דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בנימין נתניהו

דעה / נתניהו מבזה את הכנסת על מנת להעביר חוק חסר תועלת כלכלית

חוק התקציב הדו-שנתי סותר את חוק יסוד: משק המדינה. במקום לפעול כחוק, או לשנות את החוק, בוחר נתניהו בדרך של מעקף המבזה את מוסד החקיקה בישראל, ומקדם - שוב - חקיקת חוק יסוד זמני.

בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט.  צילום: אלכס קולומויסקי / פלאש 90
בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט. צילום: אלכס קולומויסקי / פלאש 90
יניב כרמל

על מנת להסביר את הבעייתיות של המהלך שמתכוונת הממשלה לאשר היום: חקיקת חוק יסוד זמני, שוב, יש צורך להבהיר את מושג חוק היסוד, ואת חשיבותו לשיטה המשפטית הנוהגת בישראל.

חוקי היסוד בישראל הם סוג של חוקה. במושג חוקה מתכוונים בדרך כלל למסמך שכולל שורה של חוקי-על, כלומר חוקים שמהווים את הבסיס לכל חקיקה עתידית של בית הנבחרים, ולכן מהווים את תעודת הזהות של המדינה או האומה.

רק אנחנו וערב הסעודית

155 מדינות בעולם (מתוך 195 מדינות קיימות, בערך, תלוי איך סופרים) קבעו לעצמן חוקה. המודל המקובל לחוקה, שעוקב אחרי החוקה המודרנית הראשונה, החוקה האמריקאית מ-1781, כולל שלושה מרכיבים: חוקים בעלי אופי הצהרתי על זהותה וערכיה של המדינה; "חוקי משחק" – כלומר, הגדרות מחייבות כיצד פועלת שיטת הממשל של המדינה, לרבות סמכויות הרשויות השונות, שיטת הבחירות וכיו"ב; ורשימה של חירויות פרט שרשויות המדינה לא יכולות לפגוע בהן.

התקציב הדו-שנתי המלא היחיד שהועבר עד כה היה בשנת 2010, לשנים 2011 ו-2012. אז גם תקף חבר הכנסת דאז רוני בר-און, בזמנו מ'קדימה', את הרעיון של חוק היסוד הזמני בבג"צ.

בישראל נבחרה, עד כה, שיטה אחרת, הכוללת חקיקה "מצטברת" של חוקי יסוד אשר להם מעמד מיוחד בספר החוקים הישראלי. זו שיטה יוצאת דופן, ולמעשה יש רק מדינה אחת נוספת בעולם שבחרה בשיטה זו: ערב הסעודית (שם מוגדר הקוראן כ"חוקה", אליה מצטרפים חוקי יסוד הנחקקים מעת לעת).

לשם ההגינות, נציין שיש גם מספר מדינות מתקדמות יותר שאין להן חוקה אחידה וכתובה, אלא כזו הפרושה על מספר מסמכים ונוהגים – אך אלו בעיקר מדינות בעלות מסורת והיסטוריה משפטית ארוכה, בחלקה משותפת, ובהן בריטניה, ניו-זילנד וקנדה.

חוקה לכשעצמה אינה מבטיחה בהכרח שגשוג, ואף לא הסדרה של מתחים פנימיים, אתניים ודתיים, בתוך מדינה – ואפגניסטן ותימן על חוקותיהן יוכיחו. אך לא ניתן להמעיט בחשיבות של קביעת 'חוקי משחק' דמוקרטיים, וקביעת תעודת הזהות המדינתית והלאומית של מדינת ישראל, שהיא עדיין מדינה צעירה, מדינה בהתהוות.

בית המשפט אמנם אישר את המהלך שהממשלה ביקשה לבצע אך מתח ביקורת חריפה על הפגיעה החמורה בשיטה המשפטית הנהוגה בישראל

כאמור, דור המייסדים לא העפיל לפסגה זו של קביעת חוקה, ובחר בדרך הארוכה יותר של חקיקה מצטברת. על פי אחת התיאוריות ההנחה של בן-גוריון הייתה כי המתחים הפנימיים בתוך העם ימותנו עם השנים, והדבר יאפשר קביעת חוקה בדרך של הסכמה רחבה. נראה שהנחה זו הייתה שגויה.

בשיטה החוקתית שנבחרה בישראל, חקיקה מצטברת של חוקי יסוד, כאמור, ישנה בעיה מובנית נוספת, והיא שמעמדם "המיוחד" של חוקי היסוד לא הוגדר מעולם. לחוקי היסוד בישראל יש, למרבה המבוכה, הגדרה פורמאלית אחת בלבד המבדילה אותם מחוק רגיל: יש להם בכותרת נקודותיים. כן, כך לדוגמא נראית כותרת "חוק יסוד: הממשלה", יש בה נקודותיים. בחוק רגיל – אין. וזהו, זה ההבדל הפורמאלי היחיד בין החוקים.

אל תוך הואקום החוקתי הזה נכנס בית המשפט העליון במהלך שנות ה-90' של המאה הקודמת, כאשר במספר פסיקות תקדימיות יצר הלכה המגדירה את מעמדם העליון של חוקי היסוד אל מול החוקים האחרים – ובעיקר הכוונה למעמדם של חוקי היסוד שנחקקו אף הם בתחילת שנות ה-90', חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק.

בימינו מקובל לגנות את "האקטיביזם השיפוטי" שבית המשפט העליון גילה ביצירת מסכת של פרשנות למעמדם של חוקי היסוד, אך חשוב להבין שבית המשפט כמעט ונאלץ לעשות זאת, לאור החוסר שהשאיר המחוקק. יש מידה לא מבוטלת של צביעות בכך שהביקורת על בית המשפט מושמעת על ידי שרים וחברי כנסת אשר בידם הכוח למלא את החלל, ומעדיפים שלא לעשות זאת, מסיבותיהם.

חוק יסוד זמני

אל תוך הבלאגן, אין מילה אחרת, החוקתי הזה, מהלה בשנת 2009 הממשלה ה-32, בראשות ראש הממשלה ושר העל לענייני האוצר בנימין נתניהו, יחד עם שר האוצר, הד"ר שטייניץ, את ההמצאה של חוק יסוד זמני, כדי לאפשר את ההמצאה המפוקפקת מבחינה כלכלית תקציב דו-שנתי.

השיטה המקובלת להעברת תקציב בישראל היא אחת מהשיטות הממשליות היחידות שזכו – ובצדק – לעיגון חוקתי בדרך של חוק יסוד. חוק יסוד: משק המדינה, שנחקק בשנת 1975, הגדיר את הצורה המדוייקת שבה יש להחליט על תקציב מדינה.

על התקציב להיות מוגש לכנסת על ידי הממשלה אחת לשנה, עד לתאריך מסוים, ולעבור סדרת דיונים מוגדרת. באם התקציב אינו מאושר עד לתאריך מסוים אחר – 3 חודשים אל תוך שנת התקציב עליה דנים – אז פירושו של דבר שהממשלה אינה זוכה עוד לאמון הכנסת ועליה להתפזר.

התקציב זכה ליחס ייחודי וקפדני זה בהיותו הביטוי המהותי ביותר לתכנית הביצועית של הממשלה. וכך הוגדרה למעשה, בצורה חריפה וחדה, הדרך שבה הכנסת מבצעת בישראל את תפקידה כמפקחת על הרשות המבצעת. הכלי המרכזי של הכנסת לביצוע תפקיד זה – המקביל בחשיבותו לתפקידה כמחוקקת – הוא תהליך האישור, הכולל כמובן גם דיונים, הטלת שינויים ופסילה של חלקים, של התקציב.

את המעט מזעיר זה ביקשו נתניהו את שטייניץ לשנות, ויצרו מעקף חקיקתי. חוק יסוד שהוא בעצם הוראת שעה לשנים 2009 – 2010. ב-2009 עוד היה בזה היגיון מסויים, כיוון שהייתה זו שנת בחירות, כך גם בתקציב הדו-שנתי של השנים 2013 (שנת בחירות) – 2014, והתקציב הדו-שנתי של 2015 (שנת בחירות) ו-2016.

התקציב הדו-שנתי המלא היחיד שהועבר עד כה היה בשנת 2010, לשנים 2011 ו-2012. אז גם תקף חבר הכנסת דאז רוני בר-און, בזמנו מ'קדימה', את הרעיון של חוק היסוד הזמני בבג"צ. הממשלה התגוננה באמירה שמדובר בהוראת שעה מאחר ומדובר בניסיון, בפיילוט. בית המשפט אמנם אישר את המהלך שהממשלה ביקשה לבצע אך מתח ביקורת חריפה על הפגיעה החמורה בשיטה המשפטית הנהוגה בישראל, שיטה משפטית רעועה גם כך.

בישראל נבחרה, עד כה, שיטה אחרת, הכוללת חקיקה "מצטברת" של חוקי יסוד אשר להם מעמד מיוחד בספר החוקים הישראלי. זו שיטה יוצאת דופן, ולמעשה יש רק מדינה אחת נוספת בעולם שבחרה בשיטה זו: ערב הסעודית (שם מוגדר הקוראן כ"חוקה", אליה מצטרפים חוקי יסוד הנחקקים מעת לעת)

על חוסר התועלת הכלכלית של התצקיב הדו-שנתי נשמעו טענות רבות. על הנזק לשיטה המשפטית דובר די מעט עד כה. אך ייתכן שדווקא הניסיון – הלא מוצלח והלא חוקתי, לעניות דעתי – לפגוע במעט שקיים בבחינת "חוקי משחק" דמוקרטיים וממשליים בישראל, הוא שימנע את המהלך שמקדמת הממשלה ליצירת תקציב דו-שנתי נוסף לישראל.

אגב, לדברי ההסבר להצעת חוק היסוד שהוגשו לחברי הממשלה ופורסמו ביום חמישי האחרון לא מצורפת חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה לגבי חוקתיות המהלך. במקום זאת נכתב כי "עולה שאלה משפטית לגבי חקיקת חוק היסוד כהוראת שעה" וכי עמדת היועץ המשפטי תובא, בעל פה כנראה, בפני הממשלה בישיבתה. ייתכן וצורת פעולה זו מצביעה כי גם היועץ מנדלבליט סבור שישנה בעייתיות חוקתית באופן בו מבקש ראש הממשלה לקדם את חקיקת התקציב הדו-שנתי.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!