לאור העלייה הדרסטית בתחלואה בקורונה והתראות ממערכת הבריאות על קירבה לתפוסה מלאה, קבינט הקורונה אישר הלילה את מתווה "ריסון מהודק", שיגיע ביום ראשון לאישור הממשלה. נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וחבר בצוות המומחים של פרופ' גמזו, מסביר -'דבר' כי בעיניו אופן קבלת ההחלטה וההכנות למתווה הסגר הן בעלות משקל גבוה יותר מהפרטים המדויקים של ההגבלות שיוחלטו.
אנשים צריכים להתכונן לא לחזור מהסגר למציאות נפלאה, אלה למציאות של רמזור. לא יהיה הפעם מצב של מסיבות סוף קורונה, כי אנחנו נגיע שוב למספרים מאוד גבוהים".
איך הגענו למצב של קרוב לאיבוד שליטה בקורונה?
"בגלל שאין לממשלה מספיק קשב להתעסק בזה. לתכנית הרמזור לא היה מספיק זמן כדי להיות מיושמת, היא הפכה למקור למתח, לצערי, כי היבטי הסטיגמה נגד ערים אדומות קיבלו יותר ביטוי מאשר המטרות המקוריות, שהיו תמיכה ברשות, גיבוש תהליכים ניהוליים של בדיקות ופינוי תושבים חולים. במשך השבועיים שהצענו את המתווה ולא אישרו אותו, הלחצים גברו ובסוף גיבשו את תכנית הסגר הלילי שאין לה הרבה משמעות על רמת התחלואה, וכך הגענו לעומס על מערכת הבריאות, שמצריך הגבלות.
"החגים הם תקופה מתאימה להגבלות יותר משמעותיות. חשבתי שאפשר לנקוט הגבלות משמעותיות שאינן סגר, ואני חושב שההגבלות העיקריות צריכות להיות בחללים סגורים. אמרתי בקבינט של גמזו שיש יתרון בנקיטת הגבלות בתקופת החגים, כי יהיה אפשר לציין את החגים באוויר הפתוח, בפארקים או בים. אני כן חושב שילדים בגן ובכיתות הנמוכות יכולים להמשיך. עוד סיבה לתכנן הגבלות לחגים היא שצריך לתת זמן להתכונן להגבלות – אי אפשר להטיל הגבלות מהיום למחר".
"הכי חשוב – לקבל עכשיו החלטה, כדי לאפשר היערכות"
איך נכון עכשיו להתקדם?
"החלטות צריכות להתקבל בהסכמה, אחרת לא תהיה היענות. אנחנו רואים את זה בנושא של החתונות, שממשיכות להתקיים גם בערים אדומות מסוימות על אף הסגר הלילי. היו מקומות בהם ההנהגה המקומית עשו עבודה מאוד רצינית בהתאם להגבלות – לדוגמה העיר אלעד – אבל יש גם מקומות שיש בהם התנגדות. כשיו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן קורא לא לציית להנחיות, זה מראה על שבר אדיר.
"אבל הדבר הכי חשוב זה לקבל עכשיו החלטה. מבחינתי, שיקבלו החלטות שאני לא מסכים איתן, אבל שיקבלו. כי כל החלטה שלא תתקבל מראש, לא יהיה אפשר ליישם אותה. צריך לפרוט את ההחלטות למעשים, לראות איך כל גוף נערך – פיקוד העורף, המשטרה, הרשויות, ההסברה, הרווחה, הטיפול בקשישים. כל זה דורש הרבה עבודה פרשנית של ההחלטה, כי זה ייראה קצת אחר בכל מקום. צריך לפרט מראש את ההשלכות על בתי כנסת ומערכת החינוך, כי אנשים מבולבלים.
"בנוסף, צריך יהיה לתכנן מראש גם את היציאה מההגבלות. ביציאה מהסגר הראשון, לא מספיק הכינו את מערכת קטיעת שרשרת ההדבקה לשגרת קורונה. הממשלה הייתה עסוקה בתקציב, והיו כמה שבועות בהם אף אחד לא התעסק בקורונה. הפעם, יהיה צריך תוך כדי הסגר לתגבר את מערך קטיעת שרשרת ההדבקה, לתגבר את כוח האדם במערכת הבריאות, ולהכין את מערכת החינוך לחזור למציאות של רמזור. אנשים צריכים להתכונן לא לחזור מהסגר למציאות נפלאה, אלה למציאות של רמזור. לא יהיה הפעם מצב של מסיבות סוף קורונה, כי אנחנו נגיע שוב למספרים מאוד גבוהים".
