הילה גרינברג (43), תתחיל תתחיל ביום ראשון הקרוב ללמוד נהיגה על אוטובוס במכללת אגד בחולון, אחרי קריירה בת כ-20 שנים כגננת. "מפתיע הא?" היא אומרת.
"עבדתי בגן פרטי והקורונה טרפה את הקלפים. איך הגעתי לאגד? האמת היא שראיתי את הפרסומת של צופית גרנט ואמרתי לעצמי – וואלה, היא צודקת! למה שלא אהיה נהגת? אני מאוד אוהבת לנהוג ואוהבת אנשים. מאוד אהבתי גם את המקצוע הקודם שלי, אבל הוא מאוד תובעני ודווקא חשבתי שזה רעיון טוב לפרוש בשיא ולהחליף מקצוע".
גרינברג מספרת שהיא בכלל לא חוששת מהנהיגה באוטובוס, ושבתהליך המיונים היא כבר עשתה נסיעת ניסיון, ממנה נהנתה. מדי שנה בתקופה הזו הייתה פותחת את שנת הלימודים עם הילדים, אך את השנה היא מתחילה כעובדת אגד שמתחילה ללמוד בעצמה.
"אני אוהב לנהוג, אם תעיר אותי בשתיים בלילה לנסוע לאילת אני אשמח לנסוע, לשתות קפה ולחזור. אני אוהב את הכביש ויכול לנסוע כל היום", מספר רן בר און, בן 48 מראשון לציון. ב-2005 חזר עם אישתו והילדים מארצות הברית ומאז עבר במספר עבודות, את האחרונה בהן נאלץ לעזוב עקב מגפת הקורונה.
"החלטתי שאני רוצה למצוא עבודה במקום רציני, שיש בו מסלול קידום, שאתה קם בבוקר ויודע שיש עבודה". בשבוע הבא ייקלט בסניף אגד ראשון לציון בו יעבוד. "המסלול שבו למדתי, הוא מסלול של לימודי בוקר, שאגד מציעה בו משכורת גם בתקופת הלימודים", הוא מספר.
ביקוש לנהגים
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ערב הקורונה עמד הביקוש לנהגי אוטובוס ומשאית על כ-3,000 משרות פנויות, ואפילו בשיא תקופת הקורונה בחודשים פברואר-אפריל נרשם ביקוש של למעלה מ-1,500 נהגים. בהתאם לביקוש הגבוה, בשנים האחרונות העלות חברות האוטובוסים את השכר השעתי לנהגים. באגד השכר עומד על 43.5 שקלים לשעה.
"באיזור המרכז תמיד היה חוסר בעובדי מקצועות הצווארון הכחול, ומחסור גדול בנהגים, לצד קווים חדשים שהלכו והתרבו", הסביר אמיר חלבי המנהל את מערך ההכשרה המקצועית של אגד. "לכן גם אגד וגם החברות האחרות ייבאו למרכז נהגים מאזורים אחרים. אנחנו לקחנו על עצמנו ליצור מסלול הכשרה שיביא יותר נהגים שמתגוררים באזור המרכז כדי לצמצם עלויות של שינוע נהגים".
"המורים שלנו הם 'תוצרת עצמית'" מתגאה אלון רייכלין, מנהל המכללה בחולון. "אלה נהגי אגד שעבדו שנים ארוכות, למדו הוראת נהיגה בכלל ועל אוטובוס בפרט והעשירו את עצמם מבחינה מקצועית. אנשים מנוסים מאוד ומקצועיים מאוד. הם ממשיכים גם לנהוג על קווים כדי לשמור על חיבור למציאות היום יומית של החברה".
אנחנו לא מקבלים אנשים 'לתקופת הקורונה'. אנחנו לא מקום ל'בין עבודות'. אני אומרת לאנשים – אנחנו רוצים אתכם עד הפנסיה"
המשתתפים במסלול החדש עוברים קורס עיוני אינטנסיבי בן חמישה שבועות, וקורס מעשי שנמשך בממוצע חודשיים. לא רק שאינם משלמים עבור הלימודים, אלא שהם אף נקלטים כעובדי אגד מיומם הראשון בהכשרה, מקבלים משכורת מינימום בתקופת הלימודים ומתחילים לצבור ותק. כל זאת תמורת התחייבות לעבוד באגד במשך שנתיים מסיום ההכשרה.
תנאי הסף לקבלה לקורס הם שנתיים רישיון על רכב פרטי, גיל עשרים ואחת ומעלה, היעדר עבר פלילי ובעיות רפואיות משמעותיות, וביצוע בדיקת ראייה. ו"יש כמובן גם ראיון וועדת קבלה" מוסיפה קרן בן חמו, רכזת הקורסים במערך ההכשרה המקצועית של החברה. "אנחנו לא מקבלים אנשים 'לתקופת הקורונה'. אנחנו לא מקום ל'בין עבודות'. אני אומרת לאנשים – אנחנו רוצים אתכם עד הפנסיה".
"עבדתי 15 שנה על מונית, ובתקופת משבר הקורונה כשהשוק נסגר וישבתי יותר בבית, רציתי לחפש מקום עבודה מסודר עם פנסיה ותנאים" מספר שלמה קריטי, בן 40 מרחובות. "ענף המוניות נפגע מאוד בשנים האחרונות בכלל ובקורונה בפרט. אגד מבחינתי זה ביטחון ואני מרגיש שקיבלתי החלטה נכונה מאוד.
"עכשיו אני כבר לקראת סוף ההכשרה ונשאר לי רק לעשות טסט. אני זוכר שחששתי שיקראו לי להתחיל לנהוג על האוטובוס, אבל אחרי כמה שיעורים פשוט לא רציתי לרדת מההגה". מסלול ההכשרה לנהגי מוניות לא כולל לימודי תאוריה ומתקיים בלוח זמנים גמיש שמאפשר להמשיך לעבוד על המונית בתקופת ההכשרה.
השלב המעשי
אנחנו מצטרפים לשיעור מעשי עם זמיר, מורה לנהיגה שמציג לנו את 'גדליה', דגם אוטובוס מוקטן בדמותו של אוטובוס התרגול שעליו אנחנו נוסעים. "זה אמנם משחק לילדים, אבל הוא נראה בדיוק כמו האוטובוס הגדול, ואפשר להדגים איתו איך האוטובוס 'מתנהג' בכל מני סיטואציות. אני נעזר בו כדי להסביר דברים לתלמידים."
"אוטובוס" זמיר מדגיש, "הוא כלי הרכב היחיד בו מותר להסיע נוסעים ללא חגורות ואף בעמידה, וחשוב להבין איך כל תנועה שלו צפויה להשפיע על הנוסעים כדי להימנע לא רק מתאונות דרכים בחוץ, אלא גם מתאונות ונפילות של נוסעים".
באוטובוס ההכשרה, כמו ברכב פרטי של מורה לנהיגה, מותקנת דוושת בלימה נוספת למורה. אנחנו פונים עם האוטובוס אל תוך רחוב צר, עם רכבים חונים משני צדדיו. "תקפיד על הקו הישר של הנסיעה" הוא אומר לתלמיד האוחז בהגה האוטובוס. "אנחנו לוקחים את התלמידים שלנו לנסיעות גם במקומות המורכבים ביותר. שמרחב התמרון לפעמים הוא סנטימטרים בודדים",
"חשוב לנו שהנהגים יתנסו בכל סוגי הנסיעה וידעו לעבור בכל מקום שאוטובוס יודע לעבור". לקראת הרמזור, נדרש התלמיד לעבור בין הנתיבים על מנת להתכונן לעצירה בתחנה. "אני תמיד אומר לתלמידים שנהג האוטובוס צריך להיות המבוגר האחראי בכביש, מי שפותר את הבעיות ולא מי שיוצר אותן".
