"זו עיר מיוחדת, אבל הכי דפוקה מבחינה כלכלית בשביל הציבור החרדי", אומר חיים גוטליב, הייטקיסט מביתר עילית. העיר בת 60 אלף התושבים, אדומה מזה כחודש, אבל לא נראה שתושביה מתרגשים יותר מידי מההנחיות. ״זה מערב פרוע פה״.
מאיר רובינשטיין, ראש העיר של ביתר עילית המריא ביום ראשון לאומן. חסידי ברסלב רבים היו רוצים לטוס, אך לא יוכלו בגלל האיסור. רובינשטיין טס בשיא התפרצות התחלואה בעיר, וכאשר ביתר עילית צפויה להכנס לסגר כללי. לכוונה להכניס את ביתר עילית לסגר על פי תכנית הרמזור הוא קרא ״התעללות״.
ישראל הולצמן, העומד בראש השטיבלאך המרכזי (מקום תפילה ולימוד תורה) בשכונה גדולה בעיר, מסביר על התהליך שעובר על העיר. ״גל הראשון, האדמור"ים החסידיים, הרבנים הספרדים והמנהיגים בציבור הליטאי, אמרו שצריך להיזהר. רק בקצוות, בחסידויות כמו תולדות אהרון ודומיה, התנגדו לכל הגבלה על הסדר הקיים. לאט לאט, הצטרפו עוד אדמ״ורים שהתחילו להטיל ספקות. בחסידות גור שיעקב ליצמן משויך אליה, והתפטר השבוע, עדיין מאוד מקפידים, אבל גם שם הבינו שמשהו מסריח״.
בתחילת החודש התפרסמו כתבות על כך שביתר עילית מורדת. בתי הספר נשארו פתוחים. ההודעה זעזעה את הציבור החילוני אולי, אבל קשה להגיד שהיא שינתה משהו בקרב תושבי העיר. מוסדות רבים נותרו פתוחים בחצי השנה האחרונה, חלקם אפילו בזמן הסגר הגדול באביב.
גם השבוע, בתי הספר ומוסדות לימוד התורה נשארו פתוחים. תלמידות בלבוש כחול אפור מסורתי, מציפות את תחנות האוטובוס ומחכות עם מסיכות. זה פחות או יותר המקום היחיד שאפשר לפגוש בו אנשים עם מסיכות.
חיים גוטליב, למה דווקא ביתר עילית החליטה למרוד?
״יש פה רוב חסידי, אבל אין ממסד גדול. בירושלים יש רוב חסידי, עם ממסדים מפוארים. בבני ברק יש רוב ליטאי, עם הממסדים הגדולים שלו. אבל הממסד הכי גדול פה הוא של חסידות בויאן, שגם שם לא כל כך מקפידים.
״ככל שחסידות יותר קטנה זה דומה יותר למה שהיה פעם, אדמו״ר עם חצרות שעושה סעודות, ושם זה נגמר. זה בניגוד לחסידות גור שאומרים עליהם שבנאדם נולד בגור ומת בגור״.
אז יש יותר אנרכיה?
״זה לא אנרכיה זה קפיטליזם.
״יש פה המון בנייה שלא המדינה מכשירה, אלא הרחבות פנימיות. זה התחיל כשאובמה אסר על בנייה ביהודה ושומרון. הפסקת הבנייה הכניסה את הציבור החרדי למצוקה, ונהיה פה מערב פרוע. הרבה מאוד מהמערב הפרוע הזה עדיין מתקיים פה״.
הבן של גוטליב חוגג בר מצווה ביום חמישי הקרוב, כ"ט באלול, ערב לפני ראש השנה. בשבת האחרונה, המשפחה עשתה אירוע גדול. מעל 300 חוגגים הגיעו לבר המצווה, ״כולם הגיעו, שמחו, והכל בסדר״.
להפגנה הראשונה שהתקיימה בביתר עילית נגד הנחיות הקורונה, הגיעו לא יותר ממאה איש. לפי גוטליב, ההיענות הנמוכה הייתה בגלל שתושבי העיר עדיין לא הרגישו את ההשלכות של ההנחיות. אבל ברגע שהרגישו את הסגר עצמו, הוא מסביר, יצאו אלפים וחסמו את כל הציר. ביתר עלית מעולם לא ראתה הפגנות בסדר גודל כזה.
״בשביל לטפל בכל עבירות הבנייה שיש פה, צריך מערכת כמו הפרקליטות״, אומר גוטליב, ״בשביל לחסום את העיר הזו צריך צי של שוטרים, לא חצי יחידה. חוקים שלא ניתן לאכוף ואין בהם הגיון – בטלים כחוקים״.
שמואל פריזאנד מצטרף לשיחה. "אם ליברמן היה אומר את מה שהוא אמר עכשיו, ׳לא להקשיב לכללים׳, כבר בגל הראשון, היו מוחקים אותו מיד. אין עוררין בכלל. אבל עכשיו כל אחד אומר לעצמו ׳וואלה, יש בזה משהו׳״.
גוטליב, פריזאנד והולצמן יושבים מחוץ לשטיבל, ממנו יוצאים ואליו נכנסים כל הזמן מתפללים. רובם בלי מסיכות. השטיבל, או 'השטיבלעך' הקטן, פתוח מ-6:00 בבוקר עד הלילה, ועוברים בו כ-800 איש ביום.
״בגל הראשון בנינו אוהלים בחוץ, השתדלנו להתפלל במרווח ובצמצום, לא יותר מעשרה מתפללים בכל חדר״, אומר פריזאנד, ״אבל בהוראת המשטרה פירקנו את זה, כשאסרו על תפילות בבתי הכנסת. אחרי חודש, לאט לאט, התחלנו לחזור לשגרה, וזה נשאר ככה עד היום״.
ישראל הולצמן, כולם מגיעים להתפלל?
״זה תלוי בציבור. הציבור החסידי מגיע כרגיל. הספרדי אולי קצת פחות, והליטאי עוד לא חזר לשגרה.
״ברגע שגמזו פגע ברב חיים קניבסקי הוא הרים עליו את כל הציבור החרדי, שבא ואמר ׳די, נמאס מכל הסיפור הזה׳. כל החלטה שגמזו ונתניהו מחליטים הם החלטות של בני אנוש. גם הם מפחדים מועדת חקירה שתקום אחר כך. אבל בציבור הרבני אף אחד לא הולך להקים ועדת חקירה, ואף אחד לא הולך לכלא. מה שהצדיק מחליט, זה מה שהוא מחליט.
״צריך להבין, הצדיקים שלנו חיים את כל המצב הזה. כשבבעלז מאה אנשים מרגישים לא טוב הם כולם פונים ישר לרב שצריך לקבל החלטות בכאב פיזי, ובעיקר נפשי, רב מאוד. זו אחריות רוחנית שאי אפשר להבין; ואז באים אנשים מבחוץ והתקשורת, ומזלזלים בו״.
גם לגמזו יש אחריות.
״אתה יודע מה זה אדם שבא אל האדמו"ר ממאמשינוב? רוב התיקים של הציבור הירושלמי עוברים דרכו. הוא מברר כל פנייה באופן מדויק בהיוועצות, מחקר וניתוח מעמיק עם רופאים מומחים. על כל שאלה שם, יש החלטה.
״גמזו הוא אדם מכובד שנתנו בו אמון, אבל איך שהוא קיבל מיקרופון פתאום התחלף עורו. למה? כי הוא מובל. יש פוליטיקאים, יש תקשורת, והוא בנאדם״.
באחד הרגעים מסיים חסיד ממחסידות בית אהרון להתפלל ומצטרף גם הוא לשיחה. הוא מסביר בתוקף שהציבור החרדי צריך להיפרד מהמדינה כי החילוניים לעולם לא יבינו אותם, ולכן אין מה לנסות לשכנע, ההסברים לא עוזרים.
הולצמן, זו הדעה רווחת כאן? להיפרד מהמדינה?
״הציבור פה הוא אגודאי, לא קנאי. יש שותפות מלאה עם המדינה, אבל מה שקורה כאן זה שפועלים בלי הגיון״.
אתם לא חוששים שהמגפה תביא איתה לכאן הרבה מקרי מוות?
״אנשים שיש להם שיקול דעת אומרים לנו ׳ונשמרתם לנפשותיכם מאוד׳, זו מצווה בתורה. בסדר גמור, לכל מצווה יש הלכות ורב. הרב קובע אם זה כן או לא. הלכתית, לקורונה אין דין מהתורה של מגיפה, ולכן יש לה את ההלכות שלה. בוודאי שצריך להיזהר, ואין אחד שיגיד לך שלא, אבל גם לזה יש כללים״.
בנימין קירשנבאום, גם הוא תושב ביתר עילית. ״הסגירה של אנשים בבידוד היא נוראית״, הוא אומר, ״הלחץ הנפשי, ההפרדה מאנשים. אתה יודע מה זה עושה לבנאדם? זה מחמיר את הסיטואציה. יש סיפורים נוראים על אנשים מבוגרים שנפגעו מנטלית ונפשית. איך אנשים לא מבינים שמדובר פה בנזק הרבה יותר גדול? והאדמו"ר מבלז אמר לגמזו: ׳ונשמרתם לנפשותיכם מאוד׳. לנפשותיכם, כלומר הנפש היא החשובה פה, לפני הגוף״.
ראש השנה בעיר ייחגג כהלכה. ארוחות משפחתיות, תפילות, רצוי כמה שיותר. ״אנשים שירצו לצאת בשביל לראות את האדמו״ר שלהם, את המשפחה שלהם, ייאבקו על זה״, אומר קירשנבאום, ״העדה החרדית תעשה הפגנה בירושלים, בכיכר השבת, ביום שישי. הפגנה זה משהו חוקי, אז יגידו לאנשים לא ללכת? בשבת, כששוטר עצר אותי, אמרתי לו ׳אם אתה מוריד אותי מכוח החוק, אז מכ׳ח החוק אני נוסע לבלפור״.
איש התקשורת הוותיק, אריה ארליך, עורך מגזין ״משפחה״ ומגיש תכנית הרדיו ״אליטוב וארליך״ ברשת ב׳, אומר ״השאלה היא שאלת התנהלות המדינה, אף אחד לא מכחיש את זה שיש פה מגיפה עולמית שהרעידה את החיים בארץ.
״המצב הפוליטי שלנו מתאפיין בחוסר מנהיגות ביחס לקורונה. ואיך מגיבה לזה הממשלה? פגיעה באוכלוסיות מוחלשות ותקווה שזה יעבור חלק בתקשורת״. ארליך, תושב העיר, מתפלל מדי יום בשטיבלך, וחש את התסכול הרב שמצטבר ביישוב שלו משך תקופה ארוכה.
״לפני חודש וחצי החליטו לעשות סגר על ביתר, זו הייתה בדיחה מוחלטת. לא היה שום שינוי בפועל. עושים סגר כדי להגיד שיש סגר, רק ביום האחרון החליטו להקים מחסום ויצרו פה פקק של 3 קילומטר בתוך העיר לאנשים שביקשו לצאת לעבוד״.
איזה אינטרס זה משרת?
״הצעדים האלו באו לרצות ועדות חקירה שיקומו בעתיד. קל מאוד. יש לך פרויקטור, שר בריאות, מנכ״ל משרד, ראש ממשלה שיוכלו להגיד: ׳הנה, עשינו סגר׳. למה להטיל סגר על עיר קטנה, בתחתית של התחתית של הסולם החברתי?״
אז אין בעיה של הדבקה בציבור החרדי?
״אני לא אומר שאין בעייתיות במגזר, אבל הדברים נעשים מסיבות אובייקטיביות. ציבור שחי בצפיפות, משפחות גדולות, אופן חיים קהילתי שמתאפיין בכינוסים, באירועים ובתי כנסת. זה מרקם החיים שלנו.
״אבל מה קורה בפאבים? באולמות אירועים? החרדים לא שונים מהחילונים מהבחינה הזו. כולנו בני אדם. אגב, אירוע ההתפרצות המשמעותי הראשון אחרי החזרה לשגרה באביב, קרה בתיכון גימנסיה בירושלים. הרי מה קרה אז? כולם אמרו ׳עשו מסיבה כי רצו קצת לחגוג ולהתפרק׳, ולכן מבינים אותם ישר. אבל פה זה מיד: 'חרדים!' 'זה חוסר אחריות!' וכו' וכו'.
״מי שמחלחל את הדעה הזו זו התקשורת שמעבירה את זה משם הלאה להנהגה הפוליטית ומתוך זה מתקבלות ההחלטות״.
הולצמן, יש שנאה בין חרדים וחילוניים?
״אני גם אדם מושפע, שבטוח שכל מיני גורמים שונאים אותו. אבל המתח הזה הוא רק למעלה. אצל אלה שיש להם סמכות. ביני לבין הרופא החילוני בהדסה יש רק כבוד. לדעתי, אין שום עימות אמיתי בין הציבור החילוני לחרדי. בסופו של דבר, כל פוליטיקאי דואג לכיסא שלו, ומובל על ידי בעלי אינטרס. כך שאם יש איזה מישהו חילוני שיש לי כביכול בעיה איתו, כנראה שיש פוליטיקה שמאיבה על הרגשות של שנינו״.
