נגיד בנק ישראל התייחס הבוקר לשורה של נושאים כלכליים לאחר תקופה בה נמנע מלהתראיין. ״צריך להעביר תקציב כולל ל-2021״ אמר פרופ׳ אמיר ירון לגל״צ, ״אם לא יעבור תקציב יהיו קיצוצים, בגלל שתקציב המשכי ל-2021 יתבסס על תקציב 2019 שאינו מותאם למציאות היום״.
הנגיד אמר זאת על רקע ״איום הבחירות שירד כרגע מהפרק״. הוא הוסיף ש״אם יועבר תקציב עכשיו, זה ייתן מענה ל-2021 וגם ל-2020״. פרופ׳ ירון תמך לפני כמה חודשים בתקציב חד-שנתי, אך כעת שינה את דעתו. ״צריך לתת ודאות, זה חשוב גם למשק וגם מבחינת נראות לשווקי העולם. תקציב המשכי יהיה מאוד מרוסן. התקציב ל-2021 לא צריך להיות כזה״.
על פי הנגיד סגר נוסף יעלה לישראל כ-30 מיליארד שקלים. אם הסגר יימשך שבוע בלבד בתקופת החגים – עלותו תעמוד על כ-5 מיליארד שקלים. נכון לעכשיו אין מה לחשוש מדירוג האשראי ״כיוון שישראל מדורגת במקום טוב באמצע מבחינת נתוני גרעון ביחס לעולם, והדירוג הוא יחסי״.
לנוכח הצהרת ראש הממשלה אתמול על בחינת צעדים כלכליים נוספים וביניהם מס הכנסה שלילי, אמר הנגיד שבנק ישראל תומך שנים בצעד כזה שמעודד תעסוקה. ״מס הכנסה שלילי ניתן ברמת העובד ולא ברמת המשפחה, וכל המחקרים מראים שהוא תמריץ אפקטיבי ליציאה לעבודה״.
התחזית האופטימית של בנק ישראל ל-2020 מדברת על 4.5% התכווצות של המשק, והתחזית הפסימית על 7%, במידה שגלי התחלואה יימשכו. התחזית של בנק ישראל ל-2021 היא צמיחה של 3% בתסריט הפסימי, וצמיחה של 6% בתסריט האופטימי.
ביחס לדו״ח שירות התעסוקה שפורסם לאחרונה ואל מול טענות כי יש מובטלים שלא מעוניינים לחזור לעבוד, אמר הנגיד שהבעיה היא בצד הביקושים: "הדבר החשוב כרגע הוא להגדיל את הביקושים מצד המעסיקים. על כל משרה פנויה יש הרבה מאוד מובטלים" אמר הנגיד. ״צריך לבחון מתן תמריצים לאלו שנמצאים כבר בחל"ת. לדוגמה חצי משרה וחצי מדמי האבטלה. זה אלמנט שמתקדם לכיוון המודל הגרמני״.
הנגיד התייחס גם לדבריו של ישראל כ״ץ שאמר מוקדם יותר לגל״צ כי ״בכוונתו לדרוש מהמגזר הציבורי לתרום את חלקו, ושאם לא ייעשה כן, הוא ייצא למאבק ציבורי״. הנגיד אמר ש״המגזר הציבורי הוא מגזר חשוב, שיכול לתרום את חלקו. אפשר לעשות זאת בצורה משותפת. אולי ברמת שיפור הפריון עם הגדלת הדיגיטציה, ושינוי הרגולציה״.
