גילה היימס, מנהלת מערך הסיעוד ברמב"ם, חברה בצוות המומחים של פרופ׳ גמזו ואחראית לדווח לו באופן שוטף על העומסים בבתי החולים.

מה התפקיד של צוות הברומטר בו את שותפה?
״אנחנו מבקרים בבתי החולים, מדברים עם המנהלים, בודקים את העומסים במחלקות הקורונה. אנחנו בוחנים את הפעילות השוטפת של בתי החולים והחיבור בין המיון לבין חולי הקורונה. לאחר איסוף המידע מהשטח, אנחנו עוסקים בפתרון בעיות. חלק מהעניין הוא להתרשם מרוח הצוות, כמה לאנשים קשה וכמה הם חדורי מוטיבציה״.

פרופ׳ רוני גמזו מעורב?
״את החומר שנאסף אנחנו מעבירים לרוני גמזו וזה עוזר לו להבין עד כמה בתי החולים במשבר, והאם המשבר מחייב נקיטת צעדים כמו סגרים. תפקידנו להיות מד לחץ. דיווחנו על בעיות מערכתיות שבחלקם נעשו שיפורים מדהימים״.

מה למשל?
״למשל קשיים ביכולת לפנות חולים גריאטריים מבית החולים, שקיפות של כמות החולים במוסדות, הסתבכויות ביורוקרטיות בתהליך שחרור חולים שהם עדיין חיוביים אבל יכולים לעבור לאשפוז ביתי באחריות הקופות. אלו היו בעיות שהעברנו למשרד הבריאות, ונעשו שינויים שמאוד הקלו על תהליכים בבתי החולים, שקודם לכן היו קשים יותר״.

גילה היימס, מנהלת הסיעוד בבית החולים רמב"ם בחיפה וחברה בצוות המומחים של גמזו (צילום: אלבום פרטי | צילום רקע: משה שי/פלאש90 עיבוד: אידיאה)

איפה העומסים הגדולים ביותר?
״בהתחלה הקושי המרכזי היה בירושלים ובדרום, היום הקושי המרכזי הוא בבתי החולים בצפון. אני חושבת שהנתונים שאנחנו מעבירים לרוני, עוזרים לו להבהיר לראשי רשויות שהוא פוגש מה המשמעות של מאמצי הורדת התחלואה״.

איך נראה בית חולים בעומס?
״ברמב"ם יש 3 מחלקות קורונה, 2 מהם נפתחו בשבועיים האחרונים. המחלקות התמלאו לחלוטין. נכון להיום, רמב"ם כמעט מלא מבחינת חולי קורונה. אנחנו משחררים חולים ומקבלים חולים כמעט באותו הקצב, כל יום.

״אתמול בלילה, מ-19:00 בערב ועד 7:00 בבוקר, קיבלנו 10 אשפוזים למחלקות קורונה. זה הרבה. זה מחלקות שהן תוספת לבית החולים. עכשיו ביטלנו מחלקה פנימית כדי לעשות מקום למחלקת קורונה, ואז החולים שהיו צריכים להתאשפז בפנימית יצרו המון עומס במיון ועומס על המחלקות האחרות.

פרופ' רוני גמזו. ״המידע שלנו עוזר לו להבהיר לראשי רשויות שהוא פוגש מה המשמעות של מאמצי הורדת התחלואה״  (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

״אנחנו רואים הרבה מאוד חולים נשימתיים ומטפלים בהם תחת מיגון, הדרישות להתמגן מעמיסות מאוד על הצוותים הסיעודיים כי מותר להתמגן רק לפרקי זמן של שעתיים. אז צריך תמיד שתהיה אחות אחת בפנים, ואחות אחת בחוץ שתחליף אותה אחרי שעתיים. זה מכפיל את דרישות הצוות.

״אם יש חולים שמחוברים למכונת אקמו, כמו שהיו לנו 2 עד שסיימו לא מזמן, אז על כל חולה שמחובר לאקמו צריך אחות צמודה, ועוד אחת שמחכה בחוץ להחליף אותה. זה 2 אחיות של טיפול נמרץ, שכל מה שהן עושות זה לטפל בחולה אחד. זה לא יחס רגיל. כל הדברים האלה מובילים לעומס מאוד גדול״.

מה אתם עושים בשביל לשפר את עבודת בתי החולים?
״יש כבר שיפור בהכשרה ובמשאבים שמשרד הבריאות מקצה להכשרת אקמו (מכונות לב ריאה). זה לא הכול עבודה של רוני, זאת עבודה משותפת עם משרד הבריאות.

״המרפאות בקהילה הראו לנו את העבודה שנעשתה על המודלים לאשפוז בית, שרלוונטיים גם לחולי שפעת בחורף.

״על פי הנהלים אפשר לעבוד עם המיגון לפרקי זמן של שעתיים״ (צילום: בית חולים פוריה)

״עוד נושא חשוב הוא הזמינות של מרפאות לחולי קורונה, כדי למנוע הגעה עודפת למיון. ברגע שחולה קורונה מגיע למיון ומאושפז, קשה לשחרר אותו כי אסור לו לנסוע במונית וגם לא עם בני משפחה. הוא צריך אמבולנס. אבל הקופה לא תמיד מוכנה לשלם על אמבולנס לשחרור מבית החולים. הקושי הזה מייצר עומס מיותר, ואחד הפתרונות הוא יצירת מרפאות לחולי קורונה שיימנע מהם להגיע למיון מלכתחילה״.

איך מונעים הדבקה בתוך בתי החולים?
״אנחנו רואים עלייה בחולי קורונה שמתגלים אחרי כמה ימים של אשפוז בגלל משהו אחר, אם זה התקף לב, לידה וכד׳. אנחנו לא מצליחים שהגילויים האלה לא ייגרמו לבידודים של אנשי צוות, כי אנחנו מקפידים על הכללים.

״אם באוכלוסייה היו מקפידים על הכללים כמו שמקפידים בתוך בתי החולים, היינו רואים הרבה פחות בידודים ותחלואה. אנחנו משתמשים במסיכות, מקפידים בהיגיינה ובמרחק. הסטנדרטים הם גבוהים מאוד ונשמרים בכל בתי החולים״.

גמזו אמר שהמצב בבתי החולים עדיין סביר.
״אני חושבת שעדיין קיימת יכולת להמשיך במצב הזה. אחד הדברים שגמזו מסתכל עליהם זה העמידות, האיתנות והחסינות של הצוותים הרפואיים. וזה באופן גורף קיים. אנחנו לא רואים צוותים שלא יכולים יותר, שנמאס להם, והם לא באים לעבודה. אנחנו רואים צוותים עם רעל בעיניים, בכל רחבי הארץ. באים לעבודה ונותנים את עצמם.

״המדד השני זה כמות החולים. כמה חולים קשים יש, כמה מונשמים יש, והאם עדיין אפשר לטפל בהם. מה שעומד מול עינינו כרגע זה האיזון בין הפעילות האלקטיבית לבין ההתמודדות עם הקורונה, וכרגע זה מתאפשר.

כרגע בתי החולים מוצאים פתרונות לכל האתגרים. יש עדיין יכולת לקלוט עוד מונשמים וחולים קשים. אין קריסה. וזה אחד המדדים הכי משמעותיים שעוזרים לרוני לייעץ לשרים ולגבש המלצות״.