ההערכות לגבי היקף תוכנית הסיוע שמכין משרד האוצר לגל השני טרם פורסמו, אבל הרושם העולה מהדלפות סעיפי התוכנית הוא שבאוצר עדיין שבויים בקונספציה של שמירה על הקופה. בעוד מדינות כמו גרמניה וצרפת פותחות את הכיס ומכריזות על תכניות השקעה של מאות מיליארדים להתמודדות עם משבר הקורונה, באוצר ממחזרים את אותן תוכניות שלא עבדו בגל הראשון.

ה-OECD חוזר וקורא למדינות העולם לזנוח מהר כמה שאפשר את ההתעקשות על שמירה על רמות חוב נמוכות, במשרד האוצר האוצר המטרה העליונה היא שמירה על הקופה.

מפרטי התכנית שכן פורסמו, מגיעים למסקנה פשוטה: בקפלן 1 עדיין תקועים בחודש מרץ, בזמן שהעולם כולו כבר במקום אחר. מרבית התכנית דומה מאד למה שהובא בסגר הראשון, עם הקלות והרחבות. רעיונות חדשים אין בה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לא צריך להיות נגיד בנק ישראל כדי להבין שבניגוד לסגר הראשון, המשק הישראלי נמצא היום במקום פגיע בהרבה. לעומת הסגר הראשון, אליו נכנס המשק כשהוא במצב איתן, לסגר השני, המשק הישראלי נכנס חבוט ומוכה. וכדי לשרוד את הסגר השני המשק הישראלי יהיה זקוק לסיוע משמעותי הרבה יותר מזה שקיבל בסגר הראשון . הבעיה היא שבאוצר כנראה שלא מבינים את זה.

מעבירים את החוב מהמדינה לעסקים

הצעד המרכזי המוצע בה – דחיית תשלומי מיסים, מוגש לעסקים עם תג מחיר של 4% בשנה. מעבר לכך האוצר מציע להגדיל את קרן ההלוואות ב18 מיליארד שקלים. פירוש הדבר – הגדלת נטל החוב של העסקים בישראל. בבריטניה וצרפת נתנו פטור ממיסים, בישראל מציעים לבעל העסק לקחת הלוואה.

במשרד האוצר מאוד לא אוהבים להגדיל את החוב. של המדינה. אם אפשר במקום להגדיל את החוב של בעלי העסקים למדינה זה עדיף. העובדה שבמקום כסף חי שיעודד צריכה, הם מציעים הלוואות, מעידה על קוצר הרואי שרק מגלגל את הבעיה של העסקים כמה חודשים קדימה.

מדברים על תעסוקה אבל נכנעים לאבטלה

הסעיף החדש בתכנית הוא המענק לשימור עובדים, סעיף שלא היה קיים בסגר הראשון. הרעיון הוא לשלם למענקים שימשיכו להעסיק עובדים. על פי הפרסום, עסק שישמור על מרבית עובדים בזמן הסגר יזכה למענק. גובה המענק יגיע ל-5,000 שקלים לעובד.  ספק גדול אם למרבית העסקים ישתלם לשמור על 80% מהעובדים בזמן הסגר רק כדי לזכות בו.

כדי לשרת את המטרה – מניעת גל פיטורים נוסף, גובה המענק יצטרך להיות משמעותי מספיק כדי להוות תמריץ בשביל מעסיקים לשמור על עובדיהם למרות הפעילות הכלכלית וההכנסה הנמוכים בזמן הסגר.

מדובר אומנם בהתקדמות ביחס למודל 'ויזל' להשבת עובדים מהגל הראשון אז חולקו מענקים למעסיקים שהוציאו את העובדים לחל"ת והחזירו אותם. אבל עדין זה לא המודל הגרמני. אבל איך אומרים באוצרית? "חילקנו כבר מספיק מענקים, שהמעסיקים יפנימו ולא יפטרו"

לאור העובדה שבחצי השנה האחרונה נוסה ברחבי העולם מודל חלופי ומוצלח של חל"ת גמיש הצעת האוצר פשוט תמוהה. ממה נובעת ההתעקשות של האוצר להימנע מיישום של מודלים שהצליחו, ולהעדיף רעיונות פחות יעילים ויותר מסובכים, לא ברור.

מודל ההעסקה הגמישה שידוע בשם המודל הגרמני, כבר נוסה במספר גדול של מדינות ברחבי העולם, והוכח כאפקטיבי בבלימת גלי פיטורים גם בזמן הגבלות חמורות. למעשה, מדובר במודל אפקטיבי כל כך שקרן המטבע הכתירה אותו כצעד האפקטיבי ביותר לבלימת העלייה בשיעור האבטלה בעקבות משבר הקורונה.

על פי ה-OECD, שיעור האבטלה הגבוה ביותר שנרשם בגרמניה הוא 4.4% בחודש יולי. לעומת זאת, שיעור האבטלה המרחיב בישראל, הכולל עובדים שהוצאו לחל"ת, עמד בחודש אוגוסט על 12%. לא ברור למה שהאוצר ימשיך להתנגד לתכנית שהוכחה כאפקטיבית.

המגזר הציבורי הוא לא הבעיה הוא הפיתרון

לצד תוכנית האוצר מציע שר האוצר לקצץ שכר במגזר הציבורי. למרות שנכשל בנסיון לעשות את הקיצוץ בכח על גבה של ההסתדרות, שר האוצר כ"ץ ממשיך לנסות ולשווק לציבור את רעיון העיוועים, של קיצוץ בשכר עובדי המגזר הציבורי.

בצרפת הכריזה הממשלה על תוכנית להגדלת המגזר הציבורי בכ 160,000 משרות חדשות. הממשלה הצרפתית מבינה שהמגזר הציבורי הוא מנוף היציאה מהמשבר. ממשלת ישראל, כמו חולה שמעדיף לסרב לטיפול, מעדיפים לחכות למגזר הפרטי.