כששר האוצר ישראל כ"ץ הודיע שהוא מתכוון לקצץ בשכר של עובדי המגזר הציבורי, הם לא הבינו מאיפה זה בא להם. יום יום, גם בזמן הסגר, הם יצאו למשמרת כמו לשדה קרב. הם עמוד השדרה שמחזיק את החברה מתפקדת, ולא מצליחים לעכל את ההיגיון שמאחורי הקיצוץ.
״26,000 תביעות בלילה אחד״
יוליה סאבא (39), פקידת תביעות בביטוח לאומי, 9 שנים. שכר: 8,000 שקלים בחודש.
"אנחנו שדואגים לאוכלוסייה הכי חלשה ופגיעה במדינה, אנשים זקוקים לנו כדי שיהיה להם ממה להתקיים, אנחנו חוזרים הביתה וצריכים בסופו של דבר שיהיה גם לנו ממה לחיות, ואיך לקיים את עצמנו.
"אני פקידת תביעות והתפקיד שלי הוא לסייע לאנשים שיש להם מוגבלות בגפיים תחתונות לקבל את הזכויות שלהם: קצבה חודשית, עזרה בהתאמות לרכב, מעלון. אני תמיד מנסה לעזור לאנשים ובגלל שאני מקצועית אני יודעת גם לסייע במקרים המסובכים, למשל מישהו שנוצר לו חוב, להבין ממה זה נגרם.
״קורה לפעמים שאני מפספסת הפסקת צהרים כדי לסיים טיפול במבוטח. לא אוכלת ולא שותה כי הלב לא מאפשר לקום לפני שאני מבינה מה הבעיה ואיך אפשר לפתור אותה.
״לפני יומיים התקשרתי לאבא של ילד, נכה קשה עם אפילפסיה ומוגבלות שכלית שדאגתי לו לקצבה יותר גדולה, בנוסף לנכות הכללית והטבות הניידות. הוא אמר לי ׳יוליה, את יודעת שהחיים שלנו השתפרו מאז שהכרנו אותך?׳ אז בזכות זה אני חוזרת הביתה שמחה, אבל בגלל זה מגיע לי השכר הכל כך נמוך שאני מקבלת?״
״בתקופת הקורונה, מאמצע מרץ, ביקשו ממני לחזק את מחלקת האבטלה. עבדנו כל יום 12 שעות, הייתי מגיעה לעבודה ב-6:15 ונשארת עד 18:00 כדי לטפל בכמות האדירה של התביעות שנקלטות בסניף דרך האינטרנט ופיזית. היה לילה אחד בסוף מרץ שנקלטו בסניף שלנו 26 אלף תביעות.
״אני שומעת שמדברים על לפגוע בשכר שלנו ולא מבינה ממה יורידו? לאן יורידו? אני משתכרת 8,000 שקלים – וזה אחרי 9 שנות וותק, וכל כך הרבה שעות עבודה. זה גורם לי להרגיש שאולי הם לא מבינים איפה אנחנו נמצאים. הרי גם אנחנו חלק מעם ישראל והפגיעה של המגיפה לא פסחה על אף בית. גם בעלי היום מובטל״.
״לשלוח חייל לקרב ואחר כך לירות לו בגב״
גולי טל (46), אחות אחראית במחלקת קורונה, 27 שנים אחות. שכר: 14,000 שקלים בחודש.
"הם, בממשלה, לא מבינים מה אנחנו חווים ביומיום. הם לא מבינים מה זה אנשים ששוכבים במסדרונות ומי שחוטף את כל הריקושטים מהמשפחות זה אנחנו. הם לא יודעים מה זה כשאת צריכה לתת לאדם מבוגר בחורף לשכב בפרוזדור בקור, הם לא יודעים מה זה להגיד למשפחה שאין מקום להשכיב את החולה.
"אני אחות אחראית בפנימית ח'. זו מחלקה שהתחילה כמחלקה פנימית רגילה עם 21 מטופלים, וכשהתחיל הגל הראשון של הקורונה היא הוסבה למחלקת קורונה. כשהגיעו החולים המאומתים הראשונים היינו צריכות באמצע הלילה לפנות חולים כדי לבודד את המחלקה למאומתי הקורונה.
"העבודה במחלקת קורונה מאוד קשה. הלבוש מאוד מסורבל, וללמד צוות שלם להתמגן נכון וגם להיות אחראית שכולם עושים את זה כמו שצריך זה לא פשוט. עוד יותר מסובכת ההתפשטות מהביגוד המגן, זה בעצם השלב שבו אפשר בקלות להיחשף למחלה אם לא עושים אותו נכון.
״אנחנו עומדות במלחמה עם אויב בלתי נראה, ומתמודדות איתה כמו חיילים בקו הראשון – אחיות שנדבקות, צוות שנכנס לבידוד, ללא כוח עזר מספק. לקצץ לנו בשכר זה כמו לשלוח חייל לקרב ואחר כך לירות לו בגב.
"איך אפשר, כשאנחנו מנהלות פה מלחמה ועושות לילות כימים, לחשוב שאפשר לקצץ בתגמול שמראש הוא לא הולם לעבודה שלנו? אני אחות אחראית מחלקה, עם 27 שנה של ותק, תואר ראשון וקורסים, מרוויחה 14-15 אלף שקלים בחודש, כשאני מגיעה לבית החולים ב7 בבוקר ויוצאת אחרי 7 בערב כשהיית כל היום על הרגליים.
״אם אחות לא עושה משמרות בשבתות וחגים השכר שלה מביש, אחות מתחילה מרוויחה פחות מ-10,000 שקלים, מאיפה יש לקצץ? אין מספיק כוח אדם, כי מי רוצה ללמוד 4 שנים, לבוא לעבוד כל כך קשה עם כל כך הרבה אחריות על הכתפיים ולא להיות מתוגמל? רוצים שכולם ילכו להייטק?״
״ממה יקצצו? זה לא משכורת לחסכונות״
דוד פרנקו (48), נהג במחלקת התובלה של עיריית חיפה, 13 שנים. שכר: 7,500 שקלים.
"ממה יקצצו? זה לא משכורת לחסכונות. זה כסף לאוכל, השכירים בעיריות חיים מהיד אל הפה. אנחנו שומעים את שר האוצר מדבר על קיצוצים והחבר'ה מבהירים – לא נסכים. אם צריך יהיה לשבות, נשבות. אי אפשר לקחת ממשכורת מינימום ולהוריד עוד – בטח בתקופה שבה רק עשינו יותר עבודה.
"אני נוהג במשאית דחס שמפנה את האשפה הביתית. המחלקה שלנו עובדת 24/7 כי יש דברים שחייבים לפנות, ואי אפשר שמקום מרכזי יתמלא באשפה. בכל בוקר אני קם ב-4:00 לפנות בוקר, ומסיים ב-13:00-14:00 אחרי שטיפת המשאית.
״בתקופת הקורונה המשכנו לעבוד ואפילו עבדנו יותר. כולם היו בבתים וכמויות האשפה היו פשוט אדירות. זה לא דבר פשוט, כשכולם מתמרחים באלכוג'ל ונשארים בבית אנחנו המשכנו לעבוד ברחוב עם האשפה.
״אבל במלחמה כמו במלחמה – אנחנו ממשיכים. גם במלחמת לבנון כשהיו טילים המשכנו לעבוד, כי אין הנחות – אי אפשר להשאיר אשפה ברחובות. בתקופת הקורונה זה אפילו יותר קשה כי אנחנו מסכנים בעצם לא רק את עצמנו, אלא גם את המשפחות שלנו.
״אני לא עובד על משכורת היי-טק. אני עובד פשוט. שכר הבסיס שלנו הוא מינימום, והיתר פרמיות – תישאר עוד שעות תקבל עוד טיפה, תעבוד משמרת לילה תקבל עוד טיפה. אבל זה תוספות שלא נכנסות לא לפנסיה ולא לזכויות סוציאליות. עם כל התוספות, בסוף השכר 7,500 ש"ח בממוצע.
״אם שר האוצר היה מחליף אותי ליומיים הוא לא היה חושב על זה בכלל. קיצוץ כזה לא היה עולה על דעתו. מספיק יום אחד של עבודה והוא היה חושב בכלל איך לתת לנו פיצוי״.
״עובדים סוציאלים משלימים הכנסה בניקיון ומלצרות״
משה (35), קצין מבחן לנוער, 9 שנים. שכר: 8,000 שקלים. (בגלל אופי העבודה החליט להישאר בשם בדוי).
״שמעתי שלשר האוצר יש כוונה, איך הוא הגדיר את זה? 'שגם המגזר הציבורי ישא בנטל וייכנס תחת האלונקה'. בסקטור שמשתכר כל כך נמוך ועושה כל כך הרבה, דווקא בו לקצץ? זה להגיע לעצם, ממה יש לקצץ? לקחנו על עצמנו מעמסה בהיבט הטיפולי בתקופת הקורונה – ולקצץ עכשיו גם בשכר, זה נראה לי משהו לא נכון.
״כקצין מבחן אני מקבל אלי מהמשטרה ומבתי המשפט נערים שחשודים שביצעו עבירות. המטרה שלנו היא לצמצם את הצורך בהליך משפטי שיש לו מחירים לנער ולמשפחה. קצין מבחן זה אומר להיות זמין 24/7. לפעמים מרימים אלי טלפון בערב ואומרים לי שהנער אושפז, או נעצר, או ברח ממסגרת. לפעמים הנערים עצמם מתקשרים, יש להם את הטלפון הפרטי שלנו.
״לנער ולנערה אין שעות. אם הם צריכים הם מתקשרים. גם בשלוש בלילה וגם בערב חג. לפעמים אנחנו האדם היחיד שזמין להם. קצין מבחן לנוער מקבל לאחריותו 25 נערים חדשים כל חודש, ויכול למצוא את עצמו בממוצע עם 80-90 תיקים של נערים בבת אחת. כל נער זה פרוייקט טיפולי.
״בתקופת הקורונה לא וויתרנו על קשר רציף וישיר עם הנערים ומשפחותיהם – עם כל הכבוד למגיפה הבעיות שלהם לא רק נשארות אלא גם מועצמות. אנשים מפוטרים או נשלחים לחל"ת ובבית שיש בו מצוקה ועוני הכל מתעצם, צריך לתת מענים פסיכוסוציאליים לא רק לנער עצמו אלא גם למשפחה.
״כל קציני המבחן הם עובדים סוציאלים, והשכר ההתחלתי הוא 6,200 שקלים. אני כבר עובד סוציאלי עם ותק של 9 שנים ותואר גם בחינוך מיוחד, ואני משתכר 8,000 שקלים. שכר דירה, הוצאות שותפות, בריאות, כלכלה; זה פשוט לא לסגור את החודש. אני מכיר אנשים שמשלימים הכנסה בניקיון ומלצרות״.
