תעשיית החשמל הסולארי בישראל מעסיקה כ -4,000 עובדים וממשיכה לצמוח בקצב. למרות משבר הקורונה, חברות בענף הזה מגייסות עובדים בשכר התחלתי מכובד של 8,000-15,000 שקלים. מתקינים, חשמלאים, מהנדסים, קונסטרוקטורים ומשווקים – לכולם ממתינה פרנסה בענף שצפוי רק לגדול בעשור הקרוב לפחות.
"את 2020 התחלנו עם 50 עובדים וכעת אנחנו עומדים על 120", אמר ל"דבר" ערן טל, מנכ"ל ומייסד חברת Volta Solar. "העלייה במודעות לחשיבותה של איכות הסביבה, ירידת המחיר של עלות המערכת, וצימצום החסמים הרגולטורים והבירוקרטים הם אלו שהובילו לפריחתו של שוק האנרגיה הסולרית בישראל.
"אני גם מאמין שנמשיך לראות גם בשנים הבאות עלייה בכמות ובאיכות העובדים בתחום, ויותר אנשים יראו בתחום זה כאופק תעסוקתי שגם עושה טוב לכדור בו אנו חיים", הוסיף טל.
סולם השכר של העובדים ב Volta Solar נע בטווח של 8,000-14,000 שקלים. התפקיד של המתקינים (בילדרים), הוא הנדרש ביותר וגם הפיזי ביותר. המתקינים הם אלו שעובדים בחוץ על הגגות באביב ובקיץ תחת השמש הקופחת. בנוסף, טל מגייס גם מומחים סולארים, הנדסאי חשמל וחשמלאים, עובדי רישוי, עובדי שירות לקוחות ושרטטים.
דני דנן, מנכ"ל משותף של חברת גרין טופס, אחת החברות הותיקות בענף שהוקמה עוד בשנת 2008, רואה רואה בתחום פתרון אפשרי לשוק העבודה. "לפני שנתיים העסקנו 20 עובדים והיום יש 65 ועדיין חסר לנו כח אדם. במקום לחלק דמי אבטלה, הרבה יותר חכם זה לתת לאנשים 'חכות' לא את 'הדגים'".
המצב בחברת ח.ט. גרין טים, המשמשת קבלן משנה ליזמים סולריים דומה. "לפני שנתיים העסקתי אולי 20 עובדים, היום אני מעסיק כ-50 עובדים. יש לי עבודה אפילו ל-70 עובדים", אמר ל"דבר" אייל טבצ'ניק, מנהל בחברה. "אנחנו עובדים מקיבוץ אפק בצפון עד באר שבע בדרום ותמיד חסרים לנו חשמלאים".
טבצ'ניק מסביר כי "אורך יום העבודה תלוי באורך הנסיעה, אבל כעיקרון מתחילים בשבע בבוקר באתר עצמו עד שלוש בצהריים. יש לי צבר הזמנות שאני עובד עליהם באתרים שונים במקביל. 350 שקלים ליום זה השכר התחלתי, וזה עולה עד 750 שקלים ליום אם הבנאדם מצדיק את עצמו ויכול להחזיק צוות. אני מעסיק מחיילים משוחררים ועד גיל 50 או 55. יותר מזה לא מצליחים להחזיק מעמד".
איך זה שהענף גדל בזמן משבר כלכלי?
באמצע העשור הקודם, נסגרו חברות רבות שהחלו לפעול בתחום. רשות החשמל הקצתה אז מעט מכסות לייצור חשמל סולרי והפרויקטים צמחו בקצב איטי מהמצופה. בשנתיים האחרונות הרשות הגדילה מאוד כמות המכרזים למתקנים קרקעיים ומתקני גגות גדולים, ואפשרה למצות מכסות גבוהות יותר של גגות פרטיים.
ההחלטה להעמיד יעד של 10% מייצור החשמל בשנת 2020 מאנרגיות מתחדשות (יעד שכנראה יוחמץ, אך לא בהרבה), היא המנוע המרכזי שדוחף את הענף קדימה. על פי נתוני רשות החשמל לשנת 2019 כ-4.55% בלבד מייצור החשמל השנתי מופק ממקורות מתחדשים, אך על פי ההערכות, ב-2020 המספר יזנק כמעט פי 2.
אולי בלי להתכוון, הפך ענף החשמל הסולרי לדוגמה מובהקת למנוע תעסוקה שמבוסס על החלטה ממשלתית. אומנם הממשלה לא משקיעה כסף בענף, אבל החלטות רגולטוריות שחררו בו פוטנציאל רווח אדיר.
יש עבודה אבל לא הכל וורוד
"היום עובדים בענף בין 4,000 ל-5,000 אנשים", אומר איתן פרנס, מאיגוד חברות האנרגיה הירוקה לישראל. "המספר הזה הולך לעלות. זה לא רק אצלנו, בכל העולם רואים איך המעבר לאנרגיות ירוקות תורם לתעסוקה, אבל קשה להעריך את הפוטנציאל, כי רשות החשמל נותנת אופק מאוד קצר". פרנס מתייחס לעובדה שרשות החשמל טרם פרסמה את התעריפים לשנת 2021.
ענף ההתקנות הסולריות הצעיר, סובל לא רק מאופק לא ברור, אלא גם מהקפדה נמוכה מדי על נהלי בטיחות. חשמלאי ששוחח עם "דבר" סיפר כי עזב את התחום, אחרי שנדרש לעבוד בגובה, תוך הפרה של הנחיות הבטיחות כשמנהלי העבודה לא הקפידו על שימוש ברתמות.
"זה הבעיה פה, מדינה של חאפרים", אומר פרנס ומסביר ש"אחרי שנהרג פועל בהתקנה, שלחתי לכל החברות באיגוד הודעה שמבקשת מכולם לעשות לעובדים הדרכה על בטיחות. אולי 30%-40% עשו את זה. כאן זה לא גרמניה, שם איגוד החברות עושה בעצמו את הקורס. אמרתי להם שהם אחראים גם על קבלני משנה. צריך לדעת עבודה בגובה, עבודה עם רתמה, ואיך לא להתחשמל. החברות עושות הכשרה, אבל קבלני המשנה לא חברים באיגוד החברות".
נטע ריף, המייסד של חברת סולאטיקס בע״מ, אמר ל"דבר" כי יש כאלו שדווקא מאוד מקפידים על נושא הבטיחות. "אני מסתובב בפרויקטים ואם אני אראה קבלן, או קבלן משנה של קבלן, שעובד בצורה לא בטוחה, אני אעיף אותו מהאתר. אנחנו לא משחקים עם זה. עד היום, לא קרו לנו תאונות שמישהו פונה בהן לבית חולים. בענף הסולרי בישראל היו השנה 2 אירועים שנהרגו בהם פועלים בגלל נפילות. כיזם, אני מוכן לשלם יותר כדי לדעת ששומרים על הבטיחות".
