משרד האוצר העביר היום לשרי הממשלה את הנומרטור (התכנית הכלכלית) לשלוש השנים הקרובות. לפי חוקי הפיסקליים של ישראל, מדינת ישראל תצטרך לקצץ 61.5 מיליארד שקלים מתקציבה בשנה הבאה, 56.2 מיליארד בשנת 2022, וכן 57 מיליארד שקלים בשנת 2023. זאת, מבלי לחשב הוצאות מיוחדות בגין הקורונה.

הסיבה לקיצוצים היא החוקים הפיסקליים במדינת ישראל – חוק מגבלת ההוצאה ויעד הגרעון – חוקים המחייבים צמצום תקציבי. נוסחאות אלה לא עודכנו לשינויים שיצר משבר הקורונה, ולעובדה שרוב מדינות העולם מגדילות את החוב שלהן בימים אלה בשיעור ניכר.

יש לציין כי לפי האוצר, גם בתרחיש הגרוע ביותר יחס החוב תוצר של ישראל יגיע ל-96.5% בעוד שלוש שנים – דומה ליחס בצרפת, ספרד ובלגיה, עוד לפני הוצאות העתק של הקורונה.

על פי הנומרטור, כדי לעמוד בכל התכניות הקיימות צריכה הממשלה להוציא 437 מיליארד שקלים בשנת 2021 – וזאת מבלי לספור הוצאות מיוחדות לקורונה. מדובר בגידול של כ-26 מיליארד שקלים מהשנה הנוכחית (תקציב המשכי של 400 מיליארד ותוספת של 11 מיליארד).

החוק הראשון – מגבלת ההוצאה – מחייב את הממשלה להפחית את ההוצאה ב-11 מיליארד שקלים. החוק השני – יעד הגרעון – מחייב את הממשלה להפחית את הוצאותיה ב-50 מיליארד שקלים נוספים. למרבה האבסורד, אם ייושמו שני החוקים התקציב בפועל יהיה קטן יותר מהתקציב של שנת 2017.

התרחישים הכלכליים שהציג האוצר מתבססים על שתי אפשרויות: התאוששות הדרגתית או פגיעה חמורה יותר בכלכלה בעקבות התפרצות עצמתית של המגיפה, חזרה לסגר וירידה בפעילות כלכלית. בשני התרחישים יפגעו הצמיחה, ההכנסות ממסים ושוק העבודה במידות שונות.

על פי התרחשי האופטימי, השנה תהיה צמיחה שלילית של 5.1%, בשנה הבאה צמיחה של 5.4% ובשנת 2022 4.6%. בתרחיש הפסימי השנה תהיה צמיחה שלילית של 7.2%, בשנה הבאה צמיחה של 2.3% ובשנת 2022 צמיחה של 3.5% בלבד.

על פי תחזית האוצר, כולל הוצאות הקורונה יעמוד הגרעון השנה על 13.4%. בשנה הבאה יעמוד הגרעון על 9.5%, בשנת 2022 על 5.7% ובשנת 2023 על 5.3%. העליה ביחס החוב תוצר תגיע עד שנת 2023 לכ-84.7% בתרחיש ההתאוששות, ולכ-96.5% בתרחיש ההחמרה.