1938: "הגבלת העלייה אינה אלא זמנית"
ב-15 ביולי 1938 ננעלה בעיר אוויאן שבצרפת ועידה בינלאומית לטיפול במשבר הפליטים מארצות שבשליטת "הרייך המוגדל" (גרמניה הנאצית ואוסטריה). "דבר" דיווח כי על אף שהועידה הכירה בצורך לסייע ל"אלה הרוצים לעזוב את גרמניה בגלל היחס שהם נתונים לו בגלל דתם, השקפותיהם הפוליטיות ומוצאם הגזעי", היא לא שינתה את עמדת ממשלת בריטניה בנוגע להגבלת העלייה היהודית לארץ ישראל. הנציג הבריטי לורד וינטארטון אמר בנאומו בוועידה כי "בחוגים אחדים טוענים כי שאלת הפליטים היהודים יכולה להיפתר אם ארץ ישראל תיפתח לפניהם. הרי זה לגמרי בלתי מיוסד". ומדוע? "ראשית, משום שארץ ישראל קטנה, שנית משום שיש במנדט שיקולים מיוחדים ומשום התנאים המקומיים השוררים שם… הגבלת העלייה אינה אלא זמנית… לכן אי אפשר לעשות מיד שינוי בדבר". אז מה כן? מדינות כמו קוסטה ריקה, פרגוואי ושבדיה הודיעו שהן מוכנות לקלוט מספר מסוים של פליטים, הוועידה תתכנס שוב באוגוסט, שליח מטעם ארה"ב יבקר בגרמניה ובאוסטריה כדי לעמוד מקרוב אחר מצב היהודים שם, ובלונדון יוקם גוף חדש לסיוע לפליטים, שתפקידו יהיה "שיתוף פעולה עם חבר הלאומים ועם משרד העבודה הבין-לאומי". נציגי רוב המשלחות היהודיות שהשתתפו בוועידה "עזבו את אוויאן במצב רוח טוב ובתקוות רבות לעתיד".
1967: ונציה בתל אביב
"אל יתפלאו ראשי העיר תל אביב אם בימים הקרובים תפנה אליהם עיריית ונציה בבקשה לכרות ברית ערים תאומות", כותב העיתונאי יורם פרי בגליון "דבר" מה-12 ביולי 1967. "המראה של תל אביב דומה, הולך לזה של העיר האיטלקית. בכל יום מתפוצצים בעיר עוד ועוד צינורות, וכבישים רבים בעיר הופכים לתעלות מים". ועדת מומחים בראשות פרופ' א. טאוב מסרה לעירייה דו"ח מפורט שהצביע על הסיבה לתופעה: בראשית ימי העיר המים לבתים היו מי בארות, שציפו את צינורות המתכת בשכבה עבה של אבנית וכך הגנו עליהם מפני החלדה. עם חיבור צינורות העיר למי המוביל הארצי זרמו בהם מים "רכים" יותר, שמהם נעדרה שכבת האבנית וגרמה לחלק מהצינורות להחליד ולהתפוצץ. עד כה החליפה העירייה צינורות מים ב-46 רחובות ובאורך 15 ק"מ, ובמקומות מסויימים בעיר מורגש מחסור במים. הוועדה המליצה על ציפוי פנימי לצינורות המים ומיונם מפני התפוצצות, וכן תיאום בין העירייה לחברת "מקורות".
1976: 'החיוביות' הפכה בימים אלה לפשע
חבר הכנסת סייף א-דין זועבי, ראש עירית נצרת לשעבר ו"אחת הדמויות המנהיגות בקרב הערבים" (וקרוב משפחתה של חברת הכנסת חנין זועבי), התראיין בעיתון אל-אנבא ו"מתח ביקורת קשה על הדרך שבה מנהלים את המדיניות כלפי האזרחים הערבים" – מדווח גליון "דבר" מה-13 ביוני 1976. הכתב יואל דר שהביא מדבריו: "המדיניות, אשר לפיה פעלו יועצי הממשלה, חיסלה כליל את החוגים המתונים והחיוביים ו'החיוביות' הפכה בימים אלה לפשע. המצב הגיע לידי כך שאנשים המוגדרים חיוביים חושבים כיצד לפנות אל הדרך הקיצונית כדי לשמור על מעמדם". זועבי מציע לבטל את כל המחלקות לענייני ערבים ולהעביר את הטיפול בערביי ישראל לידי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.
.1925: פגישה, חצי פגישה
רחל המשוררת הרבתה לפרסם ב"דבר" שירים מפרי עטה החל מימיו הראשונים. השיר הבא, המתאר מפגש חטוף עם אהוב, התפרסם בגליון "דבר" מה-10 ביולי 1925: