העלויות החיצוניות של המזהמים וגזי החממה הנפלטים על ידי התעשייה בישראל, הסתכמו ב-2019 ב-13 מיליארד שקלים, כך על פי דוח המפל"ס (נתוני מרשם הפליטות לסביבה) שפרסם היום (שני) המשרד להגנת הסביבה. הנתונים מתבססים על דיווחי ניטור של כ-570 המפעלים הגדולים בישראל.

מתוך מצגת נתוני מפל"ס 2019 המשרד להגנת הסביבה (אוגוסט 2020)

 הערכת העלויות החיצוניות היא מאמץ לבטא את העלות הכלכלית, שאיש כיום אינו נושא בה, של הנזק הבריאותי שנגרם מזיהום אוויר והתרומה לאפקט החממה בכדור הארץ בשל פליטת גזי חממה. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, זיהום אוויר מגביר תחלואה וגורם למוות מוקדם של 2,365 איש בשנה בישראל (נתוני 2017).

בראש דירוג המפעלים הפולטים: תחנת כוח על פחם

לפי ממצאי המשרד, המפעל בעל הפליטות המזיקות ביותר הוא תחנת הכוח הפחמית 'אורות רבין' בחדרה, שרק 2 מ-6 יחידות הייצור שלה עברו הליך של התקנת מסננים (סולקנים) להפחתת פליטות. מדובר ב-2.1 מיליארד שקלים של הערכת עלות תחלואה, ועוד 1.6 מיליארד שקלים של הערכת עלות גזי חממה.

ארבע יחידות בתחנת הכוח אמורות להיות מושבתות ביוני 2022, ושתיים נוספות אמורות לעבור הסבה מפחם לגז עד 2025.

מתוך מצגת נתוני מפל"ס 2019 המשרד להגנת הסביבה (אוגוסט 2020)

מתוך מצגת נתוני מפל"ס 2019 המשרד להגנת הסביבה (אוגוסט 2020)

בחברת החשמל הציגו את החיסרון בהערכת נזק בריאותי לפי כמות פליטות בלבד: "חשיפת הציבור למזהמים מתחנות הכוח נמוכה לאין שיעור מחשיפתו למזהמים שמקורם בתחבורה, או מקורות פליטה להם ארובות נמוכות או ללא ארובות כלל. הארובות הגבוהות של תחנות הכוח יוצרות עילוי כלפי מעלה ופיזור על פני שטח גדול, כך שרק חלק מזערי נקלט על פני הקרקע. זאת, לעומת פליטות כלי רכב, לדוגמה, שמתרחשות בגובה פני הקרקע המהוות מקור זיהום ראשי לאוכלוסייה".

ירידה של 3% בלבד בעלויות החיצוניות

במשרד להגנת הסביבה ציינו כי הפחתת הפליטות ב-2019 תרמה להפחתה של 3% בלבד בחישובי הערכות העלויות החיצוניות. השיפור בפליטות התרחש בזכות טיפולים ייעודיים, וכן בעזרת החלפת דלק כמו מזוט, בגז, שמזהם משמעותית פחות.

ברשימה לא נכללה החלפת דלקים מזהמים בחשמל, מה שיאפשר בעתיד הפחתה גדולה יותר, ככל שייצור החשמל ישלב אנרגיות מתחדשות ולא מזהמות בשיעור גבוה.

מתוך מצגת נתוני מפל"ס 2019 המשרד להגנת הסביבה (אוגוסט 2020)

במקום השני בהפחתת פליטות נמצאת אסדת תמר, בה הופחתו 61% מהפליטות בשנה. לטענת המשרד, המערכת מפחיתה ב-98% את פליטות החומרים המסרטנים מהאסדה.

בארגון 'שומרי הבית' סבורים כי מדובר קביעה חסרת ביסוס: "טענה זו אינה מגובה בדיגומים מספקים – אלו בוצעו על שלוש ארובות מחממים ביום אחד בלבד, חלק מהמזהמים נבדקו בארובה אחת בלבד והתוצאות נבדקו על ידי מעבדות בלתי מוסמכות".

במשרד לא הצליחו להפחית פליטת גזי חממה בסקטור האנרגיה, שעלתה ב-1.5%, עקב שילוב מועט מדי של אנרגיות מתחדשות בשנה שעברה. שיפור משמעותי בתחום זה צפוי רק בדיווחי 2020, לאור העלייה המהירה בשימוש בחשמל סולרי.

בתחום פליטת גזי החממה מקור הפליטה העיקרי הוא מתאן שנפלט ממטמנות פסולת לא מטופלות. המתאן הוא גז חממה עוצמתי פי 87-84 מפחמן דו חמצני, לאורך 20 שנה לאחר הפליטה (פי 36-33 לאורך 100 שנה).

מתוך מצגת נתוני מפל"ס 2019 המשרד להגנת הסביבה (אוגוסט 2020)

שיפור במפרץ חיפה

במפרץ חיפה נרשמו הפחתות של 9% עד 45% בפליטות, לרבות ירידה של 26% בפליטות תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (NMVOC), בשל  הפחתות בבז"ן וכרמל אולפינים.

פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר במפרץ חיפה ירדה ב-2019 ב-35% עקב הפחתות בבז"ן ובכרמל אולפינים

מתוך מצגת נתוני מפל"ס 2019 המשרד להגנת הסביבה (אוגוסט 2020)

מנהלת ארגוני הסביבה בחיפה מסרה כי  "הנתון המדאיג ביותר מגיע ממפרץ חיפה, כש-60% מהנזק הכלכלי הנגרם ממפעלים המדווחים למפל"ס באזור מפרץ חיפה הוא ממפעלי קבוצת בז"ן".

"ירידות בזיהום סביבתי מתאפשרות רק באכיפה ופיקוח אפקטיביים וסגירת מפעלים"

מעמותת 'שומרי הבית' נמסר בתגובה לדו"ח כי "לשיטת המשרד להגנת הסביבה העלויות החיצוניות של המזהמים וגזי החממה מגיעות לסך של 13 מיליארד שקלים, זאת בעוד שלשיטת ה-OECD העלויות מגיעות לסך של כ- 27 מיליארד שקלים. בין אם נאמץ את שיטת החישוב המקומית או את זו האירופאית, אנו סבורים כי הגיע זמננו להפסיק להשתמש בדלקים פוסיליים ובכך לחסוך לא רק עשרות מיליארדי שקלים בשנה, אלא גם כ-2,600 חיי ישראלים מדי שנה בשנה".

יוני ספיר, יו"ר העמותה, סיכם במילים: "לא פחות ממדהים כיצד המשרד להגנת הסביבה מתעלם מהשפעתו ההרסנית של המתאן על הסביבה וכותב כי פליטות גזי החממה המדווחת למפל"ס פחתה במהלך השנים, עקב המעבר לשימוש בגז טבעי. ציפיתי למקצועיות ברמה גבוהה הרבה יותר מזו המופגנת כאן".

הנהלת ארגוני הסביבה בחיפה: "הדו"ח מבליט את העובדה שירידות בזיהום סביבתי מתאפשרות רק הודות לאכיפה ופיקוח אפקטיביים – אותם צריך לחזק ולהגביר, וסגירת מפעלים – כפי שקרה במהלך השנתיים האחרונות במפרץ חיפה בסגירת מפעל שמנים בסיסיים חיפה וחיפה כימיקלים. לצערנו, לפי מצאי הפליטות האחרון חיפה עדיין שיאנית הזיהום ואין אזור המוביל בכל כך הרבה מזהמים נשימים ומסרטנים בארץ.

"לאור כל אלה, אנו מצפים מהמשרד להגנת הסביבה, לעמוד בהתחייבויותיו לקדם בדחיפות החלטת ממשלה לסגירת התעשייה הפטרוכימית המזהמת ולהבראת מפרץ חיפה ולהחמיר את האכיפה והפיקוח כנגד המזהמים עד לסגירתם".