תלמידים מבתים מבוססים מוציאים פי 3 על חינוך מתלמידים מבתים עניים – כך לפי נתוני הלמ"ס. לפי הנתונים בשנת 2018 ההוצאה הממוצעת לתלמיד בחודש עבור שירותי חינוך של משק בית בחמישון ההכנסה העליון הסתכמה ב-1,245 ש"ח, לעומת 434 ש"ח בחמישון ההכנסה התחתון.
"הנתונים יכולים להסביר פערים גבוהים בהישגים הלימודיים של תלמידים בישראל" מציינים מחברי הדו"ח בעוד שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידים ביישובים המאופיינים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, נמוך באופן משמעותי מהשיעור ביישובים המאופיינים ברמה חברתית-כלכלית גבוהה.
על פי דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שמתפרסם לקראת שנת הלימודים. בשנת 2018 ההוצאה הפרטית לתלמיד במשקי הבית עמדה על 701 ש"ח בממוצע בחודש, כאשר 73% מהסכום הוצא באופן ישיר עבור התלמיד (תשלומי חובה ורשות בבית הספר,שיעורים פרטיים, חוגים, ציוד, עזרים לימודיים וכו') ו 27% מהסכום – כחלק מסך ההוצאה של משק הבית עבור שירותי חינוך שכלל משק הבית (רכישת ספרים ומחברות, מחשבים, מנוי לאינטרנט ועוד).
על פי הדו"ח, מעל 40% מההוצאות הישירות לתלמיד ממנות שיעורים פרטיים, חוגים והוצאות מיוחדות ללימודים שאינם במסגרת מערכת השעות. ההוצאה הממוצעת בחודש של משקי בית בחמישון ההכנסה העליון עבור פעילות לאחר שעות בית הספר, הייתה גדולה פי 8 מההוצאה של משקי בית בחמישון ההכנסה התחתון – 687 ש"ח לעומת 86 ש"ח בהתאמה.
הדוח משקף פערים גדולים בין העשיריונים, משק בית בחמישון ההכנסה העליון מוציא כמעט פי 3 יותר ממשק בית בחמישון ההכנסה התחתון, בוא נמצאים כשליש מהתלמידים בישראל, 1,245 ש"ח, ו-434 ש"ח, בהתאמה. כאשר ההוצאה הגבוהה ביותר יוצאת בתקופת חטיבת הביניים (כ 800 שח בשנה עבור ילד).
פערים משמעותיים נרשמו גם בהוצאה בין המגזרים. משפחה יהודית מוציאה על תלמיד בפיקוח הממלכתי בממוצע 818 שח. לעומת 518 שח במגזר הערבי, בו 65% מכלל התלמידים הערבים בישראל שייכים למשקי הבית בחמישיון התחתון. גם התלמידים החרדים וגם התלמידים הערבים, המהווים אחוז נמוך יותר מכלל התלמידים בישראל (16.5% ו-26% בהתאמה), מתגוררים ברובם ( 57% ו 71% בהתאמה) ביישובים העניים בישראל.