שתי שריפות כילו לחלוטין את מחנה הפליטים "מוריה" באי לסבוס שביוון, ואלפי תושביו נותרו ללא מחסה – כך דיווחה הבוקר (חמישי) סוכנות הידיעות AP. במחנה חיים כ-12.5 אלף פליטים ומבקשי מקלט שנותרו ללא מחסה, בהם כ-4,000 ילדים. כוחות כיבוי השתלטו על השריפה, וראש ממשלת יוון הכריז על מצב חירום באי.
רוני הוס (27), חברת תנועת הבוגרים של השומר הצעיר ורכזת בית ספר "השלום" לילדי מחנה הפליטים המופעל על ידי מתנדבים ישראלים, אומרת ל"דבר": "מתחוללת פה זוועה. הוכרז על מצב חירום בלסבוס אבל לא לגמרי ברור מה זה אומר. אנשים ברחובות בלי כלום. ישנים על המדרכות. כל האזור חסום, אין כניסה אליו ואין יציאה. לא ברור מה הולך לקרות ומה תכנית הפעולה של המשטרה. אתמול עוד יכולנו להכנס ועזרנו בחלוקה של האוכל היכן שהתרכזו הפליטים. המורים שלנו הגיעו למוקדי החלוקה והפעילו את הילדים. היום הכל חסום ע"י המשטרה והצבא. נראה מה יהיה בימים הבאים".
השריפה הראשונה החלה בשלישי בלילה, והחריבה חלק מהמחנה, ושריפה נוספת הוצתה הלילה (רביעי), וכילתה את יתר השטח. לפי הרשויות ביוון, שתי השריפות הוצתו על ידי פליטים תושבי המחנה, במחאה על הסגר שמוטל על המחנה למניעת הקורונה.
בעקבות השריפות נותרו כלל הפליטים במחנה ללא קורת גג, ונאלצו להעביר את הלילה בשטח הפתוח. כוחות משטרה מנעו מהם להתקרב ליישובים בסביבה ולנמל האי במייטלן.
ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטאקיס, הכריז על מצב חירום באי והודיע כי יוקצו משאבים לטיפול במשבר. הוא הוסיף שהרשויות יפנו את כל הקטינים שאינם מלווים במבוגר, אך הפליטים שבאי לא יורשו לעזוב.
מחנה הפליטים 'מוריה' הוא הגדול ביותר ביוון. הוא תוכנן במקור להכיל 3,000 פליטים בלבד, אך כיום נמצאים בו כ-12.5 אלף פליטים. המחנה מקבל פליטים מהמזרח התיכון ומאפריקה, ובשל קרבתו היחסית של האי לסבוס לטורקיה, כל גל פליטים מורגש בו באופן מאסיבי. באי לסבוס, שבו ממוקם המחנה, פחות מ-30 אלף תושבים יוונים. המחנה מהווה מוקד מתיחות מתמדת בין המקומיים לפליטים, ואף מטרה לפגיעה מצד ארגוני ימין קיצוני.
לדברי הוס, כי מאז שפרצה מגיפת הקורונה המחנה נמצא תחת סגר, והאווירה הכללית היא של "סיר לחץ". "בתחילה זה היה בהתאמה למדיניות היוונית הכללית, שהתמודדה בצורה טובה עם הקורונה", מספרת הוס, "אך לאחר שהחלו ההקלות, ההגבלות על מחנות הפליטים נשארו כמו מהיום הראשון למגיפה. זה יצר סיר לחץ עצום. רוב האנשים לא נמצאים בשטח המגודר של המחנה, אלא באוהלים מסביב, לא יכולים להיכנס ולצאת".
"זה נורא עצוב ושובר את הלב. לא שהיה טוב במוריה. המחנה הוא נורא והתנאים נוראיים והצפיפות נוראית אבל גם המקום הזה, איך שהוא היה, שימש איזשהו בית ועכשיו הוא נשרף לחלוטין, ואנשים יושבים ברחובות ומחכים לא ברור למה".
במרץ השנה נשרף בית הספר "השלום" שהוקם בסמוך למחנה על ידי תנועות השומר הצעיר והאג'איל, ומופעל ע"י מתנדבים ישראלים. בבית הספר למדו כאלף מילדי המחנה. מאז שנשרף עברה פעילותו לתוך מחנה הפליטים, אך סמוך לכך פרצה מגיפת הקורונה, והפעילות הסדירה כמעט שלא התקיימה.
