"כדי להיות הוגן אני אגיד שאני בעד מס על ירושה גם בימי שגרה ובימי קורונה. זה לא שהקורונה יצרה תנאים מיוחדים שמצדיקים את המס הזה יותר מאשר בימי שגרה. באופן כללי ותמיד זה מס נכון שצריך להכניס למערכת. זה המס הכי צודק שאפשר להעלות על הדעת" אומר פרופ' מומי דהן, כלכלן ופרופסור למדיניות ציבורית ומנהל באוניברסיטה העברית.
בשיחה איתו מציג דהן, אפשרויות נוספות למימון אותם 4 מיליארד השקלים ששר האוצר ישראל כ"ץ רוצה לחסוך על ידי קיצוץ שכר במגזר הציבורי. בטווח הקצר, דהן מציע להעלות את מס רווחי הון, כך שמי שמרוויח מהשקעות בבורסה או מדיבידנדים יתרום את חלקו למימון ההתמודדות עם משבר הקורונה.
בטווח הארוך, דהן רואה אפשרות להטיל מס ירושה על העשירים ביותר, וכך לייצר מקורות תקציביים נוספים, ולהפחית את רמות אי השוויון במשק.
איך לדעתך נכון לממן את נזקי הקורונה?
"השאלה היא בעצם היא מי יישא בנטל של הנזק שגורמת הקורונה. מבחינתי, בגלל שזה משבר שרואים פעם במאה שנה אז נכון שחלק גדול מהנזק ייפול על הדורות הבאים, כלומר שנפרוס את רוב הנזק על פני כל השנים הבאות. הביטוי של זה הוא כמובן גירעון, ואת ההלוואות שנידרש כדי לממן את הגירעון הזה יממנו הדורות הבאים״.
ואם כבר הממשלה מחליטה להטיל את הנטל בהווה?
"אם מחליטים לממן חלק מהנזק באמצעות הדור הנוכחי, האנשים שפעילים כרגע, אז צריך להטיל יותר על אנשים שנפגעו פחות מהקורונה. כעיקרון נכון להטיל את הנטל על מי שנפגעו פחות לכן אני בהחלט בעד לעשות זאת דרך מערכת המיסוי.
"זה לא יהיה הוגן לקצץ ולהפחית שכר של אנשים שהם בחזית ההתמודדות עם הקורונה. הדוגמא הבולטת ביותר היא מערכת הבריאות. גם אחיות וגם רופאים, ויש פה את המימד של החיים עצמם, הם מסתכנים בעבור כולנו. זה יהיה בלתי הוגן לקצץ לאנשים כאלו״.
בגרמניה מס של 25% על כל רווחי הון
"חשוב לומר גם שאם שר האוצר מעוניין לגייס מקורות תקציביים של 4 מיליארד שקלים שלא דרך גיוס חוב, הוא יצטרך להשתמש בתמהיל של מקורות. אני חושב שגם אם יציעו את ההצעה המתגבשת שיפחיתו שכר למרוויחי המשכורות הגבוהות בשירות הציבורי, אני לא חושב שזה ייצר 4 מיליארד. זה לא כל כך פשוט לייצר 4 מיליארד".
בעזרת איזה מס יהיה נכון יותר לממן את ההוצאות?
"דיברנו על הטלת הנטל על מי שלא נפגע דרך מס הכנסה. מי שנפגע אין לו הכנסה, והוא לא ימוסה. מי שלא נפגע מהקורונה וההכנסה שלו עדיין יחסית גבוהה, בהחלט הוגן שהוא יישא יותר בנטל הזה. זה מבחינת הוגנות הנטל בעת המשבר".
בשיחה איתו דהן מתייחס להעלאת מס הכנסה כחלק מכלים שונים שיש בשינוי תמהיל המיסים. בין היתר, דהן מדבר על העלאת מס רווחי הון, מס המוטל על רווחים כתוצאה מהשקעות הון מניבות, למשל בבורסה, או הלוואות בריבית. בגלל שבעלי ההכנסה הגבוהה הם אלו שנוטים להחזיק בהון להשקעה, מס רווחי הון נחשב למס פרוגרסיבי שנגבה ברובו מהעשירים ביותר בחברה ומסייע להוריד את רמות אי השוויון.
"אני בהחלט חושב שהגדלת המיסוי על רווחי הון הוא אחת החלופות שצריך לשקול בנקודה הזו. מס על הון – אני לא בטוח שהייתי עושה דבר כזה, בטח לא בתקופת הקורונה. מס ההון שאני חושב שהוא נכון בכל מצב זה מס ירושות, אבל בהקשר הספציפי שאנחנו מדברים עליו, מי שיש לו רווחי הון בתקופת הקורונה בסדר גמור שחלק מזה יממן את הנטל שנגרם בעקבות הקורונה".
בישראל קיים מס על רווחי הון, והוא עומד על 25%. מדובר על שיעור מס דומה לזה הנהוג בגמרניה, אבל נמוך יחסית לעומת המס הנהוג במדינות מפותחות אחרות. בצרפת עומד המס על 30%, ובדנמרק על 27% לרווח פחות מ-7,500 דולר, ולא פחות מ-42% על רווחים גבוהים מזה.
מדובר בצעד ישים באופן מיידי?
"אין שום סיבה שלא. יש לנו מס על רווחי הון על המדף. כל מה שצריך לעשות זה לשנות את השיעור שלו, להגביר את המס על רווחי הון בבורסה ואת המס על הריביות. אלו קיימים היום, צריך לשנות את השיעור. אין שום בעיה של ישימות".
בהסתכלות קדימה: מס ירושה
מאז שהיה דהן שהיה חבר בוועדת בן בסט בשנת 2000, הוא תומך בהטלת מס ירושה שיוטל על עיזבונות של בעלי הון גדול באופן יחסי. הצעתו אז, שלא התקבלה, הייתה להטיל מס של 10% על ירושות מעל לשני מיליון שקלים.
מדובר במס הנהוג במרבית המדינות המפותחות, וישראל יוצאת דופן בכך שלא מוטל בה מס ירושות כלל. בעבר, בישראל היה נהוג מס ירושות שנע בין 40%-70%, אבל הוא בוטל לחלוטין בשנת 1981.
"בטווח הארוך, מה שצריך לעשות הוא להכניס למערכת מס ירושה עם רצפה יחסית גבוהה. זה קיים בלא מעט מדינות מפותחות. באמצעות רף יחסית גבוהה בעצם אנחנו מוציאים מתוך משלמי המס את הרובה המכריע של בעלי דירות יחיד ואת הרוב המכריע של בעלי החיסכון הפנסיוני, שזה חלק גדול מההון של מעמד הביניים, ומשאירים בו את העשירים ביותר".
"זה לא משהו שיכול להיות פתרון קצר טווח, אבל זה משהו שאנחנו צריכים להתחיל ליישם כבר עכשיו. כדי לעשות את זה תידרש בנייה של מערכת כזאת, זה לא מהיום למחר, אבל זה ישים. זה קיים במדינות אחרות, זה היה קיים בישראלי עד לשנות השמונים. בדוח ועדת בן בסט שנת 2000 שהיית ישותף להמלצות שלה, הציעה להטיל מס ירושה עם סף יחסית גבוהה, ובנינו את הצד המנהלי כך שזה ישים. מה שצריך יותר מהכל זה להחליט ליישם מס ירושה, זה לא בלתי אפשרי.



