בית הדין האזורי לעבודה תל אביב צמצם משמעותית את היקף השביתה במעבדות הציבוריות, שנכנסת הערב (חמישי) ליומה החמישי. השופטת אריאלה גילצר כ"ץ אסרה על עובדי שירותי בריאות כללית, המהווים כשני שליש מהעובדים השובתים, להמשיך בשביתה, וזאת מכיוון שהכללית מנועה מלקיים מו"מ נפרד עם העובדים וכפופה להחלטות הממונה על השכר באוצר. נציג הציבור (עובדים) איסר באומל התנגד בדעת מיעוט לאיסור שביתת עובדי הכללית.

השופטת גילצר כ"ץ התירה את המשך השביתה במעבדות הממשלתיות, אך קבעה שיבוצע ניטור של איכות מים ומזון, וכי דבר קיומן של ועדות חריגים יפורסם לציבור באמצעי התקשורת. היא ציינה כי ההסתדרות נהגה באחריות בהכרזת השביתה ואף הקימה ועדת חריגים שנעתרה לבקשות ביד רחבה.

"ההסתדרות ביקשה לנהל מו"מ עם המדינה אולם התרשמנו כי המדינה לא ביקשה לנהל משא ומתן אינטנסיבי, אמיתי שמטרתו להגיע להסכמה… להסתדרות לא נותר אלא נשק השביתה לאחר שלא נוהל איתה מו"מ אינטנסיבי ואמיתי", כתבה השופטת אריאלה גילצר כץ בהחלטתה. היא המליצה לצדדים לנהל מו"מ במטרה לסיים את השביתה. נציגי המדינה בדיון לא הסכימו להתחייב לאף מתווה שהוצע בו.

בשירותי בריאות כללית 1,016 עובדי מעבדה בבתי החולים ובקהילה, המספקים שירותי מעבדה למרבית אזרחי מדינת ישראל, ואשר על פי ההחלטה, לא יוכלו להוסיף ולשבות. בשירות המדינה מועסקים עוד כ-600 עובדי מעבדה, אשר על פי החלטת בית הדין יוכלו להמשיך ולשבות.

השופטת דחתה את טענת המדינה לפיה שכר עובדי המעבדות והקמת מעבדות פרטיות קורונה לא נכללו בעילות לסכסוך. "ברי כי שאלת שכרם של עובדי המעבדות היא נדבך חשוב ומשמעותי לצורך גיוס עובדים בשגרה ועל אחת כמה וכמה בתקופת מגיפת הקורונה" כתבה, "בהקשר זה יצוין כי מאחר שהוקמו מעבדות פרטיות רבות בעקבות מגיפת הקורונה ברי כי עובדים יעדיפו לעבוד במעבדה פרטית המשלמת שכר שעתי גבוה משמעותית מזה במגזר הציבורי". שיפור משמעותי של תנאי העסקתם של עובדי המעבדות לדבריה, יביא להעלאת ערך המקצוע ויגביר את סיכויי הגיוס של עובדים.

עוד ציינה השופטת כי עובדי המעבדות מצויים בעומסים קשים מנשוא, וכי בניגוד לטענת המדינה והאוצר ששכרם גבוה, תלושי השכר שהוצגו בפניה מעידים כי חלק ניכר מהשכר הוא בגין עבודה נוספת ובכלל זאת בשבתות ובחגים. "מדובר בשביתה כלכלית, לגיטימית שהוכרזה כדין ובתום לב" אמרה, והדגישה כי השביתה לא כללה את בדיקות הקורונה, וכי המעבדות הוסיפו לפעול במתכונת שבת ולבצע בדיקות מצילות חיים. "במקרים כגון אלו שביתה היא אמצעי לגיטימי לצורך דירבון משא ומתן בין הצדדים".

על אף שמדובר בשביתה חוקית ולגיטימית, ציינה השופטת כי מצאה מקום לצמצם את היקפה "מטעמים של מידתיות ומאזן הנוחות נוכח הנזקים שעלולים להיגרם לציבור", עוד ציינה כי ידיה של קופת חולים כללית כבולות שכן המו"מ מנוהל על ידי המדינה שאיננה מאפשרת לקופה לנהל משא ומתן בנפרד, למרות שהיא רוצה בכך. לפיכך החליטה שלא לאפשר את המשך השביתה בקופה.

נציג ציבור (מעסיקים), ערן בסטר, הצטרף לעמדתה – אך נציג ציבור העובדים איסר באומל כתב דעת מיעוט בה ציין כי  "השביתה היא זכות יסוד וסולידריות בין עובדים היא חלק מיחסי העבודה. קשה לקבל מצב שעובד מעבדה בבית חולים ממשלתי תהיה לו זכות לשבות וחברו בשירותי בריאות כללית מנוע מכך על אותו סכסוך עבודה שאושר כחוק. העובדה שידיה של שירותי בריאות כללית כבולות ואין היא יכולה לנהל מו"מ, היא לא עילה לפגיעה בזכות השביתה. לו תשמע דעתי, הייתי דוחה את הבקשה במלואה".

המשנה לממונה על השכר: "היכולת שלנו לדון בתוספת שכר רוחבית לא קיימת"

המשנה לממונה על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין, אמר בדיון כי המדינה אינה מוכנה לדון עם עובדי המעבדות בדרישתם לתוספת שכר רוחבית שתתחלק בין כלל העובדים. הוא נימק זאת בהיעדר תקציב מדינה מאושר, ובמיקוד מדיניות האוצר במשבר הקורונה בלבד. הצעת המדינה לעובדים היא תוספת שכר לדרגות הנמוכות בלבד, שתאפשר את שיפור מצבם של העובדים החדשים. השופטת אריאלה גילצר כ"ץ קראה לצדדים לאמץ את הצעת האוצר במידה שיתחייבו לכך, ולאחר מכן להמשיך במו"מ.

מלכין הגיע לדיון על השביתה בבית הדין האזורי לעבודה ת"א-יפו לאחר שהשופטת אריאלה גילצר-כץ דחתה בבוקר את בקשת המדינה לצווי מניעה לשביתה, ודרשה את התייצבות הממונה על השכר קובי בר-נתן. בסופו של דבר בר-נתן נעדר מהדיון ומלכין הגיע במקומו.

לדברי מלכין, "אני חושב שהדיון בפרטי פרטים של המשא ומתן לא צריך להיות ציר מרכזי של הדיון. אנחנו במצב בו המדיניות האוצרית היא להתייחס אך ורק לקורונה. הפוקוס שלנו הוא על הקורונה. אנחנו כמשרד האוצר, היכולת שלנו לדון בתוספת שכר רוחבית לא קיימת. הפער הוא מה האירוע בכלל. מבחינתנו הוא המצב הקשה של מערכת הבריאות, מה שקריטי מבחינת הקורונה אנחנו יודעים לדבר."

עוד אמר מלכין כי "אנחנו עוד לא בשלב ההצעות, כי לא מצליחים להסכים על מה מדברים. אנחנו מוכנים לדבר על דברים ספציפיים של קשיים במערכת. אנחנו לא מדברים על אותו הדבר".

השופטת אריאלה גילצר כ"ץ: "ואי אפשר להיפגש באמצע?"

מלכין: "יש קורונה, יש חצי סגר, הם חושבים שזה הזמן לפתור בעיות רוחביות. אנחנו לא באירוע של לשפר את מצבם של העובדים"

השופטת גילצר-כ"ץ: "הם בחזית"

מלכין: "כל מערכת הבריאות בחזית וביטוח לאומי… כמעט כל המגזר הציבורי בחזית".

השופטת גילצר-כ"ץ: "אז אין מה לעשות?"

מלכין: "הדיון צריך להיות בנזקי הקורונה. ההסתדרות רוצים לדבר על הסכם רוחבי לכולם, לא משנה אם עוסקים בקורונה או לא. אנחנו אומרים לא, אנחנו לא באירוע של תוספת שכר רוחבית (…) היו הסכמים שהיו קשורים לבעיות קורונה עם הרופאים, עם האחיות, פיתרון לצוותים רפואיים, עובדים סוציאליים. הדבר שיש סיכוי לגביו זה אם יש סכום שבעוד שנה הסכום הזה יסוכם לאן הוא הולך. בעו"סים, ההסתדרות נתנה שנה של שקט בכל המגזר הציבורי."

"כשבאה הסתדרות האחיות ואומרים שהם רוצים תוספת, זה משהו שמתקשר עם השטח ועם מה שקורה. כשאסתר באה ומדברת על בעיות של עשרות שנים…"

"הצעת האוצר היא המסמר האחרון בארון הקבורה של המעבדות"

דבריו של מלכין זכו לתגובות חריפות מנציגי העובדים באולם. יו"ר ועד עובדי שירותי בריאות כללית, פרוספר בן חמו: "התעלמות, גלגול לשון. הדיון כבר קיים לפני הקורונה, זה לא שקמנו פתאום. (למלכין) בואו נסגור עכשיו, ואת היישום נדבר אחרי הרורונה. בואו נסגור עכשיו, אתה מוכן? לא. הם לא מוכנים לשום דבר. פעם זה לא הזמן, פעם אין ממשלה."

יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות, אסתר אדמון: "שמעתי את חברי המשנה לממונה על השכר אפי מלכין, ואני פשוט פגועה. אנחנו מנהלים איתם מו"מ כבר חמש שנים. המבוגרים יוצאים והצעירים לא מגיעים. הם מציעים לתת רק לדרגות הנמוכות, אבל אז הם הצעירים נתקעים ועוזבים. מה שמציע האוצר זה המסמר האחרון בארון הקבורה של המעבדות. חייבים לשמר את העובדים הוותיקים כי בלעדיהם לא יהיה מי שיכין את הדור הצעיר, אין לנו דור המשך."

"ואם יגידו שאסתר אדמון מבאר שבע שקרנית – יבוא מבקר המדינה שהפנה אליהם אצבע מאשימה כבר לפני חמש שנים. גם משרד הבריאות עצמו הוציא דו"ח וציין שצריך לטפל בזה ולא נעשה שום דבר. אני מדברת מדם ליבי, ומייצגת אנשים שפוגשים מטופלים ובוכים. נתנו שנים מכוחנו ומהידע המקצועי שלנו – אז להגיד שאנחנו מנצלים עכשיו את תקופת הקורונה?"

ד"ר טליה מזרחי דגן, עובדת בכירה במעבדה אונקולוגית, דיברה כשדמעות בעיניה: "אני מבינה מהדיון הזה שאני לא שווה כלום בעיני המכובדים פה. מתייחסים לאנשים שאני אמורה להדריך ולהכשיר, ושבסופו של דבר יקודמו ויקבלו שכר יותר הוגן. זה לא הוגן, ולמה שאעשה את זה? אחכה 90 יום לתקופת הצינון ואעזוב את המערכת הציבורית. אנחנו לא מוכנים יותר להיות פראיירים כי ככה אנחנו מרגישים כבר חמש שנים. הבן שלי בכיתה י', בא איתי לפה לדיון, הוא בחר ללמוד ביולוגיה ואני מתחרטת על זה. עובד מעבדה הוא לא יהיה".

"טענות האוצר נאמרות כשיש קורונה וכשאין קורונה"

עו"ד אורי פליישמן מהאגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, ומנכ"ל הסתדרות האחיות: "הפתרונות טלאי על טלאי שהציעה האוצר לאורך שנים הם חלק ממדיניות ההרעבה של מערכת הבריאות, וככה הגענו למשבר הקורונה. גם עכשיו, במקום לפתור את הבעיה, שמים עוד טלאי. הסכסוך הזה הוא מספטמבר 2018, וגם אז כולם ידעו מה המצב הכלכלי ואמרו לנו אותם דברים. 'לא רוצים השלכות רוחב, אין תקציב, תבואו בהסכם מסגרת'. הטענות האלה נאמרות כשיש קורונה וכשאין קורונה. אם מישהו אומר לי שהאירוע הזה עוסק רק בקורונה, אז אני מחדד שהצעירים שלהם מציעים תוספות שכר כלל אינם מתעסקים בקורונה. ואנחנו אומרים – הבעיה היא אחרת".

נציגי המדינה והכללית בדיון אישרו את טענות העובדים על המצב החמור של כח האדם במעבדות. גדי כהן, סמנכ"ל לוגיסטיקה ותשתיות בשירותי בריאות כללית, אמר כי מעבדות הקופה מצויות בתת איוש. "בתקופת הקורונה אישרנו תוספת תקינה ולא הצלחנו לאייש. פרסמנו 20 משרות למעבדה המרכזית, ונכון להיום הצלחנו לאייש עובד אחד". ענבל רואי, רכזת בריאות באגף שכר והסכמי עבודה באוצר, דיווחה כי כ-50 מ-600 עובדי המעבדות בשירות המדינה נקלטו בחוזים אישיים, שכן המדינה לא הצליחה לגייסם במסגרת תנאי ההסכמים הקיבוציים.

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, הדגיש כי הוא סבור שהשביתה אינה מידתית וגורמת לנזקים בריאותיים לחולים. עם זאת הוא ציין כי "אם אני לוקח לקחים מהאירוע הזה לעתיד, מדינת ישראל צריכה יתירות במעבדות הן במגזר הפרטי והן בציבורי, אולי קודם כל במגזר הציבורי".

בדיון שהתקיים הבוקר וארך ארבע שעות דחתה השופטת גילצר כ"ץ את בקשת המדינה לצווי מניעה לשביתה, וכתבה בהחלטתה כי "בית הדין ממליץ לצדדים לנהל מו"מ על מנת לסיים את הסכסוך, או למצער להסיר את איום השביתה". דיון נוסף נקבע בשעה 20:00, אליו זימנה את הממונה על השכר באוצר קובי בר-נתן.

במהלך הדיון בבוקר סירבו נציגי המדינה לקיים מו"מ מואץ למשך מספר שעות ולאחריו לקבל החלטה על המשך השביתה. השופטת אריאלה גילצר-כ"ץ דחקה בנציגי משרד האוצר והבריאות לאשר את חידוש המו"מ על בסיס הצעת הסתדרות עובדי המעבדות, לפיה העובדים בכלל הדרגות יקבלו תוספת שקלית שווה. "יותר הוגן מזה אי אפשר", אמרה, וביקשה מנציגי אגף השכר והסכמי עבודה באוצר לחזור בתוך רבע שעה עם תשובה. לאחר ההפסקה חזרו נציגי האוצר ואמרו שנדרש זמן ארוך יותר למשא ומתן. "תראו רצינות", הפצירה בהם השופטת.

מטעם המדינה נכחו בדיון המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו, רכזת בריאות באגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר ענבל רואי וראש חטיבת בתי החולים במשרד הבריאות ורד עזרא. דרישתם היתה עקבית – צווי מניעה מיידיים לשביתה, והמשך המו"מ ללא הגבלת זמן.

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אמר בדיון שהמשך השביתה מסכן חיי אדם. בתגובה טענו יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות אסתר אדמון ויו"ר ועד עובדי שירותי בריאות כללית פרוספר בן חמו כי כבר כעת בדיקות דחופות מתבצעות. לראייה, הצביעו על אישור חריג ל-3,000 בדיקות עבור נוטלי תרופה פסיכיאטרית מסוימת.

אדמון אמרה לנציגי משרד הבריאות כי הטענה שהם יוצרים סכנה לחיי אדם מתגמדת מול ההזנחה המתמשכת של המעבדות על ידי המשרד. "אם לא נוכל לגייס עובדים תהיה עוד פגיעה. משרד הבריאות רוצה שיהיו שני עובדים חתומים על כל מנת דם, אבל יש רק עובד אחד. זה יכול לגרום למוות מיידי. חמש שנים זה לא עניין אף אחד. פתאום אנחנו שובתים ופתאום זה חשוב? אנחנו שולחים מכתבים ורודפים אחריכם 24 שעות. אנחנו לא רוצים את זה אבל לא יכולים לעמוד פיזית. רצו שנביא תורנים אבל אין תורנים. גייסנו רק 40 מתוך 200 תורנים שרציתם. על המצפון שלכם, מתוך אחריות, תפתרו את הבעיה. הייתם צריכים לעשות את זה לפני ארבע שנים. קחו אחריות ואל תשאירו אתנו מול המטופלים אחרי 24 שעות עבודה עם 37 שקלים. פתחתם מעבדות פרטיות שיתחרו בנו. אל תבואו אלינו עכשיו עם מצפון".

גילצר כ"ץ דחתה את טענות משרד הבריאות לסכנת חיים מיידית בעקבות השביתה, וקיבלה את טענות העובדים כי מתקיימת ועדת חריגים שמאשרת מקרים דחופים. היא סירבה לבקשת נציגי המדינה להגעת נציג מטעם בר-נתן, ודרשה כי הוא עצמו יגיע לדיון.

ההצעה לתוספת שווה מחליפה את הצעת האוצר בדיוני המו"מ עד כה לתת תוספות שכר רק לעובדים חדשים במערך המעבדות, ששכרם נמוך במיוחד. בהסתדרות עובדי המעבדות טוענים כי השכר בכלל הדרגים נמוך, כולל הוותיקים, והעלאת השכר רק לעובדים חדשים עלולה ליצור עיוותים ולפגוע עוד יותר בעובדים הוותיקים. יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות, אסתר אדמון, בירכה על בקשת השופטת, אך היא לא נענתה.

משרד הבריאות: "נזקים חמורים ובלתי מידתיים"

בקשת משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית לצווי מניעה מגיעה לאחר מספר פגישות מו"מ שהתקיימו בטרם השביתה ושתי פגישות נוספות שהתקיימו השבוע, ללא התקדמות משמעותית. בהודעת משרד הבריאות נכתב כי "למרות דיונים רבים שנעשו עם משרד האוצר ועם האיגוד וההצעות שהונחו על השולחן בהן תוספת שכר, תקנים וכן גמול על מספר בדיקות לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה". עוד צוין כי מלבד המגעים, התווספו עשרות תקנים שאוישו במלואם עבור המעבדות.

בכתב הבקשה שהגיש משרד הבריאות נטען כי השביתה אינה מידתית, גורמת נזקים לציבור הרחב ומונעת את תפקודם הסדיר של בתי החולים. לטענת המדינה, לאורך זמן היא צפויה לגרום 'לנזקים חמורים ובלתי מידתיים'.

בנוסף טוען המשרד כי השביתה מתבססת על סכסוך העבודה שהכריזו עובדי המעבדות בשנת 2018, המתייחס לעומסי עבודה, עליה בכמות הבדיקות, קושי לגייס עובדים למקצוע, שיטות העסקה שנועדו לעקוף את ההסכמים הקיבוציים, אי יישום דו"ח מבקר המדינה מ-2016 ושינוי חד צדדי של שיטות העבודה במעבדות לעבודה 24/7 בלא התאמות בתקינה ובהסדרי העבודה. בגין סכסוך זה שבתו עובדי המעבדות בקיץ שעבר. המדינה טוענת שבפועל דורשים עובדי המעבדות העלאת שכר, ושנושא זה לא פורט בעילות סכסוך העבודה.

לפי משרד הבריאות, בעקבות השביתה כ-450 אלף בדיקות מעבדה יומיות אינן מבוצעות. בנק הדם אינו מבצע בדיקות שגרתיות וכבר ניכר מחסור ארצי בטסיות – כתוצאה מכך בוטלו ניתוחים, בעיקר כאלו הדורשים דם ומוצריו. גם ניתוחים אלקטיביים (לא דחופים) נדחים והדבר צפוי לגרום לעומסים בהמשך. לא מבוצעות בדיקות שונות הנדרשות עבור חולים כרוניים הנחוצות למעקב ולאיזון. יש קושי לשחרר חולים מבתי החולים, בשל הצורך בבדיקות מעבדה, ובכלל זאת חולי קורונה – דבר היוצר עומס על המערכת. אין ניטור של בדיקות מים ומזון דבר העשוי ליצור התפרצות מחלות, וגם בדיקות שחפת ואיידס אינן מבוצעות.

העובדים מזהירים מקריסת מערך המעבדות

עובדי המעבדות מזהירים כי מערך המעבדות נמצא בסכנת קריסה, עקב הגיל המבוגר של מרבית עובדיו, וקושי לקלוט עובדים צעירים עקב תנאי עבודה ירודים. על אף שהעובדים בענף הם אקדמאים ונדרשים להכשרה ארוכה, השכר בו נמוך יחסית ומקשה על קליטת עובדים ועל שימור עובדים. כדי להתפרנס בכבוד, עובדים רבים נאלצים לעבוד במשמרות ארוכות ובשעות נוספות. המצב החמור במעבדות נסקר בדו"ח מקיף של מבקר המדינה משנת 2016. בקיץ שעבר קיימו העובדים שביתת אזהרה בת יום אחד, שגם היא לא הובילה לשינוי משמעותי

העומס על העובדים הוחרף עקב מגפת הקורונה, שדרשה היקף נרחב של בדיקות כדי לעצור את התפשטות המגפה. עובדים במעבדות סיפרו ל'דבר' על עבודה במשמרות ארוכות מאוד, שינה במעבדה ולחצים נפשיים. בעקבות הקורונה אכן נוספו מספר תקנים ייעודיים למעבדות הקורונה בתנאים משופרים, אך מצב העובדים הקיימים במעבדות המספקות את כלל שירותי המעבדה לא השתנה. במקביל הוקמו מעבדות חיצוניות לבדיקות קורונה, אחת מופעלת על ידי מכון ויצמן והשנייה על ידי החברה הפרטית מיי הריטג', ופורסמו מכרזים להקמת שתי מעבדות נוספות. השכר במעבדות אלו, שמתוקצבות על ידי משרד הבריאות, גבוה בהרבה מהשכר המשולם לעובדי המעבדות – מה שמגביר את החשש שעובדים רבים יעזבו את המערכת הציבורית.