דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ז בתשרי תשפ"ב 23.09.21
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך

חינוך / הכיתות בישראל צפופות ביחס למדינות המפותחות, והמדינה מוציאה פחות על כל תלמיד

לפי דו"ח מבט לחינוך של OECD, ההוצאה הציבורית לתלמיד עומדת על כ-30 אלף שקלים בשנה לעומת ממוצע של 33 אלף שקלים במדינות המפותחות | הלימודים לתואר ראשון בישראל הם מהיקרים ביותר, והצפיפות בגנים מהגבוהות ביותר: 21 ילדים לגננת לעומת 14

תלמידים ביום הראשון ללימודים, בית הספר גבריאלי בתל אביב (צילום: מירים אלסטר/ פלאש 90)
דוד טברסקי

כיתות צפופות, תואר ראשון מהיקרים במערב והוצאה לתלמיד נמוכה מהממוצע: דו"ח 'מבט לחינוך' שמפרסם היום (שלישי) ארגון ה-OECD חושף תמונת מצב מדאיגה ביחס לחינוך בישראל, ומזהיר שהמשבר הכלכלי בעקבות הקורונה יחמיר את מצבם הכלכלי של מיליוני משפחות וצעירים בישראל ויקשה מאוד לממן שירותי חינוך, מהגיל הרך עד הלימודים הגבוהים.

נתונים רבים בדו"ח מצביעים על מקומה הטוב יחסית של ישראל מול המדינות המפותחות. ישראל היא אחת מחמש המדינות בהן שיעור ההוצאה על חינוך (מגיל 3 ומעלה) מסך התוצר הוא הגבוה ביותר; 6.2% מהתוצר, מעל ל-60 מילארד ש"ח, יוצאים כל שנה על שירותים חינוכיים, 1.3% יותר מהממוצע המערבי. גם ההוצאה הציבורית על חינוך כחלק מכלל ההוצאה של הממשלה ב-2017 עמדה על 13%, גבוה מהממוצע ה-OECD שעומד על 11%.

בעשור האחרון, תחת שרי החינוך שי פירון ונפתלי בנט, קצב הגידול בהשקעה  במערכות החינוך בישראל עמד על 3.5%, מהגבוהים בOECD – אך בגלל שיעור הילודה הגבוה בישראל, הגידול בתקציב לתלמיד עמד רק על 1.2% – פחות מממוצע הOECD.

הנתון הזה מסביר את הפערים בהשקעה. בעוד ההוצאה לתלמיד בישראל עומדת על  30,630 שקלים בשנה, הממוצע בארצות המפותחות עומד על 33,800 שקלים. מדובר בפער קטן יחסית, אבל כשמסתכלים על ההשקעה בחינוך הגבוה מבינים את גודל הפערים.

ההוצאה הממשלתית על לימודים גבוהים בישראל, מהסעיפים היקרים בהוצאות החינוכיות, עומדת על כ-41,600 שקלים בשנה לסטודנט, מול 55,200 שקלים בשנה במדינות המפותחות. הדו"ח קובע שהתשלומים על שנת לימודים לתואר ראשון במוסד אקדמי ציבורי בישראל הם מהגבוהים בעולם. בעוד מדינות מפותחות רבות מאפשרות השכלה גבוהה ציבורית כמעט חינמית, סטודנטים בישראל משלמים כ-10,500 שקלים בממוצע עבור כל שנת לימודים לתואר ראשון. ההוצאה הפרטית על לימודים אקדמיים של סטודנטים ישראלים עומדת על 46% מכלל ההוצאה עליהם, לעומת 29% בלבד במדינות המפותחות.

בישראל התנאים קשים יותר לאלו שאינם מחזיקים בתואר אקדמי. על פי הדו"ח; בני 25-64 עם תארים ו-100% משרה הרוויחו בממוצע 49% יותר ממקביליהם ללא תואר. עוד מגלה הדו"ח שצעירים עם תואר נוטים לקחת חלק גדול יותר בפעילות פוליטית, הפגנות ומעורבות ציבורית וחברתית.

כיתות גדולות יותר, מורות וגננות עובדות יותר

לפי הדו"ח הכיתות בישראל צפופות במיוחד ביחס למדינות המפותחות. הגודל הממוצע של כיתה במדינות ה-OECD עומד על 21 ילדים, בעוד בישראל על 27. בבתי הספר היסודיים הכיתות מגיעות לכ-29 ילדים בממוצע. מעבר לקושי החינוכי, מצב זה הקשה על ההיערכות למגפת הקורונה, כגון פיצול בטיחותי של כיתות הילדים והנגשת משאבים זמינים כמו כיתות ומרחבי לימוד שונים.

המצב בחינוך לגיל הרך חמור הרבה יותר. היחס בין גננות לילדים בגני הילדים בישראל עומד על גננת לכל 21 ילדים, בהשוואה לגננת לכל 14 ילדים ב-OECD. ישראל משקיעה כ-10,000 ש"ח בממוצע פחות לילד במערכת החינוך הקדם יסודית מאשר בארצות המפותחות.

המורות בישראל עובדות יותר

לפי הדו"ח, גננות ומורות ביסודי עובדות ב-50 שעות יותר, בממוצע שנתי, יותר ממקבילותיהן. מתוך כלל שעות העבודה, החלק המוקדש להוראה בפועל אצל מורות ישראליות בפועל גבוה יותר מבמדינות המפותחות: 60% לעומת 44% בממוצע OECD.

בתחום השכר, יש לישראל מקור מסוים לגאווה: לאחר שנים של מאבקים על עלייה בשכר, המשכורות השנתית של גננות גבוהות במקצת מממוצע המדינות המפותחות, העומד על  135 אלף שח בשנה. עם זאת, שכר המורות בישראל (ממוצע של 152 אלף שח בשנה) נשאר נמוך מהממוצע, למרות העלייה המשמעותית בשכר בשנים האחרונות.

הדו"ח מציין שלמרות המשבר הכלכלי ב-2008, שכר המורות עם ותק של 15 שנה עלה בכ-38% בין 2005 ל 2019, בעוד במדינות המפותחות הוא עלה בממוצע ב-6%, הרבה הודות למאבקי ארגוני המורים; עם זאת, הדו"ח מתריע על פערים קיצוניים במשכורות של מורים בישראל הנמצאים במעלה סולם הוותק לבין מורים צעירים. בשנת 2017, הפערים בשכר עמדו בין 123% עד 185%, בעוד הממוצע המערבי עומד על כ 80%.

פחות משתתפים במסלולי הכשרה טכנולוגיים

מהדו"ח עולה כי אחוז המועסקים בשראל בקרב אלו המחזיקים תעודות הכשרה מקצועיות גבוה יותר מאלו המחזיקים תעודת בגרות כללית (81% מול 70% בהתאמה).

למרות זאת, רק רבע מהתלמידים בישראל לוקחים חלק במסלולי הכשרה טכנולוגיים, ורק 6% מכלל התלמידים בישראל הנמצאים במסלול הכשרה טכנולוגי לוקחים חלק במסלולים מקצועיים המשלבים עבודה מעשית ולימודים, כמו בבתי הספר המקצועיים-תעשייתיים שמפעיל משרד העבודה והרווחה. שיעור ההשתתפות במסלולים אלו בישראל נמוך מממוצע המדינות ה-OECD שעומד על 34%. עם זאת, שיעור התלמידים בישראל שלוקח חלק בתוכניות הכשרה טכנולוגית עם מסלול ישיר לאקדמיה (בתי ספר טכנולוגיים) עומד על 94%, ומציב את ישראל בראש הטבלה, בעוד ב-OECD שליש ממסלולי ההכשרה המקצועיים כלל אינם מכוונים להמשך אקדמאי.

מהדו"ח עולה כי ציפיות שוק נמוכות לבוגרי ההכשרות הטכנולוגיות והמקצועיות הקטינו לאורך השנים את שיעור ההשתתפות בהן בישראל, בניגוד למצב במדינות מפותחות אחרות. בעוד 29% מבני ה-55-64 ללא הכשרה אקדמית בישראל השתתפו בהכשרה מקצועית, רק 7% מבני ה-25-34 השתתפו בהכשרה מקצועית. הממוצע במדינות הOECD, בהן מסלול ההכשרה המקצועית עדיין זוכה ליוקרה לא מועטה, עומד על 72% בקרב מבוגרים ו 59% בקרב הצעירים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על חינוך:
בנט בדיון על החינוך: "מוכנים לעשות הרבה כדי להשאיר את המערכת פתוחה"
ביקורת חריפה על רה"מ בנט, שאמר בקבינט: "אני רוצה שההורים יריבו אחד עם השני"
עימות בוועדת החינוך על חובת בדיקות הקורונה הביתיות בחזרה מחופשת סוכות
תגובות