת בנק ישראל, לחברות כרטיסי האשראי יש יכולת להעמיד את האשראי הנדרש כדי למנוע מצב של מחנק אשראי. "חברות כרטיסי האשראי הצהירו שוב ושוב והן מתחייבות להעמיד כל מסגרת משלימה שיורדת מהבנקים בתנאים לא פחות טובים".

"אני אומר לך שהם ריתקו הון, וקיבלו את האישור מבנק ישראל ומשרד האוצר. אם יש מישהו שאפשר להאמין לו לגבי יכולת חברות כרטיסי האשראי להעמיד את האשראי הנדרש זה בטח לא הבנקים אלא הרגולטור. שיבוא הרגולטור ויגיד בדקתי אותם ואין להם יכולת. הסיכוי שאין להם יכולת להעמיד את האשראי הזה אפסי".

בניגוד לטענת הבנקים, שטרום טוען שהסתמכות משקי הבית על אשראי צפוי לקטון. "האשראי הצרכני מאז פרוץ משבר הקורונה ירד באופן חד. כשאנשים סובלים מאי וודאות לגבי היקף התעסוקה ומה יהיה עם ההכנסות, הם קודם כל מקפיאים את ההוצאות הגדולות. המשמעות היא שלא צפוי גידול נוראי באשראי הצרכני, להיפך. אנחנו חווים קיטון. תוסיף על זה שבעשור האחרון נוצלו רק 30-40% ממסגרות האשראי הבנקאיות. לא צריך להאמין להפחדות".

למי יש אינטרס למנוע תחרות?

לטענת שני הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, חלקים גדולים ממעמד הביניים עברו להתבסס בחצי השנה האחרונה באופן משמעותי הרבה יותר על אשראי צרכני, ומניעת אשראי עלול לגרום לפגיעה קשה בהם. נציגי הבנקים גם טענו שלפחות בתחילת הדרך אפשר לצפות שהריבית שתוצע על ידי חברות כרטיסי האשראי תהיה גבוהה יותר מזו שמציעים הבנקים בגלל הפערים המובנים ביניהם, ולכן אותם משקי בית שיאלצו לעבור לחברות כרטיסי האשראי יסבלו מפגיעה נוספת במצבן הכלכלי.

אם היה לי צל של ספק שיש פגיעה אפילו בחלק קטן של הציבור הייתי רץ ואומר תדחו את זה, כי למה לקחת סיכון. אבל זה פשוט לא המצב"

על כך אומר שטרום: "הם מקשקשים שטויות כדי להפחיד חברי כנסת עם סיסמאות פופוליסטיות ואומרים דברים כמו 'בתקופה כזאת לא עושים ניסויים על בני אדם'. בזמן משבר אנשים צריכים מחירים יותר זולים – ואת זה מביאה רק תחרות"

"להם יש אינטרס מאד ברור למנוע את התחרות. לי אין שום אינטרס למנוע את התחרות", הוא מוסיף. "אם היה לי צל של ספק שיש פגיעה אפילו בחלק קטן של הציבור הייתי רץ ואומר תדחו את זה, כי למה לקחת סיכון. אבל זה פשוט לא המצב. אני מביא נתונים. דיברתי עם משרד האוצר ובנק ישראל ושאלתי אותם אם יש להם נתונים אחרים שסותרים את הנתונים שלי, ואם כן שיציגו אותם".

"זה רק תרגיל יח"צ. אני לא יודע שבנק ישראל עשו עבודה מסודרת של נייר עבודה, ונראה שיש פה בהלה פוליטית. לא יודעים מה יקרה, פאניקה, משבר הקורונה, מובטלים, יאללה – בואו נדחה. זה נראה כאילו הם לא בדקו את הדברים עד הסוף".