"מדינת ישראל עשתה צעד משמעותי לקבלתה כמדינה לגיטימית במזרח התיכון וחיזקה את ההתארגנות באזור נגד הציר הרדיקלי השיעי", אומר בשיחה עם ׳דבר׳ אל"מ (מיל') אודי אבנטל, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

עם זאת, אבנטל מדגיש גם את המחירים האסטרטגיים ששילמה ישראל, ביחסים עם הפלסטינים ופגיעה ביתרונה הצבאי האיכותי. מחירים שמשמעויותיהם, לדבריו, עוד יתבררו בהמשך.

אודי אבנטל (צילום: אלבום פרטי)

"זה אירוע דרמטי", אומר אבנטל לאחר טקס החתימה בבית הלבן, "גם אם אלו מדינות איתן קיימנו יחסים הרבה שנים מתחת לשולחן. ישראל מקבלת הכרה אזורית במעמדה, בכוחה ובעוצמתה; ותוכל למנף את ההשלכות הכלכליות והביטחוניות, כולל בהקשרי המאבק המשותף באיראן".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

נוסח ההסכם אמנם טרם פורסם בעת כתיבת שורות אלו, אך אופי התהליך שהוביל לחתימה, והתבטאויות ופרסומים שונים, מלמדים לדברי אבנטל על שינויים צפויים בפוליטיקה האזורית. הנושא הפלסטיני ויחסי הרשות עם ישראל מסתמנים כמחיר האסטרטגי המשמעותי ביותר בעבור ישראל.

חתימת הסכם השלום בין ישראל, איחוד האמיריות ובחריין (AP Photo/Alex Brandon)

ההסכם אמנם הוריד מסדר היום את תכנית הסיפוח אותה כינה אבנטל "פיגוע אסטרטגי" בביטחונה הלאומי של ישראל, אך במקביל הוא פוגע ביכולת לקדם פתרון של שתי מדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני וקבר את יוזמת השלום הערבי, שהתנתה נורמליזציה עם ישראל בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

החלשת הרשות הפלסטינית ודחיפתה לציר השיעי רדיקלי

"למרות ההישג המדיני המשמעותי שעוקף את הפלסטינים, בסופו של דבר אנחנו נשארים עם הסכסכוך. הרשות הפלסטינית נקלעת לבידוד ומי תומך בה? איראן והחזבאללה בציר השיעי הרדיקלי וטורקיה, קטר והחמאס בציר האחים המוסלמים" מסביר אבנטל. ההשלכות של כך עשויות להיות דחיפה של הרשות לזרועות הציר הרדיקלי וחיזוק העמדה המתנגדת לנרמול היחסים עם ישראל.

אבנטל מצביע על תהליך הפיוס בין הפלגים הפלסטינים, שאמנם מדשדש אך כלל מספר מפגשים בין בכירים בחודש, כעדות למגמה הזו. אבו מאזן, נשיא הרשות הפלסטינית,  נמצא בשלהי ימיו והחשש הוא שאם ילך לעולמו בעודו מחזיק בעמדה סרבנית ובלתי מתפשרת מול ישראל, למחליף שלו יהיה קשה להפוך את המגמה.

יו"ר הרשות אבו מאזן. "אם ילך לעולמו בעודו מחזיק בעמדה סרבנית מול ישראל, יהיה קשה להפוך את המגמה" (צילום ארכיון: ויסאם חשלמון/ פלאש90)

"יתכן שהולכת ומשתנה הפרדיגמה ביחסים עם הרש"פ והתפקיד שלה בתוך יהודה ושומרון. וזה עלול להתברר כאירוע חמור" הוא אומר.

המשמעות בשטח

את צמצום התיאום הביטחוני והאזרחי עם ישראל, תולה אבנטל בדעיכה של הרשות הפלסטינית. "זכות הקיום של הרשות הפלסטינית היא להוביל לפתרון שתי המדינות. עכשיו הפיתרון הזה מתרחק והרשות נמצאת בתהליך של דעיכה שלטונית".

"זהו תהליך איטי וזוחל שעלול לשאוב את ישראל יותר ויותר לניהול חיי האוכלוסיה הפלסטינית, עול שעד כה נשאה בו הרשות הפלסטינית שמתפוררת. בטווח הארוך יותר אנו עלולים להגיע לשליטה צבאית ישירה על האוכלוסיה העירונית ביהודה ושומרון. כך, דה פקטו נתקדם לאט אבל בטוח לעבר מציאות של מדינה אחת, בתוכה נצטרך לבחור בין להיות מדינה יהודית או מדינה דמוקרטית"

גם המחאה הפלסטינית הדלילה סיום חתימת ההסכם, על אף קריאת הרשות ליום זעם, מחזקת לדבריו את החששות, ומעידה על "העדפתו של הציבור הפלסטיני, ובעיקר הצעירים, לא להתעמת עם ישראל ולהסתכן בכאוס כפי שאירע בזירות רבות באירועי האביב הערבי, אלא לדרוש שוויון זכויות במסגרת מדינה אחת. רעיון שקונה לו תמיכה הולכת וגוברת בציבוריות הפלסטינית".

משלמים מחיר בעליונות הצבאית

המחיר השני בחשיבותו ששילמה ישראל בעבור ההסכם נוגע להרתעה וליתרון הצבאי מול מדינות האזור. לדברי אבנטל "כל הסימנים מראים שישראל שילמה במכירת מטוסי F-35 מתקדמים ומערכות נשק. איש העסקים חיים סבן סיפר לערוץ 13 על מדשאת הבית הלבן כי מה שהביא להסכם עם האמירויות הוא בעיקר האיום האיראני והסכמה בפועל של נתניהו למכירת ה-F-35. כל האינדיקציות מצביעות על כך שראש הממשלה הסכים על מכירת המטוס בשתיקה, בלי להתייעץ עם אף אחד, בצעד שמזכיר את מכירת הצוללות הגרמניות למצרים".

מטוס הקרב F-35. ארכיון (צילום: John Nimmo / ויקימדיה).

"אובדן המונופול על ה-F-35, שהוא מטוס קרב חמקן מהמתקדמים בעולם, יכרסם בעליונות האווירית ובחופש הפעולה של ישראל במרחב, שהם נדבך מרכזי בפער האיכותי לטובתה", אומר אבנטל, הרואה בצעד הזה סכנה אסטרטגית. מרגע שיימכרו המטוסים המתקדמים לאמירויות, ידרשו אותו גם מדינות אחרות באזור ו"זה עשוי ליצור מרוץ חימוש מתקדם באזור לא יציב".