מהנדס העיר תל אביב, אדריכל אודי כרמלי ,פנה אתמול (ראשון) במכתב למנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים דלית זילבר, וחזר על עמדת העירייה באשר לחובת הקמת פתרון ניקוז כתנאי משלים להקמת המסילה הרביעית באיילון.

במכתבו מוסיף כרמלי כי במידה ולא תקודם הקמת פתרון הניקוז המדובר, יתכנו סכנות לחיי אדם, לרכוש ולהשבתת מערכות תחבורה לאומיות בעת הצפה ועליית נחל האיילון על גדותיו, כפי שאירע לא אחת בעת אירועי גשם משמעותיים בשנים האחרונות.

פנייתו של כרמלי לזילבר נעשית נוכח כוונת חברת נתיבי איילון לפנות לועדת התכנון הלאומית בבקשה לקבל אישור להצבת עמודים בתוך תעלת האיילון, אשר צפויים לפגוע בכושר ההולכה של התעלה ולהצר אותה בפועל, וזאת על אף שטרם הושלם פתרון הניקוז למי נחל האיילון בפארק אריאל שרון.

לטענת העירייה, הנחת מסילת הרכבת הרביעית צפויה להצר את תעלת איילון בכ-60%, דבר שיגביר בצורה דרמטית את הסיכון להצפת נתיבי איילון, השכונות הדרומיות של תל אביב-יפו והשכונות הצפוניות של חולון.

הנחל, שבעבר היה ערוץ מפותל ברוחב 120 מטרים, מתנקז היום לתעלה ברוחב 20 מטרים בלבד. הבנייה בצפופה בגוש דן מפחיתה את כושר הספיגה של הקרקע, ומובילה להגדלת כמות המים המתנקזים אל התעלה. כתוצאה מכך, נסגרו נתיבי איילון נסגרו ארבע פעמים מאז 1991 עקב שיטפונות.

בלב הויכוח: מפעל ניקוז או פיצול הנחל

נתיבי ישראל ומשרד התחבורה מקדמים בוועדה לתשתיות לאומיות מפעל ניקוז הכולל בניית סכר בגובה של 10 מטרים וברוחב של 100 מטרים, גשרים, תעלות ושני מאגרי מים לתפיסת שיטפונות.  עיריית תל אביב-יפו טוענת כי תכנית מפעל הניקוז לא תספק מענה לסכנת השיטפונות, מהווה פגיעה בסביבה העירונית ואינה פתרון נכון לדעת כל הגורמים המקצועיים.

החלופה המועדפת על העירייה היא פיצול הנחל ("הקמת מובל"), באופן שיזרים חלק משמעותי ממי הנחל לים התיכון. לפי העירייה: "העדפת הטווח הקצר על הארוך משמעותו סיכון הציבור, ולכולם ברור מהו הפתרון הנכון".