דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

לקראת סגר שני / תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז מתקשים בשגרה, בלמידה מרחוק הקושי גובר

פרופסור לילך שלו-מבורך, חוקרת הפרעות קשב וריכוז, מפתחת תכניות פדגוגיות לתלמידים: "צריך לתת זמן לתרגול החומר באמצעות סימולציה בקבוצות קטנות"

ילדה עם בעיות קשב וריכוז מתקשה בלמידה מרחוק  (צילום: shutterstock)
ילדה עם בעיות קשב וריכוז מתקשה בלמידה מרחוק (צילום: shutterstock)
דוד טברסקי

תלמידים עם הפרעות קשב מתקשים להישאר מרוכזים בכיתה, אך בלמידה מרחוק הקושי שלהם גדול עוד יותר. שבוע בלבד אחרי פתיחת שנת הלימודים, ועם סגר נוסף מעבר לפינה, תלמידים אלו מציבים אתגר גדול בפני אנשי החינוך.

פרופסור לילך שלו-מבורך חוקרת במשך שנים הפרעות קשב, במטרה להעניק כלים ללמידה ל-10 אחוז מהאוכלוסייה הסובלים מבעיות קשב וריכוז. היא לא נשארת פסימית: "השינוי באופן הלמידה יכול להביא פוטנציאל גדול".

"גם המורים וגם התלמידים נמצאים היום בסביבות עם הרבה יותר הסחות דעת", מספרת שלו-מבורך. למרות השיפור המתמיד בכלים הטכנולוגים, בתכניות הלמידה החדשניות וברפורמות החינוכיות, בשנים באחרונות חוקרי הפרעות הקשב עדים ליותר ויותר קושי להתרכז. "יש הערכות שמדברות על סדר גודל של 10-15 אחוזים מהאוכלוסייה אבל אני רוצה להיזהר מהערכות כאלו", היא אומרת. אבל "הפרעת היפראקטיביות היא מאוד שכיחה, ואצלנו בארץ היא ממש בעלייה בשנים האחרונות".

פרופסור לילך שלו-מבור (אלבום פרטי)
פרופסור לילך שלו-מבור (אלבום פרטי)

המונח המדויק לתופעה המוכרת הוא "הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות" (ADHD,  Attention Deficit Hyperactivity Disorder). הקושי להישאר מרוכז וקשוב. ביטויים שכיחים של התופעה כוללים סממנים של אימפולסיביות (התנהגות המונעת ע"י דחפים) והיפראקטיביות (חוסר שקט תנועתי), הדורשים יחס וטיפול ייחודיים במקרים קיצוניים.

ההפרעה אינה מיקשה אחת, והיא מורכבת ממקבץ של סימפטומים. "הסיפור הזה חמקמק", אומרת שלו. "יש מגוון של מצבים שבהם כל אחד יכול למצוא את עצמו בחוסר קשב והיפראקטיביות, מסיבות שונות שאינן בהכרח הפרעת קשב, כמו עייפות. כולם מדברים עכשיו על כך שאנחנו בתקופה עם הרבה חוסר וודאות ומפלס החרדה עולה, זו תקופה שיכולה בפרוש להעלות סימפטומים כאלו".

לטענת שלו, כיתות הלימוד מלאות בעשרות גירויים שמקשים עם מורים ותלמידים כאחד להתרכז, והמצב בלימודים מקוונים מהבית כנראה חמור יותר. "אי אפשר לשלוט במה שקורה בעוד עשרים חדרים בהם יושבים תלמידים", אומרת שלו. "זה שאיכות הסאונד והתמונה נמוכה גם מוסיף לקושי. המורה והתלמיד צריכים להשקיע הרבה יותר משאבי קשב בשביל להבין בכלל על מה מדברים, לדבר באופן כזה שיהיה ברור לאחרים".

מה המורות פוגשות בזום?
"אנחנו מפוצצים בהסחות תוך כדי הלמידה. בהתחלה זו הייתה למידה שכלל לא הייתה מותאמת לטכנולוגיה החדשה וילדים שעה שלמה ישבו מול המסך לחוות שיעור. זה בלתי אפשרי".

5. פגישת כיתה מודרנית, דרך הזום. (צילום: דן לזר)
5. פגישת כיתה מודרנית, דרך הזום. (צילום: דן לזר)

זה מה שהכיתה דורשת מהתלמידים, לשבת ולהקשיב.

"אם לא נאפשר לתלמידים להיות מעורבים בצורה כזו או אחרת, קרוב לוודאי שנאבד הרבה מאוד מהם והלמידה תהיה מאוד לא יעילה. מזה שיעור ממוצע? מורה עומדת ומסבירה וכל התלמידים צריכים להקשיב, לסכם, ולהבין באופן פאסיבי בלי הרבה מאוד אפשרות לחוות למידה פעילה. זה בעייתי לכלל התלמידים, אבל ילדים עם הפרעת קשב פשוט מתנתקים מהסיטואציה. צריך לתכנן ולשלב ביחידת הלימוד פעילויות שיאפשרו לכל אחד להגיב ולחוות".

הניתוק הזה מתבטא במספר אופנים טיפוסיים. פעמים רבות תלמידים ישמעו רק חלק קטן ממה שאומר המורה, ולרוב לא את החלקים המשמעותיים של המידע. לפעמים חוסר הריכוז יתבטא כלפי חוץ, בצעקות, הפרעות למהלך השיעור ועוד. אבל במקרים אחרים התלמיד יתכנס לתוך עצמו ומחשבות, חששות או תשוקות שמעסיקים אותו לא יאפשרו לו להתרכז. "במצב כזה, לרוב החומר הנלמד לא היה סיכוי להיכנס מלכתחילה", אומרת שלו.

ביטוי נוסף של הפרעת קשב וריכוז הוא התנהגות אימפולסיבית. "תלמידים מחונכים בסיטואציות מסוימות להגיב באופן מיידי ואוטומטי. מדובר בחלק מרכזי בחינוך", אומרת שלו. "לתלמידים עם בעיות קשב אין את היכולת להפעיל תהליכי בקרה מדודים ומושכלים כדי שיוכלו לבחור תגובה שמתאימה לסיטואציה. תלמידים כאלו מגיבים לא פעם באופן לא מתאים ולא מותאם כלפי מורים וכלפי חברים גם בהפסקה".

לפעמים, תלמידים עם ADHD פשוט לא שמים לב שהסיטואציה השתנתה. "הם מתבלבלים בקלות בין תרגיל אחד למשנהו. בשיעור מתמטיקה בכיתה, המורה תעבור לתרגיל חדש אבל הם יתנו תשובה על התרגיל הישן בגלל שהם פשוט לא הצליחו לשים לב לשינוי בתבנית".

לא באמת למידה פרטנית

בשנים האחרונות, אנחנו עדים לשינוי בחשיבה על מבנה השיעור, ולהכנסת פעילויות מגוונות יותר לתוך השיעורים. הסוג הזה של פעילויות שמעודדות למידה אקטיבית, טוב להתמודדות עם בעיות קשב בכיתה, אבל גם מרחוק, ובמיוחד עבור תלמידים עם הפרעת קשב. עם זאת, יש מחסור אקוטי במשאבים למורות שילוו את התלמידים כדי לעזור להם לעבוד באופן יותר ממוקד דרך למידה פרטנית.

לדברי שלו, למרות הגדלת סלי השילוב שאמורים לעזור לתלמידים עם בעיות קשב, והמודעות הציבורית הרחבה שיש לתופעת בעיות הקשב בשנים האחרונות, האפשרות של תלמיד לקבל הדרכה אישית כמעט ואינה קיימת. "יש לנו ציפייה שפעולה אחת תהיה אפקטיבית לכולם – זו הנחה שגויה", אומרת שלו. "בשביל לחלק את השעות הלא מספיקות, יוצרים קבוצות קטנות של תלמידים ללמידה פרטנית, אבל זו לא באמת למידה פרטנית. בכל קבוצה כזו יהיו מספר תלמידים עם הפרעת קשב אבל כל אחד יצטרך משהו אחר".

בחודש מאי השנה, המורות חזרו ללמד בקפסולות ודווחו על תפקוד משופר של התלמידים, ההבדל של מורה שעומדת מול 18תלמידים ולא מול כיתה של 30 תלמידים הוא משמעותי מאוד, וזה רק מדגיש את העניין שאין פטנט שיכול לפצות על תשומת הלב האישית שכל תלמיד זקוק לה.

עולים לכיתה א' (צילום: יוסי אלוני / פלאש 90)
עולים לכיתה א' (צילום: יוסי אלוני / פלאש 90)

"ילדים עם הפרעת קשב הם ילדים שיש להם את כל היכולות והכישורים כדי להצליח" אומרת שלו, "אבל זה באחריותנו שניצור עבורם את הסביבה הלימודית המתאימה. הקפסולה מאפשרת למורים יותר מאשר לתלמידים כי היא מעניקה למורים הזדמנות לראות את הצרכים של התלמיד".

"הפוטנציאל כאן יכול להיות גדול"

אז מה את מציעה היום למורות?

"לשבור את המסגרת המסורתית של השיעור; לשבור את הרצף הלינארי, להסתכל על השיעור כמבנה מודולארי עם יחידות זמן קצובות. שיעור צריך להתחיל מהסבר קצר של מה יהיה בשיעור. את החומר החדש כדאי לעשות בשלב הראשוני של השיעור. ואז זמן מוקצב וברור לתרגול החומר באמצעות דוגמאות-סימולציה, פעולה מפעילה, לעורר את החשיבה הביקורתית. המורות והמורים צודקים בביקורת שלהם" אומרת שלו "האופן הזה דורש הרבה מאוד השקעה, בטח שבלמידה המקוונת".

אחת ההצעות ששלו כתב בניירות עמדה שהוגשו לגורמים חינוכיים בארץ, היא לדאוג לכך שתהיה מורה תומכת שתוכל לעזור לתלמידים המתקשים בזמן השיעור המקוון עצמו "הזום מאפשר חלוקה לחדרים", אומרת שלו, "אז למה שבזמן עבודה בצוותים, או כשכל הכיתה יושבת ביחד בזום, לא תהיה עוד מורה תומכת, שתוכל לקחת ילד או שניים ולשבת איתם בפרטנית? שאלה של זו שאלה של סדר עדיפויות ולאן מפנים משאבים".

"בלמידה מקוונת מספיקים פחות – וחייבים להבין את זה", מסכמת שלו, אבל בוחרת לבחון את המציאות דווקא על נקודות הזכות שהיא מביאה עמה, "הפוטנציאל כאן יכול להיות גדול, במשך הרבה שנים מדברים במערכת החינוך על להביא את התלמידים לרמות הבנה וחשיבה גבוהות יותר. אין פה מרשמי קסם לאיך עושים את זה, אבל יצירת קצב למידה קצת יותר ממוקד יכול להוביל אותנו לשם".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!