נהגים שעמדו בכביש 6 בפקקים ארוכים וחריגים ממשיכים לשלם את מלוא האגרה על השימוש בכביש ולמדינה אין שום פתרון בקנה. העומסים המתגברים בכבישי הארץ לא פוסחים על כביש 6, שהנסועה בו עולה בהרבה על הצפי המקורי שנערך בטרם בנייתו.
מנגנון ההפעלה של כביש 6 כולל רשות פיקוח מופרטת, זכיין פרטי ומפעיל פרטי שנשכר על-ידי הזכיין. מטרת תשלום האגרה בו איננה להשפיע על ויסות התנועה כמו בנתיב המהיר מירושלים לתל-אביב, אלא לממן בתשלומים שנתיים את הקמת הכביש עצמו.
המשטרה שילמה מיליון שקל
בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת שנערך היום (שלישי) חשפו נציגי משטרת התנועה כי גם המשטרה שילמה מעל למיליון שקל לזכיין, בגין נסיעה של ניידות בכביש משנת 2008 ועד 2020. עוד התברר כי המשטרה חדלה מלהפעיל את מתנדביה המסייעים לנהגים אחרים שנתקעו בדרך בכביש 6, משום שהם לא זכאים לפטור מתשלום אגרה בגין החילוץ בהתנדבות.
עומדים בפקקים וממשיכים לשלם
חברת הכנסת אימאן חטיב יאסין (הרשימה המשותפת) אמרה כי הפקקים בכביש הפכו לשגרה, וסיפרה כי נסעה מהצפון לירושלים והיו ימים שבילתה שמונה שעות ביום על הכביש. לדבריה, הנהגים והנוסעים משלמים על שירות שהם לא מקבלים. חבר הכנסת אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) הוסיף כי בעבר הגיש הצעת חוק לאי-תשלום במקטע שיש בו עומס תנועה, אך קידומו נעצר. גם הוא ציין כי לא יכול להיות שהציבור ישלם אגרה ללא תמורה, וקרא לחברי הכנסת להצטרף להצעתו.
נציגי האוצר טענו כי לשינוי ההסכם מול הזכיין יש עלות תקציבית גבוהה – ובתגובה לכך דרש יו"ר הוועדה, חבר הכנסת יעקב מרגי (ש"ס) ממשרד האוצר להעביר לוועדה את אומדן העלות.
עו"ד טליה ירושלמי, היועצת המשפטית של חברת כביש חוצה ישראל המפקחת על הזכיין, אמרה כי "הכביש הוא ציבורי, והוא רק מנוהל על-ידי זכיין פרטי". אף על פי כן, הדגישה ירושלמי את היתרון שיש לזכיין הפרטי. "לפי חוזה ההפעלה, כל שינוי בדין הקיים מאפשר לזכיין לתבוע מהמדינה פיצוי על הפסד הכנסות". ירושלמי הודתה שהריביות על פיגור בתשלום הן גבוהות ואמרה כי "זה היה כביש האגרה הראשון ואז מוסר התשלומים היה ירוד".
מרגי השיב לה כי מאז עברו כמה שנים. "המצב השתפר. צריך לאזן בין הרתעה לבין תשלומי ריבית הגיוניים".
אבי דור, מנכ"ל חברת דרך ארץ היוייז, הזכיין של כביש 6 אמר כי מדובר בסיפור הביצה והתרנגולת. "סביב הכביש הייתה התפתחות אורבנית אדירה של מגורים ותעשייה. היא יוצרת ביקושים נוספים והם הרבה מעבר לצפוי. אנחנו לא נהנים כלכלית מהגידול בביקוש כי יש מודל מאזן. חלק גדול מהתמורה העודפת עובר למדינה ואחת לשלוש שנים יש שינוי של האגרות, בהתאם לנתוני הנסועה. היו כבר מספר הפחתות של אגרות מהן נהנו הנהגים".
מרגי הביע חוסר שביעות רצון מהתשובות המגבילות את המדינה מלשפר את מצב הנהגים. "יש חוזים סגורים, אז אין לך שום תמריץ להשתפר. הנה מה אני לא שומע בדיון כזה – לא תבוא לי עם נתונים איזה צוותי התערבות יש לכם במצבים כאלה, הפעולות שננקטות, זמני ההגעה לחילוץ רכבים תקועים, מה אתם עושים עם סוגיית הפקקים?".
שמעון אברהם, סמנכ"ל החברה המפקחת חוצה ישראל, אמר כי יש כוונה לסלילת נתיב רביעי ממחלף קסם עד מחלף עירון ונתיב שלישי מעירון למחלף עין תות.
מרגי סיכם את הדיון ואמר, כי ועדת הכלכלה קוראת למשרדי התחבורה והאוצר לבחון אפשרות להטיל על הזכיין חובה להחזיר לנוסעים אגרה במקרים בהם מקטע הנסיעה היה פקוק וחזר על הדרישה ממשרד האוצר להעביר לוועדה אומדן של העלות שתוטל על תקציב המדינה כתוצאה מכך. כמו כן אמר כי הוועדה קוראת למשרדי התחבורה והאוצר לפעול לתיקון ההסכם עם הזכיין, במסגרת מימון הרחבת הכביש, "לרבות בעניין הריביות ושיפוי הנוסעים במקרה שזמן הנסיעה היה חריג".
מרגי הוסיף לסיכום כי "הוועדה קוראת לחברת דרך ארץ לפעול לפינוי מידי של כלי רכב שמפריעים לתנועה, וכן קוראת למשרדי האוצר והתחבורה להגיש לה דו"חות על הכנסות המדינה מהרווחים העודפים של הזכיין ולקחת בחשבון, בהסכמים עתידיים, סעיף שיתמרץ את המפעיל להתמודד עם פקקים ועומסים".
