השרים ניסנקורן ושמולי הודיעו אתמול על הקמת צוות ממשלתי מיוחד שיקבע סכום מינימלי למחיה בכבוד, אבל הארגונים האזרחיים מאוכזבים שנשארו מחוץ לתהליך.

ההגדרה של סכום מינימאלי לקיום בכבוד אמורה לשמש את רשות האכיפה והגביה בעת טיפולה בחייבים, כך שלא יפגע כבודו של אדם ויותר בידו סכום נדרש לקיום בסיסי. מדובר בנושא המקודם על ידי ארגונים אזרחיים מזה מספר שנים כשבשנת 2018 רשמו הארגונים הישג עם חקיקת חוק חדלות פרעון במסגרתו נקבע כי על שר המשפטים לקבוע את הסכום הדרוש לקיום בסיסי בכבוד.

על אף בקשותיהם של הארגונים להיות חלק מהצוות הממשלתי המיוחד שהקים שר המשפטים ניסנקורן, הוא יורכב רק משלוש נציגות של משרד המשפטים ונציגה של משרד העבודה והרווחה ולא ישבו בו בעלי חוב או נציגיהם.

עורכת הדין בקי קשת מארגון 'רבנים לזכויות אדם' הגיבה לפניית 'דבר' בנושא: "דמי מחייה בכבוד וקיום בכבוד –הנן סוגיות מרכזיות בשיח החברתי כלכלי של ישראל היום. משכך ראוי כי יהיו שותפים בשיח הזה גם מי שמביא נקודות מבט אחרות: המגזר השלישי ומי שחי בעוני ומצוי בחובות וגם מי שמלווה אותם בחברה האזרחית".​

בראש הצוות תעמוד סיגל יעקבי, ממלאת מקום המנהלת הכללית של משרד המשפטים והאפוטרופסה הכללית והממונה על הליכי חדלות פירעון, בצוות הממשלתי יהיו גם: תמר עוזרי, מנהלת אגף חדלות פירעון, רשות האכיפה והגבייה, מירב שיבק, ממונה ארצית בסיוע המשפטי, משרד המשפטים, נורית וייסברג-נקש, מנהלת שירות לרווחת המשפחה והילד, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ומיכל אלבז, ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי), משרד המשפטים.

הבעייתיות בכך שקולם של האנשים שחיים בעוני לא ישמע בצוות שמגדיר מהו סכום לחיים בכבוד הוא שמלכתחילה מטרתו המרכזית של החוק הייתה להביא לשיקומו הכלכלי של החייב, וזאת מתוך תפיסה ששיקומו הכלכלי משרת הן את טובת הנושים והן תכליות רחבות יותר.

יש לציין שזהו לא הניסיון הראשון לקבוע סכום מינימאלי לקיום בכבוד. בשנת 2015 הציעה ועדת חריס, בראשות פרופ' רון חריס, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, את נוסחת חריס שהתבססה על הוצאות המשפחה של החייב ולכושר השתכרות שלו.

עו"ד בקי כהן-קשת (התמונה באדיבות המצולמת)

עורכת הדין  קשת הסבירה ל'דבר' את עמדת הארגון: "קיום בכבוד-מתייחס לאדם כמי שיש לו צרכים חיוניים להם הוא זקוק כדי להתקיים בכבוד , במקורותינו למדנו: 'גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה' אין ספק כי חובות יש לשלם אולם אין לעשות זאת תוך רמיסת בכבוד הבריות.

"תפיסות העולם הרביעי הביאה לנו את ההבנה כי הידע שנצבר אצל מי שחווה חוויה ומתמודד עמה הנו ידע ייחודי וחשוב שיש בו לתרום רבות לדיון. זוהי גם שאלה ערכית –מי ראוי להיות שותף בדיון וגם שאלה תועלתנית-אם לא נגיע לתוצאות טובות יותר אם נרבה מקורות המידע שלנו".

עוד אמרה עורכת הדין קשת כי "גם במקורות היהודים התלבטו בשאלה מה החשיבות של שמיעת קולם של אחרים ובייחוד הקול של מי שבמיעוט. מי שחי בעוני לצערינו אינו מיעוט קטן בישראל היום אולם הנו בעל מיעוט השפעה על קביעת מדיניות. הלכה שאותה פסק הרשב"א: דאפי' סנהדרי גדולה אם ישבו ע' מהם לעצמם, וחייבו או זיכו, אין דיניהן דין, אלא א"כ היו 71 במעמד אחד, ונושאין ונותנין בדבר. כי שמא הא' יראה ראיה או יטעון טענה חזקה, שיקבלו חבריו, וישובו לדעת אחרת."

"ראוי וטוב שהמדינה מובילה דיון בנושא חשוב זה וששותפים יחד משרד המשפטים ומשרד הרווחה וטוב יוותר שיכללו גם מי שחווה את המשמעות הנפשית, החברתית , הלכלית והמשפטית של חיים בחובות".