שר האוצר הצהיר אתמול שידרוש מהמגזר הציבורי קיצוצים ״כדי להיכנס תחת האלונקה״. הדברים הללו הם לא רק ביטוי לחשיבה כלכלית מיושנת, אלא גם חוסר יכולת ללמוד מטעויות עבר.
בדיקה שבוצעה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מעידה עד כמה הרעיון שישראל כ״ץ מבקש לקדם הוא חריג. עד כה, מלבד פולין, אף מדינה החברה ב-OECD לא ביצעה קיצוצים במגזר הציבורי בתגובה למשבר הקורונה. למעשה, בבריטניה ובצרפת הממשלה אפילו הגדילו את שכר עובדי המגזר הציבורי, ובגרמניה מתנהל בימים אלו משא ומתן להעלאה דומה.
גם המוסדות הפיננסיים העולמיים, שבעבר תמכו בקיצוצי שכר כתגובה למשברים כלכליים, שינו כיוון מול המשבר הנוכחי. זאיד חסנין, כלכלן בכיר בבנק העולמי, המליץ כבר באפריל שלא לקצץ בשכר עובדי המגזר הציבורי, כשכתב: "המגזר הציבורי הוא מעסיק גדול והגנה על כל מקומות העבודה, פרטיים וציבוריים כאחד, היא בראש סדר העדיפויות כרגע".
חסנין טוען ש"פגיעה במגזר הציבורי היום עלולה לפגוע ביכולת המשק להתאושש אחרי שהמשבר הבריאותי יחלוף". כלכלנים בקרן המטבע העולמית הדגישו גם הם את הסיכונים שבקיצוץ שכר עובדי המגזר הציבורי, וקראו לממשלות שבכל זאת שוקלות זאת, לפעול במשנה זהירות, תוך פגיעה מינימלית במרבית העובדים.
הכלכלנים בארה״ב ובאירופה הפיקו לקחים מ-2008
מדוע שר האוצר הישראלי מעוניין לעודד פגיעה במגזר הציבורי דווקא כעת, בניגוד לדעת הכלכלנים הבכירים בעולם? תשובה אפשרית אחת לשאלה הזו, נמצאת דווקא במשבר הכלכלי של 2008, או יותר נכון בתגובה של המדינות המפותחות למשבר, שכמעט פסח על ישראל. ארה״ב ומרבית מדינות אירופה הגיבו למשבר בקיצוץ עמוק בהוצאה הציבורית, וכתוצאה מכך גם בעובדי המגזר הציבורי.
בבריטניה עוד זוכרים את האסון הכלכלי שהתרחש לאחר מדיניות הקיצוצים שהובילה הממשלה בעקבות משבר 2008. במסגרת תכנית הקיצוצים שהובילו ראש הממשלה דיויד קמרון ושר האוצר ג׳ורג' אוסבורן, הקפיאה הממשלה את שכר עובדי המגזר הציבורי לשנתיים, ולאחר מכן הגבילה את הגידול בשכר ל-1% בשנה.
התוצאה היתה מחפירה. היה זה השפל העמוק ביותר בבריטניה מאז השפל הגדול, וההתאוששות מהמשבר היתה איטית וקשה. הכלכלה הבריטית הפסיקה לצמוח במשך שנים ומיליוני בריטים הדרדרו לעוני. אחת הכלכלות החזקות בעולם נכנסה לסחרור.
קיצוץ במגזר הציבורי מעמיק את אי השוויון
שרה הינקלי, חוקרת מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, בדקה כיצד הגיבה כלכלת קליפורניה למשבר הכלכלי ב-2008. היא סקרה את נתוני האבטלה במדינה וגילתה שהקיצוצים במגזר הציבורי הובילו לפגיעה בביקושים, וכתוצאה מכך בפעילות הכלכלית וביכולת ההתאוששות של המשק מהמשבר.
על פי המחקר שלה, מדיניות הצנע גרמה ל-163,500 עובדי המגזר הציבורי במדינת קליפורניה לאבד את מקום עבודתם, ולהיכנס למעגל האבטלה. חלק מהעובדים שנקלטו במגזר הפרטי סבלו מפגיעה בתנאי עבודתם, דבר שפגע עוד בביקוש המצרפי הכולל במשק, והאט את ההתאוששות הכלכלית.
על אף העובדה שכלכלת המדינות המפתחות צמחה באופן עקבי בין השנים 2009-2019, המשבר הכלכלי שהתפרץ ב-2008 היה המשבר הכלכלי עם ההתאוששות האיטית והקשה ביותר בהיסטוריה. רמות האבטלה בארה"ב חזרו לרמה שבה היו לפני משבר 2008 רק לפני שנתיים, שמונה שנים אחרי המשבר.
הינקלי הצביעה במחקריה על כך שרבים מעובדי המגזר הציבורי אינם מנכ"לי חברות ממשלתיות, אלא עובדים זוטרים מרקע סוציואקונומי בינוני נמוך יחסית. לכן, התנאים הטובים במגזר הציבורי הם למעשה אחד הכלים המשמעותיים ביותר לשיפור מצבם הכלכלי של מי שמגיעים מרקע כלכלי חלש. כך למעשה הקיצוצים במגזר הציבורי בקליפורניה פגעו באופן מיוחד באוכלוסיות פגיעות, ותרמו להגדלת רמות אי השוויון במדינה.
פולין או גרמניה?
ממשלות העולם למדו ממשבר 2008 והגיעו למודי לקחים למשבר 2020. גרמניה, לראשונה מ-2010 נמצאת בגרעון, אחרי עשור של עודף תקציבי, בשל הגדלת ההשקעה הציבורית. צרפת הגדילה את השכר במגזר הציבורי. בריטניה העלתה אף היא את השכר, במחיר העלאת החוב-תוצר ל-100%. הניסיון שנצבר ברחבי העולם, צריך להוות לישראל סימן אזהרה. על הממשלה להחליט אם ללכת בדרכן של המפותחות במדינות העולם או בדרכה של ממשלת פולין.
