"אני חושש שאם לא יהיה פיצוי כלכלי לאנשים שנדרשים להכנס לבידוד, נראה יותר ויותר אנשים שלא ידווחו על חשיפה לחולים מאומתים, ואנשים שמפרים את הנחיות הבידוד" כך אומר ל'דבר' פרופ' קובי פלג מומחה לניהול מצבי חירום ורפואת אסונות מאוניברסיטת תל אביב.

"כבר היום רואים בחקירות האפידימיולוגיות שיש אנשים שלא מדווחים ואפילו כאלה שמאיימים על חברים שלא לדווח, ואני חושש שנראה את זה יותר". פלג לא מודאג סתם, בסוף ספטמבר תיכנס לתוקף פסיקת בג"ץ שביטל את ההנחיה הגורפת להכיר בימי בידוד כימי מחלה. נכון להיום המדינה טרם הציגה מנגנון פיצוי חלופי.

פרופ' קובי פלג (אלבום פרטי).

מחקר שערך פרופ' פלג יחד ד"ר מורן בודס, מנהל המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר, מעלה כי הפיצוי הכלכלי בימי הבידוד הוא גורם מרכזי בנכונותם של אזרחים לקיים את הנחיות הממשלה ולשמור על תנאי הבידוד.

מנתוני המחקר עולה כי בסקר שנערך בחודש פברואר, 94% מהאנשים השיבו כי יצייתו להנחיות הבידוד בהנחה שיפוצו כלכלית, אבל רק 57% השיבו כי יצייתו גם במידה ולא יפוצו כלכלית.

המחקר של פלג ובודס צוטט גם על ידי ארגון ה-OECD שהדגיש את החשיבות שבמתן פיצוי כלכלי לעובדים הנדרשים לבידוד, גם כדי לעודד עובדים להקפיד על הנחיות למניעת הפצת הנגיף, וגם כדי למנוע פגיעה בהכנסת משקי הבית בתקופת המשבר הכלכלי.

חוויה של אובדן אמון

"ביצענו את הסקר פעם נוספת במרץ, ואפשר היה לראות ששיעור הנכונות של אנשים להישאר בבידוד גם בלא הנחת פיצוי עלה ל-71%" אומר ד"ר בודס, "עם זאת, בימים אלה אנחנו מנתחים נתונים חדשים שאספנו באוגוסט – וכבר רואים ממצאים ראשוניים שמעידים על ירידה חזרה למצב בפברואר, ואולי אפילו פחות".

האם תצייתו לבידוד? מחקר שערכו פרופ' פלג וד"ר מורן בודס (עיצוב: אידאה)

בודס מציע פרשנות אפשרית לנתונים, כך שייתכן שבפברואר אנשים עוד רק שמעו על המחלה, ועוד לא ממש הכירו אותה – ובמרץ המחלה כבר הייתה נוכחת יותר בארץ ואנשים נטו יותר לקונפורמיזם מתוך תחושת אחריות.

"עכשיו, אנשים כבר עמוק בתוך הגל השני, ובחוויה של אובדן אמון" טוען בודס "אז הם חוזרים אחורה בנכונות שלהם להיכנס לבידוד בלא פיצוי. טראומה, היא מוטיבציה קצרת טווח, שגם גובה את מחיריה".

"האמת היא שהרעיון למחקר הזה עלה לי בכלל לא מהקורונה, אלא כשאלוף פיקוד העורף נתן בזמנו הוראה לאנשים להישאר בבתים ולא ללכת לעבודה כשהיה חשש למטח טילים על גוש דן" מספר פרופ' פלג. "התחיל אז וויכוח שלם אם אנשים יפוצו או לא ואמרתי לעצמי, מעניין באמת לראות עד כמה זה משפיע על אנשים בתהליכי קבלת ההחלטות?

כשיש לציבור אמון, ההשפעה של הפיצוי על הנכונות של אנשים להקפיד על הבידוד היא יותר קטנה, כי אנשים מאמינים לחשיבות ההוראות"

"בפברואר כשרק התחילו לדבר על הקורונה, השאלה הזו צפה ועלתה בי. פילוח הנתונים מהסקר שעשינו בפברואר מראה שבמקרה שאין פיצוי, יש קשר ישיר בין מידת הנכונות לציית לרמת ההכנסה. ככל שאדם מרוויח פחות, כך גדל הסיכוי שלא יציית".

"כשיש לציבור אמון, ההשפעה של הפיצוי על הנכונות של אנשים להקפיד על הבידוד היא יותר קטנה, כי אנשים מאמינים לחשיבות ההוראות שהם מקבלים מהגורמים המוסמכים ולכן פשוט מיישמים אותן" מסביר פלג. "אבל במצב שבו יש אי אמון, או ירידה משמעותית באמון, הסיכוי שמי שנפגע כלכלית יציית להנחיות הוא יותר נמוך".

כשהמדינה דואגת לאדם

"יש כיום ירידה מהותית של אמון הציבור בהנחיות ההנהגה. התחושה היא שההחלטות מתקבלות על בסיס פוליטי ולא מקצועי וההנהגה דורשת דברים שבעצמה היא לא מקיימת", טוען פלג "לכן אני סבור שסוגיית הפיצוי היא בעלת השפעה משמעותית כרגע".

"האמון והפיצוי הכלכלי קשורים זה בזה" מוסיף ד"ר בודס, ומסביר כי במדינות רבות אחרות כמו גרמניה, ניו-זילנד הממשלה השכילה להבין מהרגע הראשון שהיציבות הכלכלית נחוצה כדי לרתום את האנשים לבלימת המחלה.

ד"ר מורן בודס (אלבום פרטי)

"הם הבינו ששיתוף הפעולה של האנשים תלוי בגב הכלכלי שהם מקבלים. אדם שיודע שהמדינה דואגת לו ומספקת את צרכיו, הוא אדם הרבה יותר קשוב להנחיות הממשלה. לכן בגרמניה הכניסו את היד עמוק לכיס ונתנו מענקים וקצבאות והבטיחו לאנשים הכנסה גם כשהם היו צריכים לסגור את החנויות", אומר בודס.

"כשאדם בחוסר ביטחון קיומי וכלכלי, מקבל הנחיות סותרות ובלתי מוסברות, הוא מרגיש שהמדינה לא רואה את הקשיים שלו ולא פועלת להקל עליו. הוא מאבד אמון ונכונות לשתף פעולה".

"הכשל הוא מערכתי, לא של האנשים כפרטים" מבהיר בודס. "אנשים מגיבים בצורה אי-רציונלית למצב בלתי רציונלי. אם היו מסבירים להם כמו שצריך ובגובה העיניים, ואם המדינה באמת הייתה פועלת כדי להבטיח את פרנסתם של אנשים ולשדר אמפטיה וביטחון, כנראה שהיינו היום במצב אחר כמו שמדינות אחרות נמצאות במצב אחר".