הורים רבים שהיו עשויים להמשיך לעבוד במהלך הסגר הקרוב, ייאלצו להישאר בבית בשל סגירת מערכת החינוך. עו"ד גלי עציון, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה בנעמ"ת, מסבירה ל'דבר' מה ההגנות שמציע החוק להורים עובדים ומה האפשרויות הפתוחות בפניהם.

עו"ד גלי עציון, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה בנעמ"ת. (אלבום פרטי)

האם ניתן לפטר עובד או עובדת שנשארו בבית עם הילדים?

"למרבה הצער, במצב הקיים התשובה היא שכן. היות ואין שום הכרזה על מצב חירום במשק ולא הופעלה חקיקה שמעניקה הגנות לעובדים שנשארו בבית עם ילדיהם, היעדרות מהעבודה מחייבת הסכמה.

"אם המעסיק אומר תגיעי לעבודה או תגיעי לשימוע, הוא יכול לעשות זאת. זה מצב בעייתי מאוד. אני מסייגת את דברי, כי הסיטואציה הנוכחית לא הגיעה עדיין לדיון, זה מצב משפטי חדש ולא מוכר לנו. יכול להיות שבבית הדין לעבודה יחשבו על זה באופן אחר.

באופן כללי, בכל התחומים, אני חושבת שזו העת לעבוד לפי דיני הגינות מכל הצדדים. אני חושבת כך גם בהיבטים של דיני משפחה שמגיעים אלינו כעת הרבה תיקים בנושאי מזונות. זה מפגע טבע שאף אחד לא צפה אותו וכולם נפגעו ממנו. גם המעסיק וגם העובד, ואני ממליצה ללכת אלו לקראת אלו. לאפשר ולא להתעקש. לא לעמוד על קוצו של יוד".

מה היית מציעה לעובד שכזה, שנדרש להישאר בביתו עם ילדיו?

"קודם כל הייתי בודקת את ההיתכנות של עבודה מהבית. גם פה אי אפשר 'לדרוש' מהמעסיק לעבוד מהבית, ונחוצה ההסכמה שלו. אבל כן יש איזו ציפייה שהמעסיקים ינסו להתגמש ולאפשר את זה.

"בבית שיש בו שני הורים, אני ממליצה לבחון את חלוקת התקופה הזו והנטל הזה בין שני ההורים. זה גם יכול להקל על המעסיקים "לבלוע" את זה ומאפשר להציע למעסיקים מודלים של עבודה משולבת שחלקה מהבית וחלקה מהמשרד. הרבה מעסיקים בתקופה הזו גם היו מאוד קשובים, הבינו את המצב וניסו לאפשר ולבוא לקראת העובדים.

"אם אין אפשרות לעבודה מהבית, אני ממליצה לעובדים לעבור על התלושים ולהבין מה מצבם מבחינת ימי חופשה ולנסות לנצל אותם. לעובד יש זכות לדרוש חופשה, אלא שבחוק הרגיל מצופה ממנו לתאם אותה מראש עם המעסיק. גם כאן ייתכן ויש היבט של חובת תום הלב מצד המעסיק, באשר לניצול ימי חופשה צבורים על מנת להיות עם הילדים כשאין מסגרות.

"מי שנגמרו לו ימי החופשה הצבורים, יכול לבקש מהמעסיק חל"ת או אפילו חופשה על חשבון ימי חופשה עתידיים, ושוב הדברים הללו דורשים הסכמה של המעסיק. חשוב לזכור שבקונסטלציה הנוכחית חל"ת מזכה בדמי אבטלה רק אם הוא למעלה מ-14 יום".

את חושבת שנדרש שינוי ברמת המדיניות?

"בכובעי כיועצת חקיקה, הייתי מסמנת את 'חוק ההגנה על עובדים במצבי חירום' שמקנה לעובד הגנות מסוימות, במידה והוכרז מצב מיוחד בעורף במסגרת 'חוק התגוננות אזרחית'. אלא שהיום מצב חירום שכזה יכול להיות מוגדר רק בנסיבות ביטחוניות.

"אולי צריך לעשות פה תיקון שיאפשר להכיר גם במצבי חירום אחרים כמו אסונות טבע או מגיפות כך שניתן יהיה להפעיל את מנגנוני ההגנה על עובדים כמו במצב מלחמה או איום ביטחוני.

מי נפגע בפועל מהמדיניות הקיימת?

"הראשונות להיפגע מהמצב הזה הן עדיין נשים. כי בחברה שלנו היום מי שבדרך כלל מנהלת את ה'פרוייקט' הזה שנקרא ילדים הן הנשים. זה לא כך בכל הבתים ויש בזה תהליך והתקדמות בחברה שלנו.

"אולי אפילו תקופת הקורונה מעט שינתה וטשטשה את ההבדלים והרגילה יותר אבות להיות בבית ולעבוד מהבית עם הילדים. ראינו מקומות שבהם נשים עובדות בעובדות חיוניות והיו חייבות להגיע לעבודה: אחיות, רופאות, עובדות סוציאליות שעמדו בחוד החנית, והרבה פעמים בני זוגן נדרשו להשאר בבית עם הילדים.

"אבל בכל זאת, לצערי אפשר לראות שהנפגעות הראשונות ממצבים שכאלה הן נשים עובדות, וזה רק מדגיש את החשיבות שהמדינה צריכה לייחס למצב הזה ולספק הגנות לאותן עובדות ועובדים שנאלצים להישאר בבית עם ילדיהם בהיעדר מסגרות".