בעולם נותרה יבשת אחת גדולה למדי, שבה אף אחד לא מסתובב עם מסכה. כבר יותר מחצי שנה שהטמפרטורה בה לא עלתה מעל אפס מעלות בצהרי היום, והשמש לא נראתה, ועל כן בני האדם שחיים בה לא מרבים לצאת לאוויר הפתוח. כשהם כבר יוצאים הם תמיד מכסים את פניהם, אבל לא בגלל נגיף הקורונה, אלא בגלל הקור. היבשת הזו היא אנטרקטיקה כמובן, היבשת היחידה שנגיף הקורונה טרם הגיע אליה.

בימים האחרונים, כשקרוב ל-1,000 מדענים ושליחים שהעבירו שם את החורף רואים את אור השמש לראשונה מזה חודשים, יוצא לדרך מאמץ עולמי לוודא שעמיתיהם שאמורים להגיע לשם בקרוב לא יביאו איתם את הנגיף המסוכן. "כרגע, זאת הבועה הקטנה והבטוחה שלנו", אומר אי. פי רוב טיילור, מדריך שטח השוהה בתחנת המחקר הבריטית רותרה, שיושבת בקצה הצפוני של אנטרקטיקה, בנקודה הקרובה ביותר לדרום אמריקה. אבל גם הוא יודע שהבועה הזאת עלולה להתפוצץ בקרוב.

"זה מצב די אבסורדי, אבל החירות שלנו גדולה בהרבה משל תושבי בריטניה בתקופת הסגר", מספר טיילור שהגיע לאנטרקטיקה באוקטובר ו"דילג" על כל תקופת הקורונה. "אנחנו יכולים לעשות סקי, להיפגש עם חברים ולהתאמן בחדר הכושר".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

כמו צוותי מחקר אחרים באנטרקטיקה, טיילור ו-27 עמיתיו חייבים להיות מומחים בכל סוג של משימה שצריך לבצע. הם חיים בקומונות קטנות, הרחק מכל יישוב, עם מרחב קטן מאוד לטעויות. הם מבשלים בתורות, עוקבים אחר מזג האוויר ומעבירים גם זמן רב בסריגה.

בעזרת חיבור לווייני לאינטרנט, קהילת החוקרים באנטרקטיקה עקבה באדיקות ובדאגה אחר התפשטות מגפת הקורונה בשאר חלקי העולם, ורבים מהם אמורים לשוב הביתה בקרוב, עם בוא האביב. כעת הם מנסים להבין מה מצפה להם כשישובו לארצות מולדתם.

"עדיין לא התנסינו בריחוק חברתי"

בעבר, לחילופי המשלחות קדמו שיחות מקדימות שעיקרן תדרוך הבאים ליבשת, אך כעת הייעוץ הוא הדדי, ולשני הצדדים יש מה ללמוד זה מזה. "אני בטוח שיש הרבה שהם יכולים לספר לנו כדי לעזור לנו להסתגל לחיים החדשים שמחוץ לאנטרקטיקה", אומר טיילור. "עדיין לא התנסינו בריחוק חברתי".

בסקוט-בייס, מחנה חוקרים ניו-זילנדי, הלהיט של החורף היה מגרש המיני גולף המאולתר שתועד בוידאו והשתתף בתחרות הסרטונים שנערכה בין המחנות השונים באנטרטיקה במהלך החורף, שסופו נראה ביום שישי כשהשמש הפציעה לראשונה מאז אפריל. ראש המשלחת, הרופא הבריטי רורי אוקונור, מאמין שהוא ואנשיו אינם מצליחים להבין באמת עד כמה משפיעה המגפה על העולם. "המוח שלך מכיר בזה", הוא אומר, "אבל אני לא חושב שעיכלנו את הטלטלה הנפשית שזה גורם".

צוות חוקרים באנטרקטיקה (צילום ארכיון: Zhang Jiansong/Xinhua via AP, File)

ובכל זאת, אוקונור בטוח שמשפחתו בבריטניה לא הייתה רוצה להתחלף איתו. "הם לא מצליחים להבין למה באתי לכאן", הוא צוחק. "חודשים של חושך, תקוע עם קבוצה קטנה של אנשים. מה כל כך כיף בזה?".

לדברי אוקונור, אנשיו מוכנים לערוך בדיקות קורונה לעמיתיהם ברגע שאלה יתחילו להגיע, ככל הנראה כבר ביום שני הקרוב. הגעתם של החברים החדשים התעכבה במשך שבועות בגלל סופה ענקית, אבל כעת מסתמן שמחרתיים הם יוכלו לצאת לדרכם. הוא אומר שאם יימצא ביניהם אדם שנושא את הנגיף, יינקטו מיד צעדי חירום, תוכרז כוננות עליונה והפעילות תצומצם.

"פוטנציאל להשלכות קטסטרופליות"

ההיערכות באנטרקטיקה לבואו האפשרי של הנגיף יכולה לשמש דוגמה לעולם כולו. בעוד ברחבי הגלובוס יצרה המגפה מתיחות בקשרים הדיפלומטיים, 30 המדינות החברות ב'מועצת אנטרקטיקה' (COMNAP) שילבו ידיים כבר בתחילת המגפה כדי למנוע את הגעתה ליבשת. גורמים רשמיים במועצה דיווחו על שיתוף פעולה מצוין בין השליחים מארה"ב, סין, רוסיה ומדינות נוספות, שבמקומות אחרים בעולם נוטות דווקא להתעמת זו עם זו.

לנגיף חדש ומידבק מאוד, עם שיעורי תחלואה ותמותה משמעותיים, יש פונטציאל להשלכות קטסטרופליות בסביבה הקיצונית והלא-סלחנית של אנטרקטיקה"

כבר בחודש מרץ, כשברחבי העולם הוטלו סגרים, המשלחות השוהות באנטרקטיקה הגיעו להבנה משותפת שאסור שהנגיף יחדור ליבשת הקפואה: באנטרקטיקה מנשבות רוחות חזקות יותר מבכל מקום אחר בכדור הארץ, ונמדדות בה גם הטמפרטורות הנמוכות בעולם. "לנגיף חדש ומידבק מאוד, עם שיעורי תחלואה ותמותה משמעותיים, יש פונטציאל להשלכות קטסטרופליות בסביבה הקיצונית והלא-סלחנית של אנטרקטיקה, שבה יש מעט ציוד רפואי מתוחכם", נכתב במסמך רשמי שחיברו נציגי המשלחות בתחילת השנה.

במסמך צוין כי מכיוון שלאנטרקטיקה אפשר להגיע רק דרך כמה נתיבי אוויר או באמצעות ספינות, "הניסיון למנוע את התפשטות הנגיף ליבשת צריך להתחיל מיד". בין השאר נקבע בו כי על השליחים השוהים ביבשת להימנע ממגע עם תיירים, ולפיכך לא יוּתר לספינות תיירים להוריד מבקרים לחוף. עוד נקבע כי משלחות השוהות בבסיסים הסמוכים זה לזה צריכות לחדול מביקורים אלה אצל אלה.

סטפני שורט, האחראית על הלוגיסטיקה בתוכנית האמריקאית לאנטרקטיקה, אומרת שהמומחים נאלצו לתכנן מחדש בתוך שבועות אחדים את עונת המחקר כולה, וכי העונה הזו תהיה מלווה באי-הוודאות הגדולה ביותר שבה נתקלה ב-25 שנות הקריירה שלה. עכשיו, כשהאביב מגיע ושליחים חדשים עומדים לצאת לאנטרקטיקה, גם אם פחות מבעבר בשל המגפה, מתחיל המבחן הבא.

"יהיה קשה לא לרוץ ולחבק חברים כשהם יגיעו"

בעיר כרייסטצ'רץ' שבניו זילנד, אחת מתחנות היציאה לאנטרקטיקה, שוהים בבידוד כבר מתחילת החודש שעבר 120 שליחים וחוקרים שאמורים לטוס השבוע לתחנת מקמורדו, התחנה האמריקאית הגדולה ביותר באנטרקטיקה. ניו זילנד מחייבת את הבאים אליה ב-14 ימי בידוד, אבל האמריקאים מצאו עצמם בבידוד ארוך בהרבה כשמזג האוויר הגרוע באזור שאליו הם אמורים לטוס עיכב את יציאתם בשבועות. כעת מתוכננת טיסתם ליום שני הקרוב.

הפחד הגדול של כל מדינה הוא להיות זו שיצביעו עליה כמדינה שהביאה את הנגיף לאנטרקטיקה. כולם נוקטים אמצעי בטיחות כדי להימנע מזה"

זו לא תהיה משלחת רגילה: גודל המשלחת האמריקאית הוא שליש בלבד מגודל המשלחות שארה"ב שולחת לאנטרקטיקה בדרך כלל בעונה הזו, וגם עבודות המחקר שלה צפויות להיפגע מכך. יש מדינות שביטלו את המשלחות שלהן לגמרי, ודחו את הפעילות שלהן באנטרקטיקה לשנה הבאה או אפילו ל-2022. "אני חושב שהפחד הגדול של כל מדינה הוא להיות זו שיצביעו עליה כמדינה שהביאה את הנגיף לאנטרקטיקה", אומר ניש דבנונתאן מדרום אפריקה. "כולם נוקטים אמצעי בטיחות כדי להימנע מזה".

צעדי מנע ננקטים גם בערים המשמשות כשערי היציאה של משלחות ליבשת – קייפטאון שבדרום אפריקה, כרייסטצ'רץ' שבניו זילנד, הוברט שבאוסטרליה, פונטה ארנס שבצ'ילה ואושוואיה שבארגנטינה. לכל אחת מהן יש פרוטוקול בידוד ובדיקות לעובדים העולים על מטוסים וספינות היוצאות דרומה.

היערכות נרשמת כאמור גם בארץ הקרח עצמה. בתחנת מקמורדו האמריקנית ערכו לפני שבועות אחדים תרגיל שבו התנסו השליחים במה ששאר העולם כבר מכיר היטב: עטיית מסכות וריחוק חברתי. "יהיה קשה לא לרוץ ולחבק חברים כשהם יגיעו", הודה מנהל התחנה, ארין הרד. הוא ואנשיו יחלו לעטות מסכות יומיים לפני שעמיתיהם יגיעו, וכשאלה ינחתו, הוא יעזוב את אנטרקטיקה.

פעם הרד אולי תכנן שכשיחזור "לעולם האמיתי" ייצא "להפשיר" את עצמו על חוף ים כלשהו, אבל עכשיו הוא מנסה להיערך לשגרה החדשה שמצפה לו שם. "איך אני מגיע הביתה, מבקש מחברים לאסוף אותי?", הוא שואל. "אני לא בטוח שנוח לי לעשות את זה. הולך להיות ממש מוזר, להרגיש כאילו אני בא מכוכב אחר".