למרות היעדר הכשרה, מעט ניסיון ומחסור באמצעים טכנולוגיים, מעל 90% מהמורות והגננות אמרו שנחלו הצלחה בלמידה מקוונת – כך עולה מסקר שערך מרכז טאוב בשיתוף הסתדרות המורים, וסיכם חצי שנה של התנסות פדגוגית בלמידה מרחוק בתקופת הקורונה. הסקר בחן את עמדותיהן של 6,000 מורות וגננות בנוגע להוראה מרחוק.

מהממצאים עולה שמרבית המורות שלקחו חלק בהוראה מרחוק בתקופת הסגר חוו חוויה חיובית. עוד עולה שאת עיקר הסיוע והתמיכה הן קיבלו בעיקר ממורות וגננות אחרות או מהסביבה הקרובה, כולל תלמידים ומשפחה, ומעט מאוד ממשרד החינוך או מהרשויות המקומיות.

מהסקר עולה כי מעל ל-40% מהגננות והמורות כלל לא השתמשו בהוראה מרחוק עד פרוץ המשבר, ומעל 60% מהן שכן השתמשו עשו זאת לא יותר מפעם עד פעמיים בשנה. למרות השתלמויות שנעשו כדי לסייע למורים בלמידה מרחוק, כ-70% ציינו שלא השתתפו כלל בהשתלמות בנושא הוראה מרחוק, או שהשתתפו בהשתלמות בת פחות מעשר שעות.

גם התנאים הפיזיים והטכנולוגיים לא היטיבו עם המורות והגננות, ומשרד החינוך לא היה המוקד לפתרון. 25% מהמורות ומהגננות התקשו להתרכז בעבודה עקב הסחות דעת בבית, ו-41% אמרו שהתשתית הדיגיטלית בביתן אינה מתאימה ללמידה מרחוק. כמחצית מהמורות ומהגננות סברו כי התשתית בבתי התלמידים אינה מתאימה לכך.

מעל למחצית מהמורות דיווחו שלא היה מי שיסייע להן או לתלמידים שלהן עם בעיות טכניות הקשורות ללמידה המקוונת. מתוך אלו שפנו לסיוע, הרוב קיבלו עזרה מעמיתות למקצוע, מתלמידים, מבני ממשפחה ומסרטונים באינטרנט. רק 8% מהמורות והגננות הסתייעו ברשות המקומית, ו-20% במשרד החינוך.

הפערים החברתיים משתקפים היטב מעיניהן של המורות שלימדו מרחוק. 60% מהן טענו שההוראה מרחוק קידמה מאוד את התלמידים החזקים בכיתותיהן, שנהנו מהאמצעים הטכנולוגיים והתמיכה הנדרשת ללמידה משמעותית, ופגעה בתלמידים החלשים. 73% מהמורות והגננות ציינו שהלמידה מרחוק פגעה בעיקר בתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש. קבוצות תלמידים נוספות שהמורות ציינו שנפגעו הן תלמידים עם קשיי קשב וריכוז (43%), תלמידים עם לקויות למידה (50%) ובתלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים בכיתות רגילות (52%).

הסקר מפריך את הטענה שהושמעה בתקופת הסגר על ידי אנשי משרד האוצר והודהדה בתקשורת, לפיה הלמידה המקוונת קלה יותר עבור המורות. 60% מהמורות דיווחו שלתלמידים שלהן קשה הרבה יותר להתרכז ולמצוא עניין בשיעור בלמידה המקוונת, ועל כן נדרשה מהן עבודה רבה יותר בהכנת שיעורים מקוונים. רוב מוחלט של המורות (86%) ציינו כי משך הזמן הדרוש להכנת שיעור מקוון ארוך בהרבה מהזמן הדרוש להכנת שיעור רגיל.

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, טענה לאורך כל הסגר שהלמידה המקוונת אינה 'בונוס' למורות, ושרובן היו מעדיפות לחזור ללמד באופן רגיל אם רק היו יכולות. כיום דבריה מגובים בנתונים; 75% מהמורות והגננות הרגישו שההוראה מרחוק יעילה הרבה פחות בהשוואה להוראה בכיתה. גם ההוראה בקבוצות ההוראה הפרטנית, שנועדה להקל על המורות והתלמידים, נתפסת בעיני מחציתן כיעילה פחות.

"תוצאות הסקר מצביעות על כך שציבור המורות והגננות, שנשאב למציאות של הוראה מרחוק ללא הכנה מספקת, הגיב באופן כללי בנכונות רבה להקדיש מאמץ להתמודד עם המצב", אומר נחום בלס, ראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב. הוא מציין שכ-80% מהמורות והגננות למדו שהן יכולות להתגבר בכוחות עצמן על קשיים בלתי צפויים, ו-60% העידו שהועצמו מבחינה מקצועית.

"הסקר גם מצביע על רמה גבוהה של סולידריות ועזרה הדדית בקרב ציבור המורות והגננות, על פתיחות ונכונות לשיתוף פעולה עם ההורים והתלמידים, ועל החשיבות הרבה שהמורות מייחסות להיבטים שמעבר להקניית חומר לימודי בתהליך החינוכי".