כמו בישראל, גם ברחבי העולם פתחו השבוע את שנת הלימודים בצל מגפת הקורונה. סאנה דיוקמן מפינלנד וענת נובל גופר מהולנד מספרות על ההיערכות, האתגרים והתחושות של החזרה ללימודים מעבר לים.

"נאלצתי להמציא דרכים חדשות ליצור אמנות, כמו לצייר עם קפה או עם דובדבנים'"

סאנה דיוקמן | מורה לאמנות ומוזיקה בבית ספר יסודי | סוּקטמוֹ, פינלנד

"מלכתחילה בכל כיתה יש עד 24 תלמידים, ובכיתה א' עד 16. היו כחודשיים של סגר, שאחריהם  נותרו רק שבועיים ללימודים. זאת הייתה תקופה קצרה ומבולבלת. הייתה עבודה מפרכת לייצר את התנאים המתאימים כדי לעבור את השבועיים האלה בשלום.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

סאנה דיוקמן, מורה לאמנות ומוזיקה בבית ספר יסודי בבסוקטמו, פינדלנד. (צילום: אלבום פרטי)

"בעיירה שלי (כ-10.3 אלפי תושבים, א.ל), הלמידה המקוונת  עבדה מצוין, כל התלמידים השתתפו בשיעורים. הרשויות המקומיות בסיוע הממשלה ארגנו מחשבים ניידים לכל התלמידים שלא היו להם. אנחנו היינו אחת הרשויות הראשונות שהצליחה להשיג מחשבים לכל הילדים.

"עכשיו המצב שונה. מאפשרים לנו גמישות רבה יותר, הנהלים פחות מחמירים. התלמידים לא צריכים לשים מסיכות ולא מפצלים את הכיתות, אבל שוטפים ידיים הרבה.

"אני מורה לאמנות, ובגלל שאסור להעביר ציוד בין התלמידים נאלצתי להמציא את עצמי מחדש, להמציא דרכים חדשות ליצור אמנות שעומדות בהנחיות. מצאתי דרכים חדשות ללמד, כמו לצייר עם קפה או עם דובדבנים.

סאנה דיוקמן: "דרכים חדשות ליצור אמנות". (צילום: אלבום פרטי)

"אין שינוי בתנאי העבודה של המורים. מורים בסיכון צריכים אישור רפואי בשביל להישאר בבית.

"הממשלה נתנה 'חבילות קורונה' כספיות לבתי הספר, שעזרו לרכוש ציוד ולתת יותר שעות פרטניות לתלמידים שזקוקים להן. זה גם מאפשר לעשות לימודי ערב, מרחוק, למי שצריך להשלים. הממשלה תומכת. מסייעת כלכלית עם מה שצריך".

"נראה מה עשתה התקופה הזאת לתלמידים"

ענת נובל גופר | מחנכת ומורה למוזיקה ותרבות בבית ספר תיכון (ז'-י"ב) | בוסקופ, הולנד

"היה לנו סגר של חודשיים, אחריו חזרנו לבית הספר בקפסולות של עד 10 תלמידים. אחרי חופשת הקיץ (שישה שבועות, א.ל), אנחנו חוזרים לשגרה כרגיל.

"השיטה ההולנדית היא לתת לבתי הספר הרבה מרחב לקבל החלטות עצמאיות. יש בתי ספר שהחליטו שחובה לחבוש מסיכות. אצלנו לא.

ענת נובל גופר, מלמדת בתיכון בעיירה בוסקופ, הולנד. (צילום: אלבום פרטי)

"השנה נלמד בקבוצות של עד 30 תלמידים בכיתה, חוץ מזה שהם לא צריכים מסכות הם גם לא צריכים לשמור מרחק. המורה צריך לשמור על מרחק אבל לא מחויב לשים מסכה. אנחנו גם לא מודדים חום ולא מבקשים אישור בריאות. מי שבא מחופשה ב'מדינה כתומה' נדרש להיכנס לבידוד של עשרה ימים. נכון לעכשיו, לא יהיו טיולים, טקסים, הופעות, סיורים, או ביקורים במוזיאונים.

"כל השבוע הייתי עם הכיתה שאני מחנכת, כיתה ז'. היה להם שבוע הכרות עם בית הספר.

"זה לא פשוט כרגע בבית הספר, הכיתות ערוכות ככה שהתלמידים יושבים יחסית רחוק מהמורה. בכל שעה יש צלצול ראשון, אחריו המורים הולכים לכיתות. כעבור חמש דקות יש צלצול שני שאחריו התלמידים הולכים לכיתות. ככה המורים יכולים לנוע בלי מגע עם התלמידים. עשינו עכשיו פסטיבל סיום שבוע לתלמידי כיתות ז'.

פסטיבל סיום השבוע לתלמידי כיתות ז' בעיירה בוסקופ, הולנד. (צילום: אלבום פרטי)

"אין כזה דבר לשנות את היקף העבודה או המשכורת בגלל הקורונה. להפך, עם תחילת הסגר הייתה העלאה במשכורת לכל המורים. לא היה פה דיון ציבורי על פגיעה בתנאי העסקה של מורים.

"מורים בסיכון לא צריכים לבוא לעבודה, והם לא צריכים להציג בשביל זה אישור רפואי. אם אני בסיכון, ואני מפחדת לבוא לבית הספר, אני נשארת לעבוד מהבית. בהולנד אין הגבלה של ימי מחלה, מי שצריך להישאר בבית – נשאר בבית. באיזשהו שלב הרופא עבודה יוצר איתך קשר ומחליט יחד איתך כמה זמן אתה יכול להשאר בבית. יש כאלה שבבית כבר חצי שנה.

"מבחינה כלכלית הקורונה לא השפיעה על המורים. אבל אנחנו פותחים את השנה עם 1,600 תלמידים, ואנחנו מודאגים מאיך שהם מגיעים. בית הספר מנסה מאוד לעזור. כל מי שלא היה לו מחשב נייד קיבל בהשאלה מבית הספר. אנחנו נראה מה עשתה התקופה הזאת לתלמידים. אנחנו יודעים שהאלימות, בבתים בהם כבר הייתה קיימת, עלתה. הלחץ על הילדים התגבר במקומות בהם ההורים נכנסו למצוקה. אנחנו נפגוש את כל זה בבית הספר".