על פי נתוני ביצוע התקציב שפורסמו אתמול (ראשון), הממשלה לא מיצתה 27% מתקציבי הסיוע שהוקצו לקורונה. הפער בין יעדי התכנית הכלכלית והביצוע מדאיג.
עד כה הקצתה הממשלה 49 מיליארד שקלים להתמודדות עם המשבר (להוציא סיוע באשראי ותשלומי ביטוח לאומי). מתוכם יצאו בפועל רק 35 מיליארד שקלים. 13.6 מיליארד שקלים מתקציב הסיוע לא נוצלו, ולא הגיעו למי שזקוקים להם, עד היום.
בחודש אוגוסט עמד הפער בין היעד ההוצאה למימושו על 9% בלבד, אבל הממשלה סוחבת איתה פער גדול בהוצאה עוד מחודש יוני, במהלכו מומש רק 34% מהתקציב בפועל.
התקציבים שהגיעו לשיעור הביצוע הגבוה ביותר הם אלה שמנגנון ההוצאה שלהם היה אוטומטי, ולא דרש את התערבות משרד האוצר ומשרדי הממשלה השונים. כך, הסעיפים היחידים שבוצעו בהיקפים מלאים הם המענקים האוניברסליים; אחריהם סעיפים אוטומטיים שמנוהלים על ידי הביטוח הלאומי; לאחר מכן מגיעים תקציבי הסיוע שמחולקים על ידי הממשלה; ובתחתית הרשימה נמצאים אותם צעדים הדורשים יישום אקטיבי של מדיניות המשרדים.
התכניות להאצת המשק כמעט ולא יושמו בכלל. עד לסוף חודש אוגוסט מוצו רק 31% מתקציבי תכניות אלה, ומרביתם יצאו על האצת פרוייקטי תשתיות של משרד התחבורה. התכניות לפיתוח תשתיות בהייטק, יושמו רק ב-12% עד כה, והתכניות לדיגיטציה ופיתוח תשתיות ללמידה מרחוק בוצעו ב-10% בלבד. המענק לעידוד תעסוקה, אותם 6 מיליארד שקלים שנדונו מתחילת המשבר, בוצעו בשיעור נמוך מאוד של 4% בלבד.
מענק הסיוע לעצמאים מומש עד כה רק בשיעור של 53%, אבל יש בכך היגיון משום שהוא אמור להספיק עד לסוף השנה. כך גם דמי האבטלה והתשלומים המיוחדים לעובדים שבחל"ת. לעומת זאת, המענקים לעסקים שאמורים לפצות על הוצאות קבועות, בוצעו רק ב-24% מסך התקציב שיועד להם נכון לסוף אוגוסט.
בשבועות האחרונים מאיים שר האוצר, ישראל כ״ץ, לקצץ שכר לעובדים במגזר הציבורי, החל מרמות שכר נמוכות של 7,000 שקלים, ומעלה. הסיבה לדבריו היא מימון של הוצאות בסך 4 מיליארד שקלים. קשה להבין מדוע סכום כזה נדרש, כאשר הממשלה לא מצליחה לממש רבע מהתקציב שהובטח לסיוע, 13.6 מיליארד שקלים.
