המלצת ה-OECD להתמודדות עם משבר הקורונה: המשך ההרחבה התקציבית והמוניטרית לתוך שנת 2021. בדו"ח הביניים השנתי ממליץ הארגון לממשלות העולם להימנע מקיצוצים תקציביים כלשהם ולהמשיך ולהרחיב את הסיוע המוניטרי והתקציבי שניתן למשק.

"ההרחבה התקציבית הזריזה הוכיחה את עצמה כאפקטיבית מאד, ועזרה למנוע צמצום גדול עוד יותר במשק", כותבים ב-OECD, ומזהירים מפני צמצום תקציבי בעתיד הקרוב. "הפסקה מוקדמת מדי של הסיוע התקציבי למשק במהלך שנת 2021 תפגע בהתאוששות, בדיוק כפי שקרה במספר מדינות לאחר המשבר הפיננסי של שנת 2008".

כדי לעודד יציאה מהמיתון, ב-OECD ממליצים לעבור מתכניות סיוע בלבד לתכניות השקעה רחבות, כפי שכבר התחיל לקרות בגרמניה וצרפת. "על ממשלות להתקדם מעבר לתכניות סיוע מידיות, ולעבור לתכניות לעידוד הביקושים על ידי השקעה ישירה מצד המדינה".

לא מוטרדים מיחס החוב תוצר

ב-OECD מזכירים כי מדובר בזמן מצוין בעבור ממשלות ללוות כדי לממן תכניות השקעה מסוג זה. הריביות האפסיות ומוכנותם של הבנקים המרכזיים לרכשו אג"ח ממשלתית כדי לשמור על תשואות נמוכות יאפשרו לממשלות לממן בקלות תכניות בקנה מידה נרחב.

בדו"ח מדגישים כי העלייה ביחס החוב תוצר הצפוי מתכניות אלו, יחד עם תכניות סיוע החירום, לא צריכה להדאיג את ממשלות העולם. "בכלכלות מפותחות שיעור החוב עשוי לעלות בכ-15 נקודות אחוז ביחס לתוצר עד לשנת 2021", נכתב בדו"ח. "שיעור החוב אינו מהווה סכנה מידית בכלכלות אלו".

העסקה גמישה וסבסוד שכר

בארגון מציעים גם לאמץ מודלים של העסקה גמישה וסבסוד שכר כדי למנוע גלי פיטורים נוספים, יחד עם השקעה בתכניות הכשרה מקצועית. כותבי הדו"ח אמנם טוענים שמדובר בתכניות שיצטרכו להתבטל בהדרגה ככל שהמשקים יצאו ממשבר הקורונה, אבל טוענים שמדובר באופן האפקטיבי יותר למנוע גלי פיטורים בטווח הקצר. בטווח הבינוני מציעים הכותבים לעבור למודל של דמי אבטלה גבוהים יותר ממה שהיה מקובל לפני משבר הקורונה.

הדו"ח קורא גם לבנקים המרכזיים לשמור על ריביות נמוכות לפחות עד לסוך שנת 2021, ולהימנע מצעדי צמצום מוניטריים. בדו"ח גם נכתב שהצעדים בהם נקטו בנקים מרכזיים בעולם, ביניהם תמיכה ישירה בתקציבי הממשלות דרך רכישת אג"ח, סייעו לתגובה הראשונית למשבר, וכי יש להמשיך לנקוט בהם ככל שידרש.