למוסד לביטוח לאומי ולמדינת ישראל אין נתונים בזמן אמת על תעסוקת עובדים, על שכרם ועל היקף מבקשי העבודה בעקבות משבר הקורונה. כך קובע מבקר המדינה בדו"ח ביניים שפרסם היום (חמישי).
מצב זה פוגע בהחלטות הממשלה בנוגע לתמיכה באזרחים, ובתמריץ החזרה לעבודה. המבקר המליץ לחייב את המעסיקים לדווח באופן רציף על עובדיהם, ולפשט את הביורוקרטיה המאפשרת לממש את הזכאות ל'דמי אבטלה לעובד בשכר נמוך'.
"מדובר בכשלים שניתן לתקן כבר בעת הנוכחית, וזו מטרתי בפרסום ממצאי הביניים", אמר המבקר מתניהו אנגלמן, והמליץ לחייב את המעסיקים בדיווח אישי על עובדיהם לביטוח הלאומי על בסיס חודשי. "יישום ההמלצות יסייע להמשך ניהול המשבר, לבחינת חלופות לתוכניות סיוע רלוונטיות ולייעול המענה לאזרחים".
שלושה גופים, שלושה נתונים שונים
נתוני האבטלה נמדדים כיום על ידי שלושה גופים שונים – הביטוח הלאומי אשר סופר את מקבלי קצבת האבטלה לפי מספר התביעות שהוא משלם עליהן, שירות התעסוקה אשר סופר את דורשי העבודה שפנו לשירות התעסוקה והלמ"ס אשר מתבסס על סקרי כח אדם שביצע לפי הגדרות שונות. הפערים בין הגופים כל כך גדולים, שביוני 2020 היה מספר דורשי העבודה לפי שירות התעסוקה גדול פי למעלה מ-2 ממספר הבלתי מועסקים והעובדים שנעדרו מעבודתם לפי נתוני הלמ"ס.
בנסיבות אלו, לדברי המבקר – לא ניתן לקבוע כלל כמה מובטלים יש באמת, ולא נתן לגזור מכך את הצעדים הנכונים לשוק העבודה. חוסר בנתונים זמינים ושוטפים עלול לגרום לניתוח לא מבוסס דיו של תמונת מצבם התעסוקתי של העובדים במשק ולהביא לקבלת החלטות שאינן מיטביות. כך למשל, הנתון על פיו קבעה הכנסת שיתקצרו ההקלות בתנאי הזכאות לדמי אבטלה, הוא נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שכיום מצביעים על אבטלה נמוכה משמעותית משני הגופים האחרים.
ההמלצה: דיווח מעסיקים לביטוח הלאומי
מבירורים שערך משרד מבקר המדינה עם גורמים בביטוח הלאומי, במשרד האוצר, בלמ"ס, במשרד העבודה והרווחה ועם כלכלנים מהאקדמיה עלה כי המקור המהימן, המסוגל לייצר מידע זמין ושוטף על היקפי האבטלה הוא המוסד לביטוח לאומי, וזאת בהתבסס על דיווחי המעסיקים מדי חודש. אלא שעל אף שהחוק קובע כי על המעסיקים לדווח באופן פרטני מדי חודש על כל עובד ועובד, בפועל דיווח פרטני מבוצע כיום רק פעמיים בשנה, וביתר החודשים מדווחים המעסיקים רק על מספר המועסקים שלהם והשכר המצרפי המשולם להם. המשמעות היא שהמידע שבידי הבט"ל איננו עדכני. לפיכך, המליץ המבקר בתקופת הקורונה, לעבור לדיווחים חודשיים פרטניים, שינוי שיכול לשפר משמעותית את התשתית לקבלת החלטות מושכלות בנושא שוק העבודה.
המבקר הוסיף כי מעבר לדיווחים חודשיים עשוי גם לתרום לפישוט הליכים בירוקרטיים, בין היתר לצורך מימוש האפשרות הקיימת בחוק ביטוח לאומי לקבלת 'מענק למובטל שעובד בשכר נמוך'. מענק זה ניתן למי שפוטר מעבודתו ומצא עבודה אחרת, בשכר נמוך משכרו הקודם. בכך הוא מעודד יציאה לעבודה ומצמצם את היקפי האבטלה, ומאפשר לעובד להגדיל הכנסתו.
כיום, לדברי המבקר, רבים מהזכאים לקצבה זו אינם עומדים על זכותם זו בשל ההליך הבירוקרטי ושיעור הניצול שלה הוא אפסי. עוד המליץ המבקר לבחון את החסמים הבירוקרטיים ואת הדרכים למימוש מיטבי של המענק למובטל שעובד בשכר נמוך, על מנת שהתהליך יהיה יעיל, ראוי וכך שייושם באופן מקוון.
