עלייה בהוצאה האזרחית, ירידה יחסית בהוצאות על הביטחון ועל תשלומי הריבית: כך על פי הדו"ח הכספי לשנת 2019 שהגיש היום (שלישי) החשב הכללי רוני חזקיהו לשר האוצר ישראל כ"ץ.

מהנתונים עולה כי בשנים 2017-2018 הגיעה גביית המסים לשיא, וגדלה ל-24.1% מהתוצר. כבר לפני הקורונה חלה היחלשות, כשבסוף 2019 ירדה גביית המסים ל-22.5% מהתוצר. תמהיל המסים בישראל היה 53% מסים ישירים, 45% מסים עקיפים ו-2% מסים אחרים.

בשנת 2019 חלה ירידה קטנה של 0.1% בגודל היחסי של הוצאות הממשלה לתוצר, והוא עמד על 27.4%.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

גודלם היחסי של המשרדים האזרחיים גדל בהתמדה – מ-19.2% מהתוצר בשנת 2012, ל-21.2% מהתוצר בשנה שעברה. מנגד, ירד בתקופה זו גודלו של משרד הביטחון מ-7% ל-6.1% מהתוצר.

מתוך הדוחות הכספיים של ישראל לשנת 2019 (משרד האוצר)

מתוך הדוחות הכספיים של ישראל לשנת 2019 (משרד האוצר)

הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2019 הסתכם בכ-52.2 מיליארד שקלים המהווים כ- 3.7% מהתוצר לשנה זו. יחס החוב-תוצר של ישראל ירד למינימום של 59.9% בשנת 2019, ירידה של 1% בשנים 2018-2019.

מתוך הדוחות הכספיים של ישראל לשנת 2019 (משרד האוצר)

מתוך הדוחות הכספיים של ישראל לשנת 2019 (משרד האוצר)

שיעור ההוצאות האזרחיות מסך ההוצאה הכוללת עלה, ועמד על כ-73.3%, לעומת 72.3% בשנה הקודמת. ההוצאות האזרחיות עמדו על כ-19.8% מהתוצר, לעומת כ-19.5% בשנה הקודמת. הוצאות מערכת הביטחון הסתכמו בכ-18.8% מסך ההוצאה (לעומת כ-19.6% בשנה קודמת), וכ-5% מהתוצר (כ-5.1% בשנה הקודמת). תשלומי הריבית הסתכמו בכ-7.9% מסך ההוצאה (לעומת 8.2% בשנה קודמת) וכ- 2.1% מהתוצר (כ-2.2% בשנה קודמת).

היקף הנכסים של המדינה, על פי הדו"חות המאוחדים (כולל החברות הממשלתיות ומרבית התאגידים הסטטוטוריים) הסתכם בסוף שנת 2019 בכ-626 מיליארד שקלים. בנוסף, ערך הקרקעות של מדינת ישראל נאמד בסך של כ-588 מיליארד שקלים. היקף התחייבויות המדינה הסתכם בכ-2,920 מיליארד שקלים, הכוללות את התחייבויות המוסד לביטוח לאומי כלפי מבוטחים או תלויים שלגביהם נוצרה עד למועד הדוח עילה לזכאות בסך של כ-887 מיליארד שקלים, התחייבות להטבה בגין סיום יחסי עובד מעביד בסך של כ-830 מיליארד שקלים, והתחייבות, כולל חלויות שוטפות, בגין מלוות פנים וחוץ בסך של כ-897 מיליארד שקלים.

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "הדוחות הכספיים לשנת 2019 משקפים למעשה את נקודת הכניסה של מדינת ישראל למשבר, ואת מוכנותה להתמודדות עמו, לפחות מהבחינה הכלכלית. רובן של כלכלות המדינות נפגעו עמוקות במשבר, אך נקודת הכניסה אליו, לא פחות מאשר אופן ההתמודדות עמו, תקבע כיצד יצאו ממנו וכמה זמן יעבור עד שיצליחו לשקם את כלכלתן".

שר האוצר, ישראל כ"ץ:  "הדו"חות משקפים את מקומה הטוב שבו עמדה כלכלת ישראל ומוכנותה להתמודד משבר הקורונה”.

החשבונאי הראשי באגף החשב הכללי, ועורך הדו"חות הכספיים, עוזי שר: "כחלק מהתהליך המתמשך של הטמעת התקינה הבינלאומית אנו עדים השנה לגופים ציבוריים נוספים העוברים לדווח על בסיס התקינה הבינלאומית לסקטור הציבורי, מהלך התורם לאחידות הדיווח, להגברת השקיפות ולאחריותיות (accountability) של הגופים, וזאת לצד ההשקעה הממשלתית בהקמת מערכות תומכות רוחביות שיסיעו בתפעול הממשלתי".​