דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
16.4°תל אביב
  • 9.0°ירושלים
  • 16.4°תל אביב
  • 15.2°חיפה
  • 14.9°אשדוד
  • 15.9°באר שבע
  • 21.9°אילת
  • 16.8°טבריה
  • 11.5°צפת
  • 14.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הספר האחרון

הסְפר האחרון / חוקרת: למרות גילוי גז המעיד על חיים, ספק רב אם מישהו חי בנוגה

פרופ' רוית חלד, מומחית להיווצרות כוכבי לכת מאוניברסיטת ציריך, אומרת כי ככל הנראה אין חיים בכוכב הלכת השכן | עם זאת, אין עדיין הסברים לקיומו של גז הפוספין שהתגלה שם | "ישנה סקרנות טבעית לגבי האם אנחנו לבד ביקום"

כוכב הלכת נוגה. (צילום: shutterstuck)
כוכב הלכת נוגה. (צילום: shutterstuck)
אוריאל לוי

"כרגע לא נראה שגילוי פוספין באטמוספירה של נוגה מעיד על קיום חיים", אמרה ל'דבר' פרופ' רוית חלד, מומחית להיווצרות כוכבי לכת מאוניברסיטת ציריך. "ובכל זאת, נכון לכרגע, מודלים של כוכב הלכת נוגה אינם יכולים להסביר את הימצאות הגז בכמות שנמדדה ונכון למה שאנחנו יודעים היום, פוספין הוא גז שיכול להעיד על חיים פוטנציאליים באטמוספירות ללא חמצן".

כבני אנוש, נראה שישנה סקרנות טבעית לענות על השאלות 'האם אנחנו לבד ביקום?' ו'כמה מיוחד כדור הארץ שלנו?'

במאמר שפורסם השבוע בכתב העת Nature Astronomy הציגו מדענים מאוניברסיטת MIT במסצ'וסטס ומהאוניברסיטאות קרדיפ ומנצ'סטר בבריטניה, כי גילו גז מסוג פוספין באטמוספירה של נוגה, בגובה של בין 48 ל-60 ק"מ מעל פני הקרקע. הגז הזה, כך הם מסבירים במאמר שלהם, נוצר בכדור הארץ בתנאים טבעיים על-ידי חיים מיקרוביים קטנטנים ואין שום דרך לייצר אותו מחוץ למעבדה, לפחות לא בכמויות שזוהו על-ידי החוקרים בנוגה.

"ישנה חשיבות גדולה לחקור את נוגה היות והיא כוכב הלכת הדומה ביותר לכדור הארץ שלנו מבחינת הגודל וההרכב", אומרת חלד. "עם זאת, בשל האטמוספירה המאסיבית של נוגה ואפקט החממה שנגרם בין היתר מהעובדה שהאטמוספירה שם מורכבת ברובה המוחלט, 96%, מפחמן דו-חמצני, התנאים על פני השטח שם אינה מאפשרים קיום של מים נוזליים. יתכן שבעבר הרחוק נוגה היתה פלנטה בעלת תנאים נוחים יותר".

"אין לנו דרך לדעת איך יכולים להיראות חיים בכוכבים אחרים, וזה מה שמצית את הדמיון של כולנו, אבל צריך גם לזכור שישנו הבדל משמעותי בין מדידת גזים מסוימיים באטמוספירה של כוכבי לכת לגילוי חיים. וכמובן, שישנם הסברים פוטנציאליים אחרים להמצאות פוספין באטמוספירה".

פרופסור רוית חלד. (צילום: ג'וש שמידט)
פרופסור רוית חלד. (צילום: ג'וש שמידט)

פוספין הוא גז רעיל לרוב החיים בכדור הארץ. המולקולות שלו מורכבות מאטום אחד של זרחן שמחובר לשלושה אטומי מימן. החוקרים בחנו בין היתר את האפשרות שברקים או פעילות געשית על-פני הקרקע בנוגה הם אלו שמייצרים את הפוספין שזוהה באטמוספירה. עם זאת, תהליכים לא-ביולוגיים כאלו יכולים לדבריהם להסביר רק 1/10,000 מהכמות שזוהתה בתצפיות.

"פרסום המאמר וה'רעש' סביבו מדגישים את חשיבות הנושא של חיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ והעניין הרב של הציבור בנושא. כבני אנוש, נראה שישנה סקרנות טבעית לענות על השאלות 'האם אנחנו לבד ביקום?' ו'כמה מיוחד כדור הארץ שלנו?'".

"הקהילה המדעית מאוד זהירה בשחרור הצהרות בנוגע לסימנים לחיים על גופים פלנטריים אחרים, וגם במאמר עצמו ישנה זהירות רבה בנושא וכמו במקרים אחרים, ישנה חוסר פהלימה בין המחקר עצמו לבין האינטרפטציה ויחסי הציבור".

במאמר הדגישו המדענים שגילוי הגז אינו הוכחה לקיומם של חיים על נוגה. עם זאת, כותרות העיתונים מיהרו להצמיד את המילים חיים ונוגה. המדענים כתבו שהם מקווים לערוך מחקרים נוספים, שמצד אחר ינסו להפריך את האפשרות שיצורים חיים הם אלו שמייצרים את הפוספין שאותר באטמוספירה של נוגה, באמצעות מציאת דרכים לא-ביולוגיות לייצור הגז הזה; ומצד שני ינסו לאתר ממצאים נוספים שעשויים להעיד על קיום חיים ולחקור את השינויים בכמויות הגז, מה שעשוי לחזק את ההנחה שהוא אכן נוצר בתהליכים ביולוגיים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!