בקשת משרד הבריאות לצווי מניעה כנגד שביתת עובדי המעבדות נדחתה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בתום ארבע שעות דיון כתבה השופטת אריאלה גילצר כ"ץ בהחלטתה כי "בית הדין ממליץ לצדדים לנהל מו"מ על מנת לסיים את הסכסוך, או למצער להסיר את איום השביתה" וקבעה דיון נוסף בשעה 20:00, אליו זימנה את הממונה על השכר באוצר קובי בר-נתן.

במהלך הדיון סירבו נציגי המדינה לקיים מו"מ מואץ למשך מספר שעות ולאחריו לקבל החלטה על המשך השביתה. השופטת אריאלה גילצר-כ"ץ מנציגי משרד האוצר והבריאות לאשר את חידוש המו"מ על בסיס הצעת הסתדרות עובדי המעבדות, לפיה העובדים בכלל הדרגות יקבלו תוספת שקלית שווה. "יותר הוגן מזה אי אפשר", אמרה, וביקשה מנציגי אגף השכר והסכמי עבודה באוצר לחזור בתוך רבע שעה עם תשובה. לאחר ההפסקה חזרו נציגי האוצר ואמרו שנדרש זמן ארוך יותר למשא ומתן. "תראו רצינות", הפצירה בהם השופטת.

את המדינה ייצגו בדיון המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו, רכזת בריאות באגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר ענבל רואי וראש חטיבת בתי החולים במשרד הבריאות ורד עזרא. דרישתם היתה עקבית – צווי מניעה מיידיים לשביתה, והמשך המו"מ ללא הגבלת זמן.

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אמר בדיון שהמשך השביתה מסכן חיי אדם. בתגובה טענו יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות אסתר אדמון ויו"ר ועד עובדי שירותי בריאות כללית פרוספר בן חמו כי כבר כעת בדיקות דחופות מתבצעות. לראייה, הצביעו על אישור חריג ל-3,000 בדיקות עבור נוטלי תרופה פסיכיאטרית מסוימת.

אדמון אמרה לנציגי משרד הבריאות כי הטענה שהם יוצרים סכנה לחיי אדם מתגמדת מול ההזנחה המתמשכת של המעבדות על ידי המשרד. "אם לא נוכל לגייס עובדים תהיה עוד פגיעה. משרד הבריאות רוצה שיהיו שני עובדים חתומים על כל מנת דם, אבל יש רק עובד אחד. זה יכול לגרום למוות מיידי. חמש שנים זה לא עניין אף אחד. פתאום אנחנו שובתים ופתאום זה חשוב? אנחנו שולחים מכתבים ורודפים אחריכם 24 שעות. אנחנו לא רוצים את זה אבל לא יכולים לעמוד פיזית. רצו שנביא תורנים אבל אין תורנים. גייסנו רק 40 מתוך 200 תורנים שרציתם. על המצפון שלכם, מתוך אחריות, תפתרו את הבעיה. הייתם צריכים לעשות את זה לפני ארבע שנים. קחו אחריות ואל תשאירו אתנו מול המטופלים אחרי 24 שעות עבודה עם 37 שקלים. פתחתם מעבדות פרטיות שיתחרו בנו. אל תבואו אלינו עכשיו עם מצפון".

גילצר כ"ץ דחתה את טענות משרד הבריאות לסכנת חיים מיידית בעקבות השביתה, וקיבלה את טענות העובדים כי מתקיימת ועדת חריגים שמאשרת מקרים דחופים. היא סירבה לבקשת נציגי המדינה להגעת נציג מטעם בר-נתן, ודרשה כי הוא עצמו יגיע לדיון.

ההצעה לתוספת שווה מחליפה את הצעת האוצר בדיוני המו"מ עד כה לתת תוספות שכר רק לעובדים חדשים במערך המעבדות, ששכרם נמוך במיוחד. בהסתדרות עובדי המעבדות טוענים כי השכר בכלל הדרגים נמוך, כולל הוותיקים, והעלאת השכר רק לעובדים חדשים עלולה ליצור עיוותים ולפגוע עוד יותר בעובדים הוותיקים. יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות, אסתר אדמון, בירכה על בקשת השופטת.

משרד הבריאות: "נזקים חמורים ובלתי מידתיים"

בקשת משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית לצווי מניעה מגיעה לאחר מספר פגישות מו"מ שהתקיימו בטרם השביתה ושתי פגישות נוספות שהתקיימו השבוע, ללא התקדמות משמעותית. בהודעת משרד הבריאות נכתב כי "למרות דיונים רבים שנעשו עם משרד האוצר ועם האיגוד וההצעות שהונחו על השולחן בהן תוספת שכר, תקנים וכן גמול על מספר בדיקות לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה". עוד צוין כי מלבד המגעים, התווספו עשרות תקנים שאוישו במלואם עבור המעבדות.

בכתב הבקשה שהגיש משרד הבריאות נטען כי השביתה אינה מידתית, גורמת נזקים לציבור הרחב ומונעת את תפקודם הסדיר של בתי החולים. לטענת המדינה, לאורך זמן היא צפויה לגרום 'לנזקים חמורים ובלתי מידתיים'.

בנוסף טוען המשרד כי השביתה מתבססת על סכסוך העבודה שהכריזו עובדי המעבדות בשנת 2018, המתייחס לעומסי עבודה, עליה בכמות הבדיקות, קושי לגייס עובדים למקצוע, שיטות העסקה שנועדו לעקוף את ההסכמים הקיבוציים, אי יישום דו"ח מבקר המדינה מ-2016 ושינוי חד צדדי של שיטות העבודה במעבדות לעבודה 24/7 בלא התאמות בתקינה ובהסדרי העבודה. בגין סכסוך זה שבתו עובדי המעבדות בקיץ שעבר. המדינה טוענת שבפועל דורשים עובדי המעבדות העלאת שכר, ושנושא זה לא פורט בעילות סכסוך העבודה.

לפי משרד הבריאות, בעקבות השביתה כ-450 אלף בדיקות מעבדה יומיות אינן מבוצעות. בנק הדם אינו מבצע בדיקות שגרתיות וכבר ניכר מחסור ארצי בטסיות – כתוצאה מכך בוטלו ניתוחים, בעיקר כאלו הדורשים דם ומוצריו. גם ניתוחים אלקטיביים (לא דחופים) נדחים והדבר צפוי לגרום לעומסים בהמשך. לא מבוצעות בדיקות שונות הנדרשות עבור חולים כרוניים הנחוצות למעקב ולאיזון. יש קושי לשחרר חולים מבתי החולים, בשל הצורך בבדיקות מעבדה, ובכלל זאת חולי קורונה – דבר היוצר עומס על המערכת. אין ניטור של בדיקות מים ומזון דבר העשוי ליצור התפרצות מחלות, וגם בדיקות שחפת ואיידס אינן מבוצעות.

העובדים מזהירים מקריסת מערך המעבדות

עובדי המעבדות מזהירים כי מערך המעבדות נמצא בסכנת קריסה, עקב הגיל המבוגר של מרבית עובדיו, וקושי לקלוט עובדים צעירים עקב תנאי עבודה ירודים. על אף שהעובדים בענף הם אקדמאים ונדרשים להכשרה ארוכה, השכר בו נמוך יחסית ומקשה על קליטת עובדים ועל שימור עובדים. כדי להתפרנס בכבוד, עובדים רבים נאלצים לעבוד במשמרות ארוכות ובשעות נוספות. המצב החמור במעבדות נסקר בדו"ח מקיף של מבקר המדינה משנת 2016. בקיץ שעבר קיימו העובדים שביתת אזהרה בת יום אחד, שגם היא לא הובילה לשינוי משמעותי

העומס על העובדים הוחרף עקב מגפת הקורונה, שדרשה היקף נרחב של בדיקות כדי לעצור את התפשטות המגפה. עובדים במעבדות סיפרו ל'דבר' על עבודה במשמרות ארוכות מאוד, שינה במעבדה ולחצים נפשיים. בעקבות הקורונה אכן נוספו מספר תקנים ייעודיים למעבדות הקורונה בתנאים משופרים, אך מצב העובדים הקיימים במעבדות המספקות את כלל שירותי המעבדה לא השתנה. במקביל הוקמו מעבדות חיצוניות לבדיקות קורונה, אחת מופעלת על ידי מכון ויצמן והשנייה על ידי החברה הפרטית מיי הריטג', ופורסמו מכרזים להקמת שתי מעבדות נוספות. השכר במעבדות אלו, שמתוקצבות על ידי משרד הבריאות, גבוה בהרבה מהשכר המשולם לעובדי המעבדות – מה שמגביר את החשש שעובדים רבים יעזבו את המערכת הציבורית.