צוריאל פרידמן, לוחם לשעבר והלום קרב, התמוטט לאחר שהעיד היום (שני), בדיון בוועדה לטיפול וסיוע לנפגעי פוסט טראומה והלם קרב בכנסת, על הקשיים שחווה מול אגף השיקום במשרד הביטחון כשניסה לקבל סיוע והכשרה מקצועית.

"לפני הצבא הייתי ספורטאי מצטיין. במהלך השירות שלי חוויתי אירועים קשים והיום אני מוכר כנכה פוסט טראומה", סיפר פרידמן. "בתחילת הדרך קיבלתי עזרה מפסיכולוגית אישית וההורים שלי. הייתי במקום של אובדנות. החלטתי לבחור בחיים וללמוד חינוך גופני. כשהגעתי לקבל את השיקום המקצועי. רצו לבדוק אם המקצוע מתאים לי. הבאתי המלצות ומסמכים שמעידים שכן, אני יכול ללמוד. הפנו אותי מהאגף לפסיכיאטרית שהתנהגה אליי כאילו אני סובל מפיגור". לדבריו, הוא לא קיבל כל עזרה בתהליך והגיע למצוקה אובדנית: "אף אחד לא עזר לי מאגף השיקום. אגף השיקום לא יודע מה זה פוסט טראומה".

בפני הוועדה העיד גם עמיר שי שוויצר, שנפגע באסון המסוקים. "הסיפור שלי מתחיל בחילוץ אסון המסוקים, חיילים צעירים שאין לנו מושג מה אנחנו עושים ואחרי כמה שנים מבינים מה קורה", סיפר שווייצר "קשה לאבחן ולהבין שזה מה שעובר עליך. קיבלתי טיפול תרופתי, היו לי בעיות בשינה והיה לי בעיות לתפקד בבוקר כאדם עובד, לומד וכאב. הייתי רוצה שתסתכלו על זה כנמק. זה משתלט על המשפחה, תעסוקה, פגיעה באישה ובילדים. הם נפגעים בצורה ישירה. קשה לתפקד ככה במצב הזה. לצערי ניסיתי ללמוד הנדסאות ולא הצלחתי. אני לא מצליח להתקדם בעבודה. אפילו בתור עובד זוטר שמבקש לעשות משמרות ערב ולילה זה בלתי אפשרי. משרד הביטחון צריך להיות בקשר עם המעסיקים".

"צריך להבדיל בין הטיפול הפסיכולוגי הקליני לבין הטיפול התעסוקתי"

יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר סופר (ימינה), אמר בדיון: "השיקום התעסוקתי הוא תהליך מתווך לחזרה לשגרה, ויש להקים יחידה שמתמחה בפוסט טראומה".

סופר הוסיף: "אנשים שאחרי המלחמות חוו ירידה תפקודית, חלקם פוטרו חלקם לא התקבלו למקומות עבודה זה כמו כדור שלג עבורם בדרך להתדרדרות נפשית. מטרתנו היא להחזיר את הלוחמים למעגל העבודה. גם לוחמים במילואים וגם חיילים שהשתחררו משירות סדיר. לשקם אותם על מנת שיוכלו להיכנס למעגל העבודה. צריך להבדיל בין הטיפול הפסיכולוגי הקליני לבין הטיפול התעסוקתי". לשם כך לדבריו, נדרשת הקמת יחידה ייעודית המתמחה בפוסט טראומה ובשיקום מפוסט טראומה באגף השיקום.

ח"כ אופיר סופר (ימינה) (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

דן שגב, נציג אגף השיקום בדיון אמר כי האגף מבקש לשלב נכי צה"ל בשוק התעסוקה. "בשנים האחרונות אנחנו עושים תהליך ייזום ועוברים עם הלוחם תכנית אוריינטציה. מסבירים מה הזכויות שלו. כשבונים תכנית שיקום צריך להתייחס למגבלות ולנתונים האישיים". לדבריו, תהליך השיקום מתחיל אחרי שהוועדה הרפואית מסתיימת ונקבעת נכות של 20 אחוז ומעלה.

עו"ד רינת גולד גזית, המתמחה בזכויות נכי צה"ל, ביקרה את מדיניות משרד הביטחון: "מסיים לימודים מבחינת משרד הביטחון נחשב משוקם, ומפה צריך להמשיך בכוחות עצמו. לכן העידוד ללכת למסלול שיקום זה הכי קל למשרד הביטחון והכי מסיר אחריות בהמשך. בראשית קום המדינה ניתן סט כלים: שיטת המכסות – שמחייבת לפחות חמישה אחוז נכים בשוק העבודה, צו תעסוקה שמונע פיטורים, ייחוד עיסוק – שמותאם לנכי צה"ל. בשנים הראשונות זה נאכף בצורה קפדנית, אך כיום כבר לא נאכף בצורה שיטתית, וגם צווי תעסוקה כבר לא מוציאים".