שנת תש"ף תהיה ללא ספק מסוג השנים שייזכרו בדפי ההיסטוריה כשנה יוצאת דופן. בשנה כזו גם אנשי השנה הם יוצאי דופן. לרשימה של מערכת "דבר" לא נבחרו "המשפיעים" ביותר ולא "החזקים" ביותר, אבל כולם מוכרים לציבור הרחב יותר או פחות, עשו השנה משהו יוצא דופן, משהו שמשפיע וישפיע על חיי אחרים, משהו ראוי לציון בערב השנה החדשה.

אלה אנשי השנה:

בשירות הציבורי | מאיר שפיגלר

מאיר שפיגלר. דאג לכך שהקצבאות והמענקים שבאחריותו יגיעו במהרה לאזרחים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ספק אם מישהו בישראל זוכר מי היה מנכ"ל הביטוח הלאומי לפני מאיר שפיגלר. תפקיד אפור למדי, שאמון בשגרה על החלק הפחות יפה של כלכלת ההיי-טק הישראלית.

עד שפרצה הקורנה היה שפיגלר עסוק בבנייה מחדש של הביטוח הלאומי כמוסד עצמאי שאינו תלוי בגחמות משרד האוצר. שפיגלר יצא למאבק מול הגורמים החזקים ביותר בממשלה. אלמלא הייתה מדינת ישראל נקלעת למשבר פוליטי שעצר הכל, הוא כנראה היה מסיים את המאבק הזה כמנצח.

אבל לרשימת אנשי השנה נבחר שפיגלר בזכות ההתגייסות המהירה והחד משמעית של המערך שבראשו הוא עומד בשעת משבר. בזמן שברשות המיסים גמגמו משהו על מערכות מחשוב, שפיגלר אמר "אנחנו כאן, נעשה כל שיידרש". ודאג לכך שהקצבאות והמענקים שבאחריותו יגיעו במהרה לאזרחים.

די להסתכל על נתוני הביצוע של סעיפי הסיוע השונים כדי להבין את המחוייבות של שפיגלר ואנשי הביטוח הלאומי לכך שהכסף יעבור לאזרחים ומהר. שפיגלר הצליח להפוך את הגוף הכי בירוקרטי וכבד בישראל לספינת מירוץ שמחזיקה את הראש של אזרחים רבים מעל למים.
                                                                                                           עמר כהן

בכלכלה | אמיר ירון

אמיר ירון. הביא לשיח הישראלי קצת מהרוח הנושבת בעולם (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אמיר ירון אינו מכאן. ואין הכוונה לשנים הרבות שבילה כפרופסור לכלכלה בארה"ב. ירון אינו מכאן כי לתפקיד שלו, נגיד בנק ישראל, יש נטיה למקם את הנושאים בו בעולם הגדול.

נגידי בנקים אינם נבחרי ציבור והם לא מדברים בשפה של הציבור. הם משחקים במגרש הגלובאלי. זו גם הסיבה שבמשך שנים היו הנגידים הסמן הכלכלי הימני במשק. כחברים בחוג הסילון של הכלכלה העולמית, הם מילאו תפקיד משמעותי בייבוא המהפכה הניאו-ליברלית לישראל.

אלא שעכשיו הרוח בעולם קצת משתנה: גופים כמו ה-OECD, קרן המטבע והבנק העולמי מבטאים עמדות שעד כה היו טאבו. נגידי הבנקים המרכזיים, שמצאו את עצמם לבד בחזית מול המשבר הכלכלי של 2008, אומרים עכשיו בפה מלא שהכלים המוניטריים אינם מספיקים – דרושה ממשלה. המערכת הפוליטית נותרה לפעמים מנותקת מהשינוי, ובישראל על אחת כמה וכמה.

משבר הקורונה תפס את ישראל עם שר אוצר זמני, ממשלת מעבר ומשבר מנהיגותי חמור. בזמן שחבילות הסיוע הממשלתיות בוששו לבוא, ירון אמר בקול ברור: "נדרשת תמיכה משמעותית במשק. הצעדים צריכים להיות בהירים, מקיפים ונרחבים". ירון לא רק דיבר. באמצעות תוכנית רכישת אג"ח ממשלתיות בשוק המשנה הוא יצר לממשלה מרחב תמרון והוזיל את עלויות החוב. הוא תמך גם בצעדים שלא התקבלו על ידי הממשלה, כמו המודל הגרמני ופיתוח מנגנון לשימור עובדים.

חשוב להיות ברורים: את אמיר ירון אי אפשר להגדיר כאיש שמאל כלכלי, והוא בעצמו וודאי היה נרתע מהגדרה כזאת. אבל בעוד השיח בציבוריות הישראלית נמצא עדיין במושגי העבר, ירון הביא לשיח הישראלי קצת מהרוח הנושבת בעולם. במונוליטיות והשמרנות של הכלכלה הישראלית, זה לא מעט.
                                                                                                          טל כספין

בבריאות | משה בר סימן טוב

משה בר סימן טוב. הצליח לנווט את מערכת הבריאות להתמודדות טובה עם הגל הראשון של המגיפה (צילום: פלאש90)

כשמסביבו הנהגה פוליטית כושלת, שר בריאות שאיבד את אמון הציבור, ראש ממשלה שכל החלטה שלו חשודה מראש כנגועה באינטרסים פוליטיים ואישיים, הצליח משה בר סימן טוב, לנווט את מערכת הבריאות להתמודדות טובה עם הגל הראשון של המגיפה. כמעט כל ערב הוא עמד מול הציבור והסביר.

כמנכ"ל משרד הבריאות, בר סימן טוב זיהה מהר את האיום, דרש תגובה חדה וחזקה, הטיל את כובד משקלו ולא השאיר למקבלי ההחלטות הרבה ברירה. במאזן האימה שבין האינטרס הכלכלי לאינטרס הבריאותי, בר סימן טוב ייצג את האינטרס הבריאותי מול מנכ"ל משרד האוצר הקודם, שי באב"ד, שייצג את האינטרס הכלכלי.

באב"ד ובר סימן טוב סיימו את תפקידיהם, והאיזון התפרק. אין כלכלה ואין מגיפה. ההסברים לציבור מגומגמים ולא אמינים והיכולת לקבל החלטות קשות נדמה שאבדה.

העובדה שישראל צלחה את הגל הראשון טוב מהרבה מדינות אחרות יכולה להיזקף לא מעט לזכות בר סימן טוב.

כשהוא מונה לתפקיד הורמו הרבה גבות. בעיקר של פרופסורים שתהו כיצד אדם שאינו רופא ימלא את התפקיד. בר סימן טוב נענה לאתגר, שהוכפל עשרות מונים, ועמד בו יפה בשעת המבחן.
                                                                                                           עמר כהן

בחינוך | יפה בן דויד

יפה בן דויד. באיזה בית ספר מלמדים להנהיג ככה? (צילום מסך חדשות ערוץ 12)

יפה בן-דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים, עשתה לחברה הישראלית בית ספר. בית ספר למנהיגות. היא נאלצה לעמוד מול התקשורת, האוצר וההורים, שלושה גורמים רבי עוצמה , ולהדוף את התקפותיהם על ציבור המורות והמורים. והיא עשתה זאת כחומה בצורה ובצורה מעוררת גאווה.

זה היה במהדורה של חדשות 12. החברים באולפן לא התביישו להטיח בבן דויד שהיא בושה לציבור שאותו היא מייצגת, משום שאינה מוכנה "להיכנס מתחת לאלונקה". מול קרן מרציאנו ויונית לוי, שביטאו את הרוח המנשבת במסדרונות האוצר, בן דויד נבחרה לתפקיד השעיר לעזאזל, שעל גבו תוכל מכונת הקיצוצים להמשיך לפעול.

מול המצלמות, שהעבירו את המתרחש באולפן ישירות אל בתיהם של יותר מ-2 מליון תלמידות ותלמידים, נאלצה בן דויד לשמוע שהיא "האישה שבאשמתה הילדים שלכם לא יקבלו חינוך ואתם לא תצאו לעבודה".

אבל בן דויד לא נבהלה: "המורים לא יילמדו אפילו יום אחד בחינם", אמרה. באותו רגע נדמה היה שדינה נחרץ. שנציגת עובדים תעמוד על שלה בפריים טיים, מול כל המדינה, ותגיד את מה שאמור להיות מובן מאליו? והנה, היא אמרה. ועוד איך אמרה. ניצבה כחומה בצורה להגן על זכויות המורות והמורים.

יפה בן דויד, באיזה בית ספר מלמדים להנהיג ככה?
                                                                                                     דוד טברסקי

בכנסת | ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון

השיח הציבורי בישראל נסוב סביב מעמדו של בית המשפט העליון מול הממשלה, לעיתים תוך התעלמות מהרשות השלישית, ואולי החשובה ביותר בדמוקרטיה שלנו: הכנסת. למי שלא הקשיב בשיעור אזרחות: בית הנבחרים הוא הריבון. הכנסת ממנה את הממשלה, בוחרת את העומד בראשה וחוקיה הם המסד עליו נשענת מערכת המשפט. ולמרות זאת, הכנסת בישראל לא זוכה לרגעי תהילה רבים. למרות היותה הרשות הנבחרת היא מתפקדת לרוב כחותמת גומי (עשויה משמעת קואליציונית) להחלטות הממשלה.

יפעת שאשא ביטון. לא היססה להשתמש בכוח שקיבלה (צילום: פלאש90)

על רקע זה בלטה השנה חברת הכנסת ד"ר יפעת שאשא ביטון, שהתגלגלה מ"כולנו" לליכוד וקיבלה לידיה תפקיד לא מזהיר במיוחד: ראש ועדת הקורונה. הנושא אמנם חשוב, אבל הוועדה נראתה יותר כמו במה ציבורית לדיון על הנגיף מאשר ציר מרכזי בתהליך קבלת החלטות.

פסיקת בג"ץ, שחייבה את הממשלה להעביר החלטות מנהליות דרך הכנסת, נתנה לוועדה כוח, ושאשא ביטון לא היססה להשתמש בו.

היא עשתה דבר שאמור להיות טריוויאלי אבל בפועל היה מהפכני: היא ערערה על החלטות הממשלה, ואף הביאה לשינוי של כמה מהן. היו שהאשימו אותה בפופוליזם, הכחשת קורונה וחוסר אחריות. אחרים זיהו אומץ, מקצועיות וענייניות.

מבלי להתייחס לתוכן ההחלטות שקידמה, עמידתה של הח"כ הכמעט אלמונית בפני לחצים גדולים וסיכונים פוליטיים, היא תזכורת לאיך שראוי לראות את הכנסת שלנו: ריבונית.
                                                                                                          טל כספין

בעסקים | לינדה אביטן

לינדה אביטן. מייצגת דווקא את אלה שלא עומדים באור הזרקורים על הבמה (צילום: שרון רביבו)

לינדה אביטן היא לא טייקונית. רחוק מזה. היא בעלת חברת הגברה ותאורה, "קול אור אלי", שמצאה עצמה, כמו ישראלים רבים, נאבקת על הפרנסה. אביטן הפכה לאחת ממנהיגי מטה המאבק של עולם התרבות והאירועים, כשהיא מייצגת דווקא את אלה שלא עומדים באור הזרקורים על הבמה.

היא ושותפיה למטה המאבק יצאו להפגין שוב ושוב בדרישה מהממשלה לדאוג לפיצוי הולם לעצמאיים בתחומם ובכלל. ההפגנות שארגנו זכורות גם בזכות המשאיות של חברות ההגברה שגויסו למחאה.

ענף התרבות הפך לקהילה שדואגת לחבריה. בחודשיים האחרונים מארגנת אביטן  אירועי איסוף וחלוקת סלי מזון לעובדי התעשייה ומשפחותיהם, שנמצאים בקצה הסקאלה של הפגיעה הכלכלית בעקבות המשבר.

למרות הנסיונות לפתוח את ענף האירועים לפעילות, הסגר השני החזיר את הגלגל לאחור וסגר שוב את ההפקות. אביטן ממשיכה להיות אישיות בולטת במאבק.
                                                                                                     הדס יום טוב

במחאה | המפגינה האלמונית

המפגינה האלמונית. בבלפור אלפי מפגינות, וכל אחת מהן היא אשת השנה (צילום: יהל פרג')

בבלפור אין במות, אין נאומים, יש עשרות ארגונים ואלפי מפגינות, וכל אחת ואחת מהן היא אשת השנה. המפגינה שעלתה בלי חולצה על המנורה; המפגינה שארגנה פינת יצירה לילדים עם החלומות שלהם לעתיד של ישראל; המפגינה שהגיעה עם חולצה של אברה מנגיסטו; המפגינה שהגיעה מההפגנות נגד תרבות האונס; זו שמובילה מדיטציה וזו שמובילה את צעדת התקווה. המפגינה שדיברה בסבלנות עם הנערים החרדים; המפגינה שכבר שלוש שנים מגיעה בכל שבוע לבלפור; המפגינה שהגיעה כי להורים אין פנסיה וזו שהגיעה כי פוטרה מהעבודה; המפגינה שמצלמת; המפגינה שמשדרת; המפגינה שמפיצה אהבה; המפגינה שנעצרה; המפגינה שלא שתקה; המפגינה עם הפרחים לשוטרים; המפגינה שזו ההפגנה הראשונה שלה; המפגינה שהגיעה למרות שפחדה; המפגינה שנקתה את הכביש; המפגינה שמאוהבת בישראל; המפגינה שרוצה לחזור לאהוב את ישראל. אלה נשות השנה.
                                                                                                          יהל פרג'

בשלטון המקומי | מאיר יצחק הלוי

מאיר יצחק הלוי. נערך למאבק, כדי להעמיד את אילת על הרגליים (צילום: עמר כהן)

נדמה שאין מכה או אסון שהעיר אילת לא ספגה השנה. היא נלחמה נגד סגירת שדה דב, עורק חיים קריטי לתושביה. ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, יצא למאבק, שבת רעב והפסיד.

בחורף ספגה העיר סופה שהרסה את הטיילת וגרמה לנזקים של מאות מליוני שקלים. יצחק הלוי נלחם להביא את הכסף שיאפשר שיקום מהיר של הנזקים.

עונת התיירות הראשונה של השנה נהרסה כשבפסח הוכרז סגר. בשיא המשבר, 70% מתושבי העיר הפכו מובטלים. חודשיים אחר כך העיר נחשבה ל"ירוקה" והתיירות לעיר התאוששה.

האונס המחריד שבוצע במלון הים האדום בעיר, הרעיד את המדינה והכתים את העיר. "מדובר בהתנהגות בהמית של חבורת גברים חסרי מוסר, שבחרו בהתנהגות גסה ובלתי נסבלת לפרוק עול בעיר", אמר ראש העירייה.

ועכשיו עומדת העיר הדרומית בפני עוד עונת תיירות מתה. ושוב, מאיר יצחק הלוי, נערך למאבק, כדי להעמיד את העיר על הרגליים לקראת עונת התיירות הבאה.
                                                                                                           עמר כהן

בעיר האדומה | רוני נומה

ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, מצא את עצמו מול אחד ממוקדי ההתפרצות הקשים של הקורונה בגל הראשון של המגפה. כדי להתמודד עם המשבר הוא פנה לאלוף במילואים, רוני נומה, שנעתר מיידית לעמוד בראש צוות החירום העירוני.

רוני נומה. הוביל מענה יעיל למאבק בנגיף, מתוך קשב והבנת צרכי הציבור החרדי בבני ברק

נומה הביא איתו לבני ברק צוות של יוצאי צה"ל וגייס את פיקוד העורף ויחידות נוספות למשימה. המפגש בין צה"ל לציבור החרדי רגיש וטעון בדרך כלל, והיה ברור כי זו שעת מבחן. "המפתח הוא לייצר שיח מפרה שמשלב את כל הגוונים. להקשיב ולא לחשוב שאתה יודע יותר טוב איך עושים", אמר אז נומה, "לפני שאנחנו חרדים או חיילים, אנחנו בני אדם".

המערכת הארגונית שבנה נתנה מענה יעיל למאבק בנגיף, מתוך קשב והבנת צרכי הציבור החרדי. עד מהרה ירדה רמת התחלואה בעיר והתייצבה. "כשיושבים בחמ"ל אנשים שמדברים את השפה המקומית ומבינים את המנהגים המקומיים, יחד איתנו, שבאנו עם דיסיפלינה צבאית של כוחות ומשימות, כל זה ביחד יצר משהו חדש".

בשלב היציאה מהמשבר, האחריות עברה מידי צה"ל לגורמים האזרחיים בסדר מופתי, ונומה עבר לסייע למשרד הבריאות ולפרויקטור הקורונה בהמשך המאבק בנגיף, במגזר החרדי.
                                                                                                              שי ניר

בעבודה המאורגנת | אבי אנקורי

אבי אנקורי. מוביל את אחת החזיתות החשובות ביותר של העבודה המאורגנת (צילום: קובי וולף)

הרבה מאבקי עובדים חשובים היו השנה, אבל באחד מהם יש גבורה מסוג אחר: זה המאבק של עובדי ועובדות מערך הכבאות בישראל.

המאבק של אבי אנקורי ואנשיו הוא אחר דווקא משום שהוא לא עוסק בתוספת שכר, אלא בעצם זכות ההתארגנות, ובזכותם של עובדים לייצוג ולקול במקום עבודתם. אנקורי נאבק על זכותם של לוחמי האש, שרצים אל בניינים בוערים, לביטוח ראוי ולמנוחה בזמנים הלא-מבצעיים במהלך משמרות בנות 24 שעות.

אנקורי לא חדש בתפקיד. הוא מכהן כראש ועד כבר שבע שנים, ובחלק משמעותי מהן הוא נאבק מול נסיונותיו של נציב שירותי הכבאות, דדי שימחי, לבצע מיליטריזציה של המערך, ולהיפטר מארגון העובדים – הארגון שהיה מאז ומתמיד שומר סף חשוב, הראשון להתריע בטרם אסון על ייבוש המערך, על תקנים חסרים, על ציוד בלוי ולא מתאים.

את תפקידו עושה אנקורי תוך כדי שהוא סופג נסיונות התנכלות אישיים, שכללו לכאורה את הדלפת תיקו האישי לתקשורת, כתבות משמיצות ורצופות שקרים; והפרות חוזרות ונשנות של הסכמים קיבוציים ותנאי עבודה.

במאבקו מוביל כיום אנקורי את אחת החזיתות החשובות ביותר של העבודה המאורגנת, לשמירה על זכות ההתארגנות והזכות לייצוג קיבוצי, זכויות יסוד בסיסיות בדמוקרטיה.
                                                                                                      ניצן צבי כהן

בתשתיות | ד"ר אסף אילת

משק החשמל בישראל היה תקוע במשך הרבה שנים. הרפורמה בחברת החשמל הורידה משקולת ענקית שתקעה כמעט כל התקדמות בתשתית החיונית הזו. אבל לתואר איש השנה בתשתיות נבחר ד"ר אסף אילת, שסיים לאחרונה את תפקידו כראש רשות החשמל, דווקא בזכות כל מה שעשה אחרי אותה רפורמה.

ד"ר אסף אילת. הביא את משק החשמל למצב "בוגר" (צילום: יעל צור, ועידת אנרגיה ועסקים)

אילת יכול היה להישען לאחור ולהגיד "את שלי עשיתי", אבל הוא ניצל את שחרור הפקק כדי להביא את משק החשמל למצב "בוגר". הוא פעל לגמול את משק החשמל ממשטר רשיונות מכביד, שהעניק הטבות ענק ליצרני חשמל פרטיים בתנאים מובטחים שנים קדימה. הוא צמצם את הרשיונות החדשים למינימום ההכרחי ושינה את שיטת האסדרה והפיקוח בעזרת כללי רוחב שוויוניים, כך שתעריפים חדשים ייקבעו בשיטה תחרותית.

תחת ניהולו, הרשות קיימה מכרזים סולריים, שהפחיתו שוב ושוב את עלות החשמל הסולרי, וצפויים לחסוך בשנים הבאות כסף רב למשק החשמל. בתקופתו, רשות החשמל ביצעה עבודות מטה מקיפות תוך שקיפות מקסימלית לציבור. בזכות כך, קיבל שר האנרגיה את הגב המקצועי להוביל מדיניות של נטישת ייצור חשמל בפחם. עבודת המטה הרצינית של רשות החשמל הייתה הבסיס להחלטה לקבוע יעד שאפתני של 30% לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030.
                                                                                                         ארז רביב

בחברה | מונא ח'ליל

מונא חליל. מחאתה הפכה למחאתה של החברה הערבית כולה נגד האלימות והפשע ונגד התנהלותה של המשטרה (צילום: יאיר ויטמן)

פתאום קמה אישה בבוקר ומתחילה ללכת. ביום שלישי ה-11 באוגוסט החלה אום ח'ליל לצעוד משכונת חליסה בחיפה. היעד – בית הנשיא. מונא ח'ליל יצאה לדרך לאחר שבנה נרצח והמשטרה כשלה בתפיסת רוצחיו, על אף שלטענתה, שזהותם ידועה.

בעקבות פוסט בפייסבוק הצטרפו אליה אמהות שכולות נוספות, בני משפחה, אנשי ציבור יהודים וערבים. מחאתה של אם שכולה אחת הפכה למחאתה של החברה הערבית כולה נגד האלימות והפשע ונגד התנהלותה של המשטרה. "צעדת האימהות למען החיים" הן קראו לעצמן.

האם בשנת 2020 התעוררה בחברה הערבית בישראל ההתנגדות לאלימות ולפשיעה שפשו בה כמגפה? הצעדה, שיזמה ח'ליל, ניקזה אליה את הזעם, הייאוש והסלידה של האדם הפשוט מהאלימות והפשע, את מחאתו נגד אוזלת ידה של הממשלה, נגד ההזנחה וזילות חיי האדם הערבי; נגד הגזענות הממסדית שמבדילה בין קורבן לקורבן.

ח'ליל הצטרפה למסורת ארוכה של נשים ואנשים שעלו בצעדה לירושלים כדי לזעוק את זעקתם. ברגליה היא הוסיפה את תש"פ לרשימת השנים שבהן צועדים במחאה לירושלים.
                                                                                                          יניב שרון

ברווחה | יעל שרר

שר הבריאות הודיע באחרונה על פתיחתו של חדר אקוטי בבית החולים יוספטל באילת. כמה ימים לאחר מכן, אושר תקציב של 5 מיליון שקלים לפתיחתם של חדרים נוספים. מי שעומדת מאחורי המאבק לאישור התקציב ולפתיחת החדרים האקוטיים היא יעל שרר (37), מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית.

יעל שרר. נאבקת כדי שבכל בית חולים יהיה חדר אקוטי לטיפול בנפגעות ונפגעי פגיעה מינית (צילום: אלבום פרטי)

בשנים האחרונות נאבקת שרר כדי שבכל בית חולים יהיה חדר אקוטי, שבו מרוכזים הטיפול הרפואי והמשפטי הראשוניים בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, ובו יש את התנאים הדרושים לטיפול הפיזי והנפשי לו הם זקוקים.

אישה אחת עושה שינוי אמיתי ביכולתם של נפגעות ונפגעים לתבוע הליך משפטי הוגן, וביצירת הבנה רחבה בקרב אנשי המקצוע, נבחרי הציבור והחברה הישראלית כולה, על מהו הטיפול הראוי בנפגעי תקיפה מינית על ידי המשטרה ומערכת המשפט.

שרר, שהייתה בעבר מנכ"ל עמותת "אחת מתוך אחת", היא גם בימאית הסרט "כביסה מלוכלכת", שעסק בהחלטה להגיש תביעה אזרחית נגד אביה, שהורשע בהתעללות מינית בה.
                                                                                                          טל כרמון

בחסד | שמעון זגורי

"בפעם הראשונה שזרקתי לזבל את הבגדים, אשתי ראתה אותי ונבהלה. אין כביסה לדבר הזה", אומר שמעון זגורי מבאר שבע, מתנדב כבר 20 שנים בזק"א. הוא ראה פיגועים, תאונות דרכים, רציחות, אבל דווקא מהמראות שהוא פוגש בשנתיים האחרונות, הוא לא נרגע.

שמעון זגורי. שומר הסף של האנושיות שלנו, המטפל במי שנשכח מאחור (צילום: אלבום פרטי)

כמו מאות מתנדבי זק"א, זגורי מטפל באנשים, לרוב קשישים, לרוב עריריים, שנפטרו בביתם ונמצאו ימים רבים אחר כך. המקרה האחרון בבאר שבע, לפני שבועות אחדים, שבר אותו: בת 64 החליקה באמבטיה ונמצאה מתה לאחר שבוע. 120 בני אדם נמצאו כך בשנת 2020, ויש עוד שלושה חודשים עד שתיגמר השנה.

זק"א השיקו השנה קמפיין הקורא לאנשים לשים לב לשכנים הקשישים והבודדים, אבל גם בזק"א מבינים שיש פה משהו רחב יותר: "הקורונה מאחורינו?", שאל זגורי בראיון, "חייבים פתרון, צריך משהו מערכתי שיתמודד עם הדברים האלה".

זגורי וחבריו, מרביתם חרדים, הם שומרי הסף של האנושיות שלנו, כחברה, מטפלים במי שנשכח מאחור, ביראת השם, בכבוד. לכן הם אנשי השנה.
                                                                                                          יהל פרג'

בספורט | לונה צ'מטאי-סלפטר

לונה צ'מטאי-סלפטר. המגפה לא הפריעה לה לנפץ שיאים (צילום: AP Photo/Martin Meissner)

מגפת הקורונה שינתה ללונה צ'מטאי-סלפטר את התוכניות להגיע השנה לטוקיו כמועמדת חזקה למדליה, אבל לא הפריעה לה לנפץ שיאים ישראליים ובינלאומיים בכמעט עשרה מקצים שונים.

לשנת תש"פ היא הגיעה עם שיא אירופאי בריצת 10 ק"מ כביש, בתחרות שנערכה בהולנד ותוצאה (30:05 דקות)  שדירגה אותה במקום שני בכל הזמנים.

צ'מטאי-סלפטר מיקמה את עצמה השנה בטופ העולמי בריצת מרתון, כשזכתה במרץ במדליית הזהב במרתון טוקיו, עם שיא ישראלי חדש (2:17:45 שעות), תוצאה שדירגה אותה במקום השישי בכל הזמנים.

לקינוח השנה המצויינת, בתחרות ליגת היהלום, שנערכה בתחילת חודש ספטמבר בבריסל, סיימה צ'מטאי-סלפטר במקום השני בריצת שעה, עם תוצאה השנייה בטיבה בהיסטוריה (18,571 מטר), ששברה שיא עולם בן 12 שנים.

את אזרחותה הישראלית קיבלה צ'מטאי-סלפטר לאחר מאבק מתוקשר, ומאז היא מניפה על דוכני המנצחים את דגל ישראל.
                                                                                                         יאיר צוקר

במרחב | ג'ארד קושנר  

ג'ראד קושנר. מהיהודים האמריקאים המשפיעים ביותר בכל הזמנים (צילום: תומר ניוברג/פלאש90)

יועץ מלך שומר כשרות אינו תופעה יוצאת דופן בהיסטוריה. גם בגרסה האמריקאית, ג'ארד קושנר אינו היהודי הראשון לצדו של הנשיא. כמעט בכל הרכב של הבית הלבן, ובמיוחד בעשורים האחרונים, הסתובב יהודי עם מקום של כבוד אצל הנשיא. אבל איש מהם לא היה צעיר, חתיך וחזק כמו ג'ארד קושנר. ואיש מהם לא נישא לבתו של הנשיא.

קושנר, שנחשב למוח שמאחורי כניסתו של טראמפ לבית הלבן, ירש מאביו, כשהיה בן 23 בלבד, חברת נדל"ן בינונית. כיום שוויה מוערך במאות מיליוני דולרים. במשך השנים הוא השקיע גם בחברות ונכסים בישראל.

השנה יכלה להיות שנת המופת שלו עם השקת תוכנית השלום (עסקת המאה), עליה שקד מאז 2016, וחתימת הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין, שהוא הוביל.

אם הטקס שהיה בתחילת השבוע על מדשאות הבית הלבן יחזור על עצמו בעתיד עם מדינות ערביות נוספות, קושנר עשוי לעקוף את הנרי קיסינג'ר ברשימת היהודים האמריקאים המשפיעים ביותר בכל הזמנים.

רק שצל מעיב על הצלחתו, צל 200 אלף המתים מקורונה ומיליוני המובטלים שמרחף מעל הבית הלבן. קושנר, שידו בכל ויד כל בו, הגדיר את מדיניותו של טראמפ "סיפור הצלחה". הבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב יקבעו גם את גורלו.
                                                                                                        אוריאל לוי

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר