דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
13.9°תל אביב
  • 8.0°ירושלים
  • 13.9°תל אביב
  • 12.3°חיפה
  • 14.2°אשדוד
  • 11.2°באר שבע
  • 16.0°אילת
  • 14.4°טבריה
  • 7.2°צפת
  • 12.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלת הקורונה

כלכלת הקורונה / מסמך שפרסם ה-OECD: "נדרש שינוי כלכלי פרדיגמטי בסדר גודל היסטורי"

המסמך מציע לגבש חלופות למושג 'צמיחה כלכלית', וכן להשתמש ברעיונות כלכליים שהתגבשו בעשור האחרון כדי 'לשנות באופן יסודי' את האופן בו הכלכלה עובדת | "איננו יכולים להתחמק מהשאלה איזה עתיד אנחנו מחפשים אחרים המשבר"

פסל בכיכר רוקפלר בניו יורק, עם מסכה (Diane Bondareff/AP Images for Tishman Speyer)
פסל בכיכר רוקפלר בניו יורק, עם מסכה (Diane Bondareff/AP Images for Tishman Speyer)
יונתן קירשנבאום
טל כספין

שינוי פרדיגמטי בסדר גודל היסטורי: תחת הכותרת "מעבר לצמיחה" פרסם היום (שישי) ארגון ה-OECD מסמך ובו אמירות מרחיקות לכת כלפי עומק השינוי הנדרש כדי שכלכלות הארגון יוכלו לעמוד באתגרים הניצבים בפניהם, בזמן הקורונה אך גם בימי שגרה. המסמך מציע לגבש חלופות למושג צמיחה כלכלית, וכן להשתמש ברעיונות כלכליים שהתגבשו בעשור האחרון כדי 'לשנות באופן יסודי' את האופן בו הכלכלה עובדת.

"זה נראה בלי נמנע שהכלכלה והחברה אחרי הקורונה תיראה שונה מזו שהייתה לפני הנגיף. זהו רגע של בחירה עמוקה" נכתב בדו"ח. "איננו יכולים להתחמק מהשאלה איזה עתיד אנחנו מחפשים אחרים המשבר".

לצד הפגיעה האנושה במרקם החברתי, קריסת שירותי הבריאות בחלק מהמדינות והרחבת חוסר השוויון, מציינים במסמך כי הקורונה חשפה גם הזדמנויות לכלכלת העולם: הורדה ברמת אי השוויון, והורדה דרמטית בקצב פליטת הפחמן ובצריכה שאחראיים לשינוי האקלים הקטסטרופלי המתהווה  דרך הבנה מחודשת של תפקידן של המדינות: "ממשלות גילו כי הן יכולות להתערב בכלכלה במהירות ובהיקף אדיר". החוקרים מציינים כי הוויכוח על הוצאה ציבורית עוד לא הסתיים, אבל לקונצנזוס סביב פעולה נרחבת של הממשלה, לצד מעורבות הבנקים המרכזיים במימון המשבר – יש משקל רב.

המסמך הוא חלק מתהליך שנפתח לבקשתו של ראש הארגון אנחל גורייה כבר ב-2015, שמטרתו  בין השאר "להגדיר מחדש את הצמיחה כך שתשים את שלומם של האנשים במרכז המאמץ". ב-2018 הקים גורייה קבוצה מייעצת ליצירת "נרטיב צמיחה חדש". הוא אמנם אינו מהווה נייר עמדה רשמי של הארגון, אבל פרסומו כחלק מתהליך שמוביל ראש הארגון מקנה לו מעמד משמעותי.

לפי המסמך, יש לחשוב מחדש על הרבה מהגישות הכלכליות אותנו אימצו מדינות ה-OECD ב-40 השנים האחרונות. יש לגבש תפיסה חדשה של "התפתחות כלכלית וחברתית" המבוסס על הבנה עמוקה יותר של הקשר בין צמיחה כלכלית, רווחה, הורדת רמות חוסר השוויון וקיימות סביבתית.

"האתגרים העמוקים שעומדים היום בפני כלכלות הארגון לא ייענו פשוט באמצעות שינויים במסגרת המדיניות הקיימת. רפורמה שתשיג את המטרות החדשות צריכה לגעת במבנה הליבה ובדינמיקה של הכלכלה", נכתב במסמך. "שינוי כזה ידרוש שינוי עמוק יותר, מהסוג שהתרחש ב-1940 (המהפכה הקיינסיאנית, ט.כ)  וב-1980 (המהפכה המוניטרית, ט.כ). הרבה הצעות מדיניות מסוג זה כבר נעשו, ויש עושר של תובנות ורעיונות בשדה הכלכלי ועיצוב המדיניות מהם אפשר לגבש פתרונות".

על פי הכותבים, הקורונה חושפת את הכשלים במדיניות הכלכלית המקובלת ברחבי העולם בארבע העשורים האחרונים, שכוללת התערבות ממשלתית נמוכה בשוק, רמות חוב וגירעון נמוכים ופיקוח מוגבל של הממשלות על השחקנים במגזר הפרטי. החוקרים מצביעים על שלוש סיבות שמצביעות לדבריהם על כל שהמודלים הכלכליים הנוכחים אינם ברי קיימא: אי השוויון הגובר בארבעים השנים האחרונות שמייצר אי יציבות חברתית, חוסר יציבות של השוק, ובייחוד שוקי ההון שהביאו את העולם למשבר חסר תקדים בשנת 2008, וחוסר היכולת של המגזר הפרטי להתמודד במיידיות הנדרשת עם קנה המידה של הקריסה האקלימית שמאיימת על קיומו של המין האנושי.

לטענת הכותבים, מדיניות כלכלית חדשה תצטרך להתמקד בניהול מדוייק יותר של המשק על ידי ממשלות, שיתערבו בשוק כדי להביא להתמודדות עם משבר האקלים באופן שמפחית את רמות אי השוויון חסרות התקדים שנוצרו בארבע העשורים האחרונים. הכותבים מציעים:

  • אימוץ תכניות הפחתת פליטות פחמן רחבות ומיידיות – כדי להגביל את ההתחממות לרמה שתאפשר המשך חיים במרבית העולם הכותבים מציעים לממשלות לאמץ תכניות השקעה חסרות תקדים, שיכוונו להפחתת פליטות הפחמן. הכותבים מציעים גם לאמץ מדיניות שמעודד באופן מכוון מעבר לייצור אנרגיה שאינה מבוססת על דלקי מאובנים, כמו מס פחמן, וביטול הפגיעה ברמות התעסוקה במגזרים שיפגעו על ידי חתירה לתעסוקה מלאה דרך תכניות ההשקעה הירוקות.
  • פיקוח על שוק ההון- כדי למנוע מצבים של אי יציבות שמאיימת על הכלכלה כולה, וכדי לבלום את העלייה ברמות אי השוויון, מציעים החוקרים לאמץ מדיניות של פיקוח והגבלת הפעולות והרווחים משוק ההון.
  • הגבלת שכר בכירים
  • פירוק מונופולים, בעיקר בשוק הטכנולוגיה- הכותבים מציעים לשנות את חוקי ההגבלים העסקיים כך שענקיות הטכנולוגיה יבוזרו וריכוז ההון והכוח אצל מספר קטן של חברות יפסק.
  • תיאום מדיניות מיסוי- כדי למנוע ריכוזי הון גדולים אצל בעלי הון מעטים, הכותבים מציעים למדינות העולם לאמץ מדיניות מיסוי שתמנע את קיומם של מקלטי מס, ותביא לעלייה ברמת המיסוי על בעלי ההון הגדולים ביותר.

"כדי להצליח להתמודד עם האתגרים העצומים העומדים לפתחינו, חזרה ל'עסקים כרגיל' איננה אופציה" כותבים החוקרים. "רגעים אלו נקראים במדע החברה נקודות שינוי פרדיגמה- זמנים שבהם הרעיונות הישנים מתגלים כלא מספיקים כדי להבין או לענות על אתגרי השעה, ורעיונות חדשים מחליפים אותם. יותר מעשור אחרי המשבר הכלכלי של 2008, כשכלכלות העולם ניצבות מול שורה של משברים, אנחנו טוענים שהגיע הזמן לשינוי פרדיגמטי מהסוג הזה".

בקבוצה חברים הכלכלנים אנדי הלדן, מייקל ג'ייקובס, אלן קירמן, נורה לוסטיג, מריאנה מוצאטו, רוברט סקידלסקי., דניס שאוור ורוברט אונגר.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!