שנים רבות מדברים על מחסור מתמשך במחנכים ומורים ולאחרונה אף זיהו אותו כבעיה לאומית. זה לא סוד שבארץ חסרים אלפי מורים, כמעט בכל המקצועות, כאשר הנתון חמור במיוחד במקצועות כמו אנגלית, מדעים ולשון. מדוע זה קורה? בראש ובראשונה – תנאי ההעסקה של המורים. מורים חדשים יוצאים מהאקדמיה, נכנסים למערכת, ובורחים ממנה לאחר זמן קצר – כשמבינים שכדי לשרוד הם ככל הנראה יצטרכו להשלים הכנסה.
השכר, במיוחד של מורים חדשים, סייעות ועובדות בגיל הרך, נמוך מהשכר הממוצע במשק, למרות שכמו שראינו לאחרונה, מדובר בתפקידים חשובים והכרחיים. לכל זה מתווספים פערי השכר המגדריים בענף ההוראה. וכאשר מדובר על תחום שהרוב בו הן נשים, מתקבלת תמונת מצב של השתכרות עגומה.
עליה בביקוש לעבוד בתור מורים
והנה הגיעה הקורונה, וביום אחד נוספו למשק מאות אלפי מובטלים. אנשים החלו לחשב מסלול מחדש ולחפש פרנסה היכן שאפשר וצריך. מהנתונים שלנו ב- AllJobs אנחנו מזהים עלייה גדולה בביקוש לעבוד בתפקידי ההוראה השונים. לדוגמה: אם בשנת 2019 היו בממוצע 176 אנשים שחיפשו עבודה בחודש כמורים בחטיבה ובתיכון, הרי שב-2020 יש כבר 205 (עליה של 16%). עליות נוספות אנחנו רואים בביקוש לעבוד כמורים ביסודי (11%) כמחנכים (13%) בהוראה מתקנת (15%) וגם במקצועות החינוך לגיל הרך (גננות וסייעות).
הזדמנות למלא את הבור באנשים טובים
יותר כוח אדם איכותי רוצה להיכנס לעולם החינוך, וזו הזדמנות מעולה לא רק "למלא את הדלי" החסר של המורים, אלא גם לגייס אנשים מעולים אל תוך המערכת. ניתוב האבטלה אל מילוי החוסרים של עולם ההוראה, ישרת את המדינה, את העובדים עצמם, ובראשונה, את ציבור ההורים וילדיהם. יתרון נוסף שנולד בגלל אילוצי הקורונה הוא שיטת ה"למידה בקפסולות", שלמרות הקושי הלוגיסטי שהיא מביאה איתה, בעצם הוציאה לפועל משאלת לב ארוכת שנים של למידה בכיתות ובקבוצות קטנות יותר. אז אם אפשר להביא מורים חדשים וטובים וללמד את הילדים בכיתות יותר קטנות – אולי יש פה הזדמנות לשינוי?
עולם חדש, מורה חדש
המצב החדש מחייב שינוי נוסף: היערכות חדשה ואחרת באופן ההכשרה של המורים. כיום, לימודי תעודת הוראה אורכים כשנה ויותר. במצב הנוכחי של המשק אין פריבילגיה לחכות כל כך הרבה זמן. המגמה היום בעולם מדברת על הכשרות קצרות וממוקדות, מעין "בוט קאמפ" שבמהלכו מכשירים אדם למקצוע שלו בזמן קצר ובלמידה אינטנסיבית. זה אמנם מהלך לא פשוט, אבל אפשר בהחלט להפעיל מודל כזה גם על מורים ומורות, במיוחד עם כוח האדם שמגיע עכשיו – שהוא איכותי ובעל ניסיון. אך לא רק משך ההכשרה הוא חשוב, אלא גם התוכן. צריך לבחון מחדש גם את החומרים והתכנים הנלמדים, שכן מורה בעידן הקורונה אינו דומה למורה שהיה לפניו.
את המורים החדשים כדאי להכשיר בראייה של המצב החדש, כלומר לא רק בתכנים מקצועיים, אלא גם במה שקוראים "מיומנויות רכות" שהמורים של פעם לא נדרשו אליהן: יכולת הצגה פרונטאלית בזום, כריזמה וקשר בינאישי, הכנת חומרים מקוונים.
יחד עם שדרוג כוח האדם, ושדרוג ההכשרה – חייב לבוא גם שדרוג משמעותי בשכר. המורים הם בין האוכלוסיות שעבדו הכי קשה בזמן הקורונה – והגיע הזמן לתגמל אותם בהתאם.
רק השבוע למדנו על עוד מקרה התעללות בגן ושוב נשמעים הקולות שאומרים שרק מיונים קפדניים והבאה של כוח אדם איכותי לתוך המערכת יפסיקו את התופעה המחרידה הזו. מנתוני השכר אנו למדים שסייעות משתכרות את השכר השני הנמוך במשק,שניות רק לקופאיות.
הקורונה הביאה אנשים ללכת ולעבוד בתפקידים שפעם הם לא חלמו לעבוד בהם. מקצועות כמו סיעוד, בניה וחקלאות, חוו גידול מטורף. כיוון שאנשים מחפשים לעבוד במשרות שחיוניות במצב החדש אין שום סיבה בעולם שעולם החינוך וההוראה יישאר מאחור. יש פה הזדמנות להוציא מלימון הקורונה לימונדה – ולתת לענף את זריקת המרץ שהוא כל כך היה זקוק לה.
הכותבת היא מנהלת המחקר והתוכן ב-AllJobs
